ליקוטי מהריל על קידושין· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
דף מה:
בגמר' קטנה שנתקדשה לדעת אבי' והלך אבי' למדינת הים וכו' הקשה הפ"י לשיטת רש"י דס"ל דהא דרשאי לאכול בתרומה לרב הונא היינו מטעם חזקה דסתם קדושין לחופה קיימא א"כ מה הוצרך רש"י לומר גבי ממון אוקי ממון בחזקת לר"י ובתרומה היינו הטעם משום דדברי תורת ארוסה אוכלת בתרומה ולא הוי רק דרבנן ואמאי לא פירש"י כפשוטו דגבי תרומה רשאי לאכול משום חזקה וגבי ממון להוצי' ודאי לא מהני מטעם חזקה עיין בפ"י ונ"ל לתרץ ת"ל הקושי' של הפ"י דהנה לכאורה קשה לי על רש"י דפי' דרשאי לאכול בתרומה מטעם חזקה דסתם קדושין לחופה קיימ' וקשה לי על פירושו דהנה ידוע הובא בפוסקים דחזקה כל היכא דאיכ' לברורי לא סמכינן אחזקה היינו שאינו חזקה כלל היכא דאיכ' לברורי וא"כ לפ"ז מה יועיל כאן חזקה שנתיר אותה לאכול בתרומה מטעם חזקה שוודאי לא ממ"ה אבי' היינו שרוצה בהקדושין דהא החזקה לא הוי כלל דהא איכ' לברורי היינו שיבוא אבי' ונדע מה בלבו שאמר אם רוצה וא"כ האיך רשאי לאכול בתרומה מטעם חזקה זו עכשיו דהא איכא לברורי אך ז"א דהנה ידוע דאם אמרינן אין ברירה אזי אף אם בא אב ואומר שרוצה בנשואין אזי אין ראוי להאמין שרוצה דדילמא אין ברירה עיין בגיטין פרק כל הגט ובביצה ע"ש וא"כ לפ"ז שפיר פירש"י דרשאי עכשיו לאכול בתרומה מטעם חזקה שודאי רוצה האב בנשואין מטעם סתם קדושין לחופה קיימא ואיכא למימר דהא איכא לברורי היינו שנשאל לאבי' אם רוצה ז"א דאף אם יאמר שרוצה ג"כ אינה רשאי לאכול מטעם הנשואין דדילמא אין ברירה ואם כן יש לומר אף שרוצה עכשיו מכל מקום דלמא לא רצה אז בשעת מעשה אילו הוי ידע וא"כ ודאי ליכא לברורי ולכך רשאי לאכול בתרומה מטעם החזקה הנ"ל אך לכאורה קשה דהא ידוע דבאיסור דאויירתא יש להחמיר וא"כ וודאי אם יהא חומרא אם נאמר יש ברירה ודאי אמרינן יש ברירה להחמיר עיין במפורשים וא"כ אכתי קשה אמאי אוכלת בתרומה אי מטעם חזקה הנ"ל הא איכא לברורי היינו שנחמיר ונאמר יש ברירה וא"כ אם יבוא האב ויאמר שרוצה ניתלי שרצה ג"כ אלו הוי שמע אז וא"כ איכא לברורי ולא תאכל השתא מטעם חזקה דהא נחמיר לומר שלא תאכל עתה והיינו שנאמר יש ברירה כדי שנחמיר שלא תאכל עתה מטעם דאיכא לברורי היינו בעת ביאת האב אך ז"א דהא בדרבנן תולין להקל היינו אם הוא רק חיסור דרבנן אמרינן יש ברירה להקל וגם אם הוא קולא לומר אין ברירה אמרינן להקל בדרבנן דאין ברירה וא"כ לפ"ז שרי לאכול בתרומה כאן דהא אף דבאיסור דאורייתא יש ברירה להחמיר היינו שיהי' חזקה דאיכא לברורי כנ"ל מיהו כאן הוא רק איסור דרבנן אם תאכל תרומה דהא מדאורייתא אף אם היא ארוסה אוכלת בתרומה וא"כ אין כאן אלא איסור דרבנן דמדרבנן אין ארוסה אוכלת בתרומה וא"כ כיון דהוא רק איסור דרבנן אף אם תאכל תרומה א"כ אמרינן להקל דאין ברירה וא"כ שפיר נסמוך אחזקה דהא ליכא לברורי דאף אם יבוא ויאמר שרוצה לא נאמין לו וא"כ הוא ליכא לברורי וסמכינן שפיר עכשיו אחזקה להקל בדרבנן לאכול בתרומה וא"כ לפ"ז מתורץ קושית הפ"י דרש"י הוצרך שפיר לומר הטעם דמדאורייתא רשאי לאכול בתרומה אף בלא החזקה דדבר תורה ארוסה אוכלת בתרומה דבאמת אם מן התורה לא היה ארוסה שרי לאכול בתרומה א"כ גם כאן לא היתה רשאי לאכול מטעם חזקה דהא אם הוי איסור דאורייתא א"כ הוי אמרינן להחמיר דיש ברירה וא"כ הוי איכא לברורי ולא הי' סמכינן אחזקה ולכך פירש"י דהוא רק איסור דרבנן וא"כ שפיר סמכינן אחזקה דאין ברירה להקל ומתרץ קושית הפ"י: