ליקוטי מוהר"ן· רבי נחמן מברסלב
תורה לד · חלק ה
ה וּמְלָאפוּם, הַיְנוּ בְּחִינַת: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט, הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה עִם וָאו. כִּי בְּחִינַת יוֹסֵף נִמְשָׁךְ מֵחָכְמָה וּבִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא): אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, הַיְנוּ חָכְמָה וּבִינָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט.
וְחָכְמָה הִיא בְּחִינַת נְקֻדָּה, הַיְנוּ יוּד, מַעְיָן, וּבִינָה הוּא נַחַל הַנִּמְשָׁךְ מִן הַמַּעְיָן, וְעַל־שֵׁם הַמַּשְׁכוּת, הוּא וָאו, נִקְרָא נַחַל הַנִּמְשָׁךְ מִן הַמַּעְיָן, שֶׁהוּא יוּד: