קנח
כמה בני אדם ספרו, שראו לפעמים אש בוער מרחוק, וקרבו לשם ולא היה כלום, וכןנתראה גם-כן לפעמים בדרך וגם על הים לפעמים נתראה כך וכבר נודע שזה בא מן האדיםהעולים מן הארץ ויש אדים שיש להם כח של גפרית ועולים איזה אדים ונתקבצים זה עםזה, ומכה עליהם רוח קר מלמעלה ונופלים למטה ומתחילין לבער לפי שעה, כמו כן ישכמה בני אדם שלפעמים נבער לבו להשם יתברך ומתחיל בעבודת השם יתברך, ולאחרשעה נתבטל וחוזר לקדמותו, ולפעמים נמשך חצי יום או איזה ימים או איזה שבועות, אךלא לנצח ולא לזמן מרבה וזה בא מרשעים, הינו ממה שהרשעים מלאים חרטה ואלוהחרטות מתקבצים ובאים לאיזה אדם וכפי מספר החרטות הבאים לו כן נמשך הזמןשבוער לבו להשם יתברך כי מאלו החרטות נבער לבו פתאם אך לאו כל אדם שוה בזה, כייש בני אדם שאינו בא לו התלהבות מאלו החרטות רק ממקום אחר: