למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד עו
כתבו התו' ברפ"ק דשבועות דף ג' ע"א ד"ה ועל הזקן וכו'. ואין להביא ראיה מדאמר ביבמות דאתי עשה דמצורע ודחי לאו דהקפה וכו' דאי שרי לרב אדא אמאי דחי הא אפשר לקיים שניהם ע"י קטן או נכרי ויש לדחות דאצט' קרא היכא דאין שם וכו' ע"ש. וצ"ע מדאמרי' בפ' כיצד צולין דף פ"ג ע"ב וליתי עשה ולידחי ל"ת ומשני אמר קרא וכו' רב אשי אמר וכו' שבתון עשה וכו' ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ע"ש ומאי קושיא הא אפשר לקיים שניהם ע"י גוי. ואין לומר דפריך אמתני' דקתני ישרפו בי"ו דמשמע אפי' דאיכא גוי דא"ה מאי קאמר אמר קרא וכו' ואכתי ביש גוי למה לא יתקיים העשה ע"י. דא"ל אה"נ ומתני' באין שם גוי וכי אצטריך קרא ה"נ באין שם דהא לא לישתמיט בשום דוכתא דלא לאשמעי' הא ועיין בתוס' פ"ק דקדושין דף ל"ד ע"א ד"ה מעקה ע"ש גם אין לומר דאשמעי' קרא דמצותו בכך ולא משום איסור י"ט דליתא דמדברי התוס' פ"ק דיבמות דף ה' ע"ב ד"ה כולה נר' להדיא משום דחיה נגעו בה ע"ש ותו לרב אשי דאין עשה דוחה ל"ת ועשה היכא דיש גוי לישרוף ע"י ולא לישתמיט מלומר דהיכא דיש גוי מקיים ביה מצות שריפ' בי"ט. ואפשר לי לו' דמצות שריפ' ניתוק ותיקון הלאו הוא ואקרקפתא דמאן דעבר אמימרא דרחמנא תלי וכיון דכן לא מקיים מצות שריפ' ע"י אחר אפי' מדין שליח דומיא דציצית ותפילין ותו דאין שליחות לגוי ולא דמי לתגלחת מצורע דבדידי' תלה רחמנא שיהא מגולח ולפ"ז לא ק' מה שהק' הרב שע"ה ז"ל פ"א דחמץ דין ג' לדברי הרב דבר שמואל ז"ל יעוין שם. אבל קשה מדתניא התם דפ"ה ע"א ומה אני מקיים ועצם לא תשברו בו בעצם שאין בו מוח אבל בעצם שיש בו מוח וכו' יבא עשה וידחה לא תעשה כשהוא אומר וכו', ע"ש וה"נ אפשר לקיים ע"י גוי ואין לומר דבאין גוי קאמר ואצט' קרא להכי. קשה נמי דלא לישתמיט בשום דוכתא מלמימר הכי ותו דלא כתבו כן התוס' אלא בגילוח דמלאכ' ואומן בעי וכבר ראיתי להרב שע"ה ז"ל פי"ב מה' ע"ז שהק' לדבריהם ממילא משם הרב כמהר"י אשכנזי ומה שתירץ שם לא יגהה מזור לקושיין ע"ש וצ"ע:
ולפי מ"ש אפשר ליישב דמילה נמי שאני דאיכא עשה לאב שימול בנו ואם מל קטן או גוי לא מקיים בכך עשה דידיה אע"פ שקיים מיהא עשה דמילה מ"מ מצותו לא נתקיימ' דכתיב כאשר צוה אותו אלהים. ואין להק' לתירוץ הרב שם ממ"ש התוס' בפ' האשה דף פ"ח דבמקום מצות חינוך ספינן ליה איסורא דשאני הכא דמוכחא מילתא דלא לשם חינוך הוא מל כיון דל"מ עביד גדול וזה פשוט וכ"נ מדברי הרב מג"א סי' רס"ט ושמ"ג ע"ש. וע'ין מה שהקשה הרב הנז' לתוספות פ"ק דקדושין ממתני' דפרק אין צדין בפי"ט רפהמו"ק ע"ש ולפי מ"ש י"ל דמתני' בשאין החלה של אשה:
עוד תמהתי על דבריהם ואכתי למה יקיפנו ישראל ויעבור המקיף בשביל הניקף כיון דאפשר ע"י גוי ועיין בסמ"ג הל' עכו"ם וראיתי בביאורי רש"ל לסמ"ג שם שהק' כעין זה ומה שתי' בשם י"מ א"ש לקושיין. אמנם לתי' שם עדיין ק' מה שהקשינו. עוד תמהני במ"ש התו' ויש לדחות וכו' מדא מרי' בפ"ג מינין דף מ"א ע"א דאס"ד כי עביד במלקט ורהיטני מצוה קעביד מדלא כתיב תער כדר"ל דאמר כל מקום וכו' ע"ש והשתא לפ"ז אכתי נימא דזקנו להתיר תער היכא דאין שם מלקט ורהיטני. ושו"ר לתוס' הרא"ש ז"ל לשבועות דאוקמה להאי ראי' מסוגיא זו ושמח לבי. שו"ר שהתוס' ז"ל סמכו עצמם אסוגיא דפר"א דמילה דף קל"ג ע"א דקאמר ואי איכא אחר ליעבד אחר דאמר ר"ל כ"מ שאתה מוצא עשה ול"ת וכו' דליכא אחר יע"ש וס"ל לתוס' דודאי דוחק גדול הוא לומר דקרא מיירי בדליכא אותו דבר אלא היכא דליכא לשנויי מיהו מ"מ מישתעי קרא בהכי והתם בפ"ג מינין דלא דחי הכי משום דסמוך אקושיא אחריתי דאקש' התם מעיקרא ע"ש ובהדי תרוייהו אין לדחוק אותו הדוחק כנ"ל וצ"ע:
[אמת אגיד כי מאחר עלות סוגיא זו דמוקי בדליכא אחר הן נסתר מ"ש שם ליישב קו' הרב כמהר"י אשכנזי והרי הוא כמבואר. ברם צריך לי רב בש"ס גופי' שם דלא קאמר דאתי עשה דכאשר צוה אותו ודחי ל"ת דבהרת דלהאי עשה א"א לקיים שניהם דלאב אפילו אומרים לו לא תכוין מתכוין קרינן ביה דאי לא אכתי ק' למ"ל קרא נימא ליה לאב לא תכוין וצ"ע:
וראיתי להרב נחפה בכסף בתשו' בא"ח סימן ה' מ"ש לישב מה שהק' שם בשם מהר"י הכהן בדרכו הג' עש"ב. ולע"ד ליתא דא"ה מאי פריך שם בגמ' ללישנא בתרא ואביי לית ליה האי ס' ע"ש ואימא דלא ניחא ליה לאוקמה כרבא מדקתני ואם עברה]: