אור ברסלב
ליקוטי מוהר"ן תורה ח › חלק ד

ליקוטי מוהר"ן· רבי נחמן מברסלב

תורה ח · חלק ד

חלק ג

ד וְעַל כֵּן וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (משלי ט״ז:י״ד) – כִּי הַחִסָּרוֹן הוּא מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נה.): אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא, וְאֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וּפָקַדְתִּי בְּשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲו‍ֹנָם. וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק, הַמַּמְשִׁיךְ רוּחַ הַחַיִּים וּמַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן, מְכַפֵּר הֶעָו‍ֹן. וְהוּא מִגֹּדֶל רַחֲמָנוּת וַחֲנִינוּת מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁצִּמְצֵם עַצְמוֹ לִהְיוֹת הָרוּחַ־חַיִּים אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם יְקַבְּלוּ הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה, וְהֵם מַמְשִׁיכִין רוּחַ הַחַיִּים אֶל הַחֶסְרוֹנוֹת, וּבָזֶה מְכַפְּרִין הָעֲווֹנוֹת.

וְזֶהוּ בְּחִינַת שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת (שמות ל״ד:ו׳): ה' ה', אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם. אֶרֶךְ אַפַּיִם הוּא בְּחִינַת הָרוּחַ, שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ רוּחֵהּ, בְּחִינַת אֲנָחָה עַל הַחִסָּרוֹן,

וְהַיְנוּ: וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁמְּקַבְּלִין הָרוּחַ־ חַיִּים מֵהַצַּדִּיק רַב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַב חֶסֶד, הֶפֶךְ עֵשָׂו רַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא אַדְמוֹנִי, תֹּקֶף הַדִּין. וְהַיְנוּ: וֶאֱמֶת, כִּי הַצַּדִּיק מְקַבֵּל הָרוּחַ־חַיִּים מֵהַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת (מלאכי ב׳:ו׳): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ.

וְהַיְנוּ: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים – לָאֲלָפִים זֶה בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו, שֶׁהֵם רַב דִּקְלִפָּה. וְזֶהוּ: נֹצֵר חֶסֶד – שֶׁחֶסֶד בְּחִינַת הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, נוֹצֵר וּמַמְתִּיק בְּחִינַת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, רַבְרְבֵי עֵשָׂו,

וְעַל כֵּן נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע, כִּי עַל־יְדֵי רוּחַ הַחַיִּים, שְׁלֵמוּת הַחִסָּרוֹן, שֶׁמַּמְשִׁיכִין מֵהַצַּדִּיק עַל־יְדֵי אֲנָחָה – עַל־יְדֵי־זֶה נִתְכַּפְּרִין הָעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע כַּנַּ"ל:

תוכן העניינים

ליקוטי מוהר"ן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה