אור ברסלב

ליקוטי מהריל על כתובות· רבי י־הודה ליב מזקילקוב

דף צד.

דף צג:

תוספות ע"א ד"ה שנמצאת אחת מהן וכו' וקשה לר"י דמסתמא כשמשביעין הרביעית משמע שעדיין לא גבתה מדקתני גבי נפרעת לא תפרע והואיל וכן הקודמת לה למה אינה לוקחת אותה שדה דבבירור שלו ונ"ל ליישב די"ל דמיירי בשהשדה של השני' שגבתה הוא הנמצאת שאינה שלו והך שדה שרוצה הד' לגבות הוא דאיקני לגבי השני' והשדה שגבתה הג' לא הוי דאיקני לגבי הב' ולהפוסקים דקנה ביני וביני בב' מלוים ולראשון לא כתב דאיקני הוי לב' א"כ א"ש הפלוגתא בב"ח מאוחר והיינו דבן ננס סבר מה שגבה גבה וא"כ מה שגבתה שלישית אזי אינה יכולה הב' לטרוף ממנה וא"כ תפסיד השניה באם תגבה הד' מהשדה ולכך מצי להשביעה ואינה יכולה הב' לטרוף עכשיו מזו שדה דהוי דאיקני לה ולהד' משתעבד דלה לא הוי דאיקני ות"ק סובר מה שגבה לא גבה וא"כ אינה מפסיד הב' דאחר כך כשיבוא נגזל ויטרוף ממנה תחזור הוא על הג' ששדה שלה לא הוי דאיקני לגבה ותטרוף ממנה וא"ל דא"כ תפסיד הג' דלא תוכל לטרוף מן הד' דהוי דאיקני די"ל דמיירי ששדה שגבה רביעית לא הוי דאיקני לג' רק לב' וא"כ תגבה הג' מן הד' דמה שגבה לא גבה וא"כ תו לא קשה קושית תוס' דלבן ננס דמה שגבה גבה אזי אינה יכולה הב' לגבות מן הג' דכבר גבתה ושדה הד' אינה יכולה לגבות כי הוא דאיקני ולת"ק נמי לא קשה אמאי נפרעת עכשיו תגבה תיכף הב' מג' והג' השדה של הד' שרוצה לגבות זה אינו כיון דכבר גבתה הג' אינה יכולה הב' לטרוף ממנה עד שיבא הנגזל ויטרוף מן הב' ואפילו אם נימא דקושית תוספת קאי גם על ת"ק היינו כי עדיין לא גבתה הד' מה שאין כן בנידון הנ"ל ודו"ק:

בא"ד ע"כ נראה כפי' ר"ח דאפי' לא נמצאת פליגי דקאמר בן ננס שנשבעת הרביעית משום חשש שמא תמצא אחת מהם שדה שאינו שלו וכו' קצת קשה לי לפ"ז א"כ מה מועיל שישאר השדה ביד היתומים הא יבריחו וימכרו ולשיטת הפוסקים דיורש שמכר אינו חייב לשלם מטעם מזיק משום דבדידהו קעביד מעשה דמכאן ולהבא גובה א"כ יבריחו מחמת יראה ומה יועיל ודוק וביותר לשיטת רבינו תם דאיירי במטלטלין א"כ ודאי לא שייך למפרע גובה וא"כ יש חשש שיבריחו:

קשה לי דלפי' התוספות דטעם שמא ימצא שדה גזולה א"כ קשה נימא מגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא וצ"ל מלוה ישנה היינו שהצררי התפיסה על מלוה ישינה דא"ל דעתה תובעת המלוה ישינה דהא מלוה ע"פ אין מוציאין מן היתומים וא"ל דטעם אשתמוטי דהא באת ליטול וא"כ לפ"ז ודאי קשה דרחוק מן השכל שתשבע על שני ספיקים היינו שמא נמצאת שדה שאינה שלו ושמא התפיסה צררי וגם שמא יש לה ס' מלוה ישינה וצ"ע:

בא"ד וא"ת למאן דלית לי' דאביי קשישא היכי מפרש הנפרעת מנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה: לכאורה בפשוט לא קשה קושית תוס' דהקשו למאן דלית לי' לאביי קשישא וכו' די"ל פשוט דאיירי ביתומים קטנים ואין להקשות דאין נזקקין וכו' דזה ודאי בריבית אוכלת נזקקים היינו שיש ריוח ליתומים במה שמזקיקין עכשיו דלא יגדל ריבית ולפ"ז למאן דלית לי' דאביי קשישא א"כ ודאי נזקקים ליתומים קטנים משום דטובה להם להיות נזקקים דאם לא יזקקו וימתינו עד שיגדלו תיטול בלא שבועה ולכך נזקקים עכשיו בקטנותם דצריכה שבועה ושמא לא תשבע ותפסיד ואף אם נזקקים והוא נשבעה ג"כ אמרינן לשלם לה כמו שאמרינן בגמרא דעירובין כיון דאזדקינן להם מעיקרא מזדקינן להם השתא ודו"ק:

סוף הספר

תוכן העניינים

ליקוטי מהריל על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה