למודי ד· רבי י־הודה נג'אר
לימוד כא
תנן בפ' בני העיר דל"א ע"ב אין מפסיקין בקללות ובגמ' טעמא שאין אומרים ברכה על הפורענות אלא היכי עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל מפ' שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפ' שלאחריהם ע"ש והנה כת הקודמין תמהין בזה דמשנה שלימה שנינו בפ' הקורא עומר הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה הרי בימי המשנ' לא היו מברכים כ' אם הראשון בתחלה והאחרון בסוף והיכי תנן א"כ אין מפסיקין בקללות משום ברכות ולי הצעיר יראה לפי מ"ש בירושלמי ס"פ בני העיר רבי יוחנן ספרא דגופקא נחת להכא חמא לדרבי אבונא ספרא קרי שירת הבאר ומברך לפניה ולאחריה א"ל ועבדין כן א"ל ועדיין את צריך לזו כל השירי' טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם אשתאל לרבי סימון אמר לון רבי סימון בשם ריב"ל אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים וי' הדברות וקללות שבת"כ וקללות שבמשנה תורה ע"ש. ואע"ג דמסיים שם א"ר אבהו אני לא שמעתי נראין דבריו בי' הדברות ע"ש ה"ק אני לא שמעתי בשירת הים וי' הדברות ומ"מ נראין דברים וכו' ומעתה לפי הירושלמי הלז אין מקום לקושיא זו כנלע"ד. ודע דממאי דקאמר בירושלמי ועבדין כן תשובה מוצאת לדברי הט"ז בא"ח סימן תכ"ח ע"ש: