ליקוטי מהריל על כתובות· רבי י־הודה ליב מזקילקוב
דף עב.
בגמרא מאכילתו שאינו מעושר וכו' מנא ידע והקשה הראב"ד דילמא מיירי שהודה ותירץ דאין אדם משים עצמו רשע והקשה הר"ן ז"ל דלהפסיד כתובתה נאמנת בהודאת בע"ד כמאה עדים וכו' ונ"ל לתרץ שיטת הראב"ד דבאמת אם אמרינן לא פלגינין דיבורי' אזי גם לענין כתובה אינה נאמנת כיון דאינה נאמנת לשווי' עצמה רשע רק דהא פסקינן דפלגינין דיבורא גבי פלוני בא על אשתי עיין בסנהדרין דף י' והנה בתוס' דף י"ח בד"ה ואין אדם וכו' פי' דכיון דקיום שטרות דרבנן לא פלגינין דיבורא כדי לפסול השטר והנה לפ"ז הכא גבי מאכילתו שאינו מעושר דמה שיוצא בלא כתובה היינו מטעם קנס ומדאורייתא לא מפסדת כתובתה אף אם נימא פלגינין דיבורא רק מדרבנן הוא מטעם קנס א"כ אם נימא פלגינין דיבורא תפסיד כתובתה א"כ כיון דהוא רק מדרבנן לא אמרינין פלגינין דיבורא להפסיד כתובתה ואף אם נימא דכתובה דרבנן א"כ לכאורה לא שייך כנ"ל י"ל דמיירי בדכתב לה דהוא כתובה דאורייתא ודוק: