ליקוטי מוהר"ן· רבי נחמן מברסלב
תורה עד · חלק ו
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (משלי ג׳:ח׳): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶיךָ; שֶׁהִיא מִדַּת מַלְכוּת.
וּכְשֶׁבָּא אֶל בְּחִינַת חָכְמָה, נִתַּקֵּן הַנֶּפֶשׁ, וּמַעֲלֵהוּ לְשָׁרְשׁוֹ. כִּי טִפַּת הַזֶּרַע נִמְשֶׁכֶת מֵהַמֹּחַ, וּמֹחָא חָכְמָה.