אור ברסלב
למודי ד לימוד לז

למודי ד· רבי י־הודה נג'אר

לימוד לז

לימוד לו

כתב הריטב"א ז"ל בחי' לר"פ הלוקין די"ד ע"ב ד"ה אלא ר"י מ"ט לא אמר כר"ל פי' דאע"ג דגמיר ג"ש וקי"ל דג"ש לגמרי דיינינן עדיף לי' למילף מקרא מפורש דהא האי ג"ש אית לן כמה מילי למידרשי' עכ"ד והוא חידוש גדול והתוס' דר"פ איזהו נשך ימאנו מזה בד"ה ג"ש לא צריך וכו' ע"ש וק"ק ומאי דוחקי' להריטב"א ז"ל עצמו שכ' שם בחי' וז"ל ומלתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא כיון שאין בזה יתור לשון ע"ש ומה בכך והא עדיף לן למילף ממקרא מפורש דהך ג"ש אית לן לאוקמה למלתא אחריתי כדדריש לה התם בגמ' ע"ש ואין לומר דלא כתב כן הרב ז"ל אלא במקרא מפורש אמנם התם אינו כ"כ מפורש זה אין לומר דהא ההוא קרא דבכל קדש לא תגע כתיב אלא דנ"ל אכיל' מהקישא כדאי' התם ע"ש והקישא ודאי לא עדיפא מקרא דהתם:

אמנם צריך להבין לפי דעת התוס' שזכרנו מה יענו לההיא דהלוקין דמאי פריך לר"י מ"ט לא אמר כר"ל וי"ל דס"ל דהכי פריך מ"ט לא אמר כר"ל ולדידי' א"כ תק' למ"ל קרא והיינו דמשני ההוא לתרומה וכו' וכן יש לפ' הא דאמרינן בפ' יה"כ דף פ"א ע"ב אלא ראב"י מ"ט לא אמר כר"פ וכו' ע"ש ולהריטב"א ז"ל הוא דחוק קצת ודע דלר"פ המ"ל דלא אמר כראב"י דג"ש לא גמיר אלא דעדיפא מינה קאמר התם וכו' ע"ש וכ"נ קצת מפירושם שם בתירוץ האחרון ד"ה ההוא לתרומה וכו' ע"ש:

ודע דהר"ן ז"ל בפ"ק דנדרים דף ג' ע"א ד"ה לנדור וכו' כתב דמלתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא כדאמרי' באיזהו נשך ע"ש והיינו מכח קושית התוס' וכן כ' שם הראב"ד ז"ל הובא בש"מ ע"ש וכ"כ מהר"ב בש"מ לפ' אלו נערות דף נ"א ע"ב דמלתא דאתיא בג"ש טרח וכתב לה קרא כדאיתא בפ' איזהו נשך ע"ש ונ"ל דגם הריטב"א ז"ל לא פליג בהא דאמרי' בפשיטות מלתא דאתיא בג"ש וכו' ומ"ש שם באיזהו נשך כיון שאין בזה יתור לשון לאו משום דשניא היא ממלתא דאתיא בק"ו אלא דאפי' בק"ו גופיה כך היא המדה וכן מצאתי לו שכתב בחי' לפ"ד דיומא דף מ"ג ע"א וז"ל מלתא דאתיא בק"ו טרח וכ' לה קרא פי' כשאין צריך לעקם הרבה כי הכא וכדכתיבנא בר"פ איזהו נשך עכ"ד ובזה זכינו לדין דהתוס' ז"ל ג"כ אזלי ומודו להאי כללא דרבוותא ומ"ש שם דאין שום אריכות לשון וכו' משום טרח וכו' נגעו בה וע' בהרב מש"ל פ"ד מה' מלוה ולוה ע"ש:.

אמנם קשה לפ"ז מדאמרי' ר"פ נגמר הדין דמ"ג ע"א עכשו שנאמר קרא ג"ש ל"צ ע"ש והא התם יש אריכות בפסוק יותר וא"כ קרא למ"ל וע"ש בתוס' בד"ה משה וכו' ובמהרש"ל ז"ל שם ע"ש ויראה דהתם לאו ג"ש גמורה היא אלא גילוי מלתא מלות דומות תדע דא"כ הו"ל לש"ס לאשכוחי ג"ש למאי אתא דכה"ג פריך ר"פ איזהו נשך ואצרכה התם למלתא אחריתי ושוב מצאתי לתוס' דפ' השוחט והמעלה דף ק"ז ע"ב שכתבו כן לענין שחוטי חוץ משום דאינה מופנה ע"ש וה"נ לנ"ד ודע שדעת הכריתות בריש לשון למודים סי' א' דמלתא דאתיא בג"ש לא אמרינן טרח וכתב לה קרא ע"ש:

תוכן העניינים

למודי ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה