למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד נה
כתב ר"ת בתו' בפ"ד מיתות דנ"ח דהאדם כי כתיב משמע אפי' גוי והק' בס' רוח אליהו מדאמרי' במ' בתרא אהא דר' בנאה דהוה מציין מערתא ע"ש דף נ"ח והקשו שם התוס' מהא דאמרי' קברי גוים אינן מטמאין באהל ותירצו דא"א נקרא אדם דכתיב האדם הגדול בענקים ע"ש שתירוצו תמוה ומה שתירצתי מצאתי בפר"ח ז"ל בקונט' מים חיים בליקוטיו לב"ב ע"ש עכ"ל לתרץ ע"פ מ"ש הרא"ש ז"ל בש"מ לב"ק פ' שור שנגח דכונת ר"ת היא משום דאדם ממעט גוי האדם ממעט גוי אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ע"ש והשתא בשלמא גבי אשר יעשה אותם האדם דקאי אישראל וממעט תרי זמני גוי אמרי' שפיר לרבות גוי אמנם גבי האדם הגדול דאאברהם משתעי א"כ אין שייך כאן האדם למעט אברהם וברור נ"ל ועיין בקונט' מענה לשון אות א' שלא ראה דבריהם דפ"ד מיתות ע"ש: