ליקוטי מוהר"ן· רבי נחמן מברסלב
תורה לה · חלק ג
ג וְחִדּוּשׁ הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ חִדּוּשׁ הַנְּשָׁמָה, הוּא עַל־יְדֵי שֵׁנָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בראשית דף יט. ויקהל דף ריג:): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. כִּי כְּשֶׁהַמֹּחִין מִתְיַגְּעִים, אָז עַל־יְדֵי הַשֵּׁנָה הֵם מִתְחַדְּשִׁים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ.
וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִין: הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, כִּי הָיוּ מִתְּחִלָּה עֲיֵפִים וְעַכְשָׁו נִתְחַזְּקוּ.
וּבִשְׁעַת הַשֵּׁנָה, הַמֹּחִין, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה, בָּאָה בְּתוֹךְ אֱמוּנָה, בְּחִינַת: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ', כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שם):