אור ברסלב

ליקוטי מהריח חלק א· רבי ישראל חיים פרידמן

ח"א - הקדמה

הנה דרך מחברי חיבורים לבוא בראש וראשונה בגרגרי אמרים ובפתח התיבה בצידה יציב אמריו אמירה רכה להתנצל על מה אליו הגיע ליטול עטרה בראש להיות נמנה בין מחברי ספרים כי לא על די קבל רוח יתירה ראית בי' רק מחמת איזה טעמים אבל לא כן גורל ספרי זה ואינו צריך לדברי התנצלות כי לא באתי לחדש דבר לא היה לעולמים רק ללקט נעזרים כמלקט שבלים לאסוף באסיפה אחת חבל להקת הנביאים על כל פרט ופרט מנוסח התפלה והתנהגות האדם אשר יעשה אותם וחי בהם ואם כי לפעמים גם חלקי אמרה נפשי כפי קט שכלי אשר חנני ה' הנה על דבריהם הקדושים תמכתי יסדותי והנני בזה נכנס על גבי ענק וג"כ לא אמרתי רק בדרך אפשר ובדרך סמך ואם ח"ו גם בזה שגיתי ה' הטוב יכפר לי והנה ח"ו לא באתי להכריע ולדחות איזה נוסח מנוסח התפלה או איזה מנהג ממנהגי ישראל אדרבא בספרי הנוכחי הרבה יגעתי וטרחתי לקיים כל הנוסחאות וכל מנהגי ישראל ולמצוא שורש כל דבר בספרן של ראשונים הדומים כמלאכים והראתי שכלם ממקור קודש נאצלים וממקום קדוש יהלכון ואלו ואלו דברי אלהים חיים ועיין בספה"ק. שיש היו קורין ספריהם על שמם ויש היו קורין על תוכן הענין ע"כ לצאת ידי שניהם קראתי שם ספרי הנוכחי בשם לקוטי מהרי"ח וברוך אתה ה' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה לראות ספרי הנוכחי חלק א' על סדר התפלות והתנהגות אדם דבר יום ביומו יוצא מבית הדפיס והננו ניתן הודאה על שעבר ומתפלל על להבא שאזכה להוציא לאור גם חלק שני מספרו על סדר התפלה והתנהגת אדם מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו ומועד במועדו ויהיה נא אמרי לרצון לפני אדון כל ואחת שאלתי מאת ה' ואותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לישב בד' אמות של הלכה ואזכה לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות לשמה ובימינו יושע יהודא וירושלם ובלצ"ג במהרה בימינו אמן דברי עבד לעבדי ה' ולהוגים בתורתו הכו"ח פה ראחוב יע"א ג' לסדר אמר אל הכהנים כ"ד למב"י עת קץ לפ"ק:

הק' ישראל חיים בן כבוד אבי מורי הישיש החסיד מו"ה יהודא שליט"א וחתן הגאון החסיד מו"ה מנחם זאב זצ"ל שהיה אבדק"ק טארקאן יע"א: והמסייעים בידי יתברכו ממעון הברכות ואי"ה בחלק שני יחקו לאיים בספר נקובים בשמותם לזכרון טוב לדורות עולם:

לוח התיקון:

דף עמוד שורה ה' ב' ל"ז לא הי' להם נייר לקנח) הכוונה שלא קנחו בנייר והוא מחשש המקנח בדבר שאור שולטות בו ו' ב' י"ט (דיברך תחלה וכו') ואין להקשות איך יברך והלא הנצרך לנקביו אסור לברך עיין בא"ר סי' רכ"ז דכדי שלא לבטל הברכה דינו כדין נתעורר לו תאוה באמצע ק"ש ותפלה או דמיירי דיכול לעמוד עצמו כדי שיעור פרסה. י"א א' ל"ד (תחלת השורה בום) צ"ל ביום י"ד א' י"ג (כתב שם וכדי) צ"ל כתב שם נכדו כ"א ב' י"ח (קדש והיה כי יביאך) ועיין ברש"י דף ו' ע"א ד"ה תפילין דמרי עלמא שכתב ג"כ בתפילין דידן כתיב שמע והיה אם שמוע קדש והיה כי יביאך וידידי הרב המאה"ג וכו' מוה' שמואל דוד נ"י דומו"צ דק"ק חוסט הראה לי בס' עט"ז עה"ת בהקדמה שמפלפל הרבה בדברי רש"י זו ולפענ"ד נראה דאפשר לומר בדרך פשוט ע"פ מה שפרש"י בפ' תזריע אחד לעולה ואחד לחטאת לא הקדימה הכתוב אלא למקראה אבל להקרבה חטאת קודם הרי אע"ג דבמעשה חטאת קודם מ"מ באמירה מקדים עולה והטעם עיין בגור ארי' מפני שעול' חשובה שכולה כליל ע"ש כמו כן גם כאן מקדים באמירה פ' שמע מפני תשובת יחוד השם כ"ד א' ל"ו (בשם תשובת מ"ע) נמחק כ"ח ב' ג' (עיין בח"א כלל ה' וכו') צ"ל עיין בח"א כלל ה' דבברכה קצרה לכתחילה אפי' לקדיש וקדושה אסור להפסיק ובדיעבד צ"ע וכו' כ"ט ב' י"ז (אך דעת המחבר) הוא ר"ת המחזיק ברכה ל"ד א' י"ח (ואפי' ניעור כל הלילה לא פליג וכו') ואף דלענין ברכת ענ"י אין אנו סומכין בזה אהרשב"א היינו משום דאנו מספקין דילמא טעם הנטילה אינו מטעם דנעשה ברי' חדשה אבל בודאי בזה כ"ע מודה דבכל יום נעשה ברי' חדשה ומקרא מלא הוא חדשים לבקרים וא"כ שייך שפיר לברך בכל יום שלא עשנו גוי עבד אשה ל"ז ב' ג' (היה"ר קמא הנוסח) צ"ל היה"ר קמא ג"כ הנוסח ל"ז ב' כ"ט ממלשינות ומשנאת הבריות) צ"ל מלשינות ומעדות שקר ומשנאת הבריות מ' ב' ב' (ור' קאפיל) נמחק (בהג"ה ויש ניסחא כי כל מעשנו תוהו) צ"ל כי כל מעשיהם תוהו דף עמוד שורה מ"א א' ל"ד (וניסח סידר ספרד להודות לך ולשבחך ולפארך) צ"ל ונוסח סידורי ספרד להודות לך ולשבחך ולפארך כ"ב א' י"ז (וזה נקרא יחוד קב"ה ושכונתא) ועיין בס' ישמח משה פ' שמות עפ"י מה שפירשו הספה"ק וה' בהיכל קדשו שהיכל של הוי' מורה על עצמותו ית"ש שהוא היה הוה ויהי' ואדני מורה על פעולתו ית"ש שהוא אדון הכל ועצמותו ית' אינו מושג רק עפ"י פעולתו וא"כ הוי' שהוא עצמותו שוכן בתוך אדני שמתוך אדני יושג הוי' והנה קוב"ה הוא הוי' ושכינתא אדני וידיע דמעש"ט שלנו מוסיפין כח בפמליא של מעלה לעשות ניסים וגבורות וזה יחוד קוב"ה ושכינתא שיהיה הוי' ניכר מתוך אדני היינו מתוך ממשלתו עכדה"ק נ"ו ב' י"ב (ע"כ כתב לספוק מעט) צ"ל ע"כ כתב להפסיק מעט כ"ט א' א' (ונוסח סדר התניא מלך יחיד וכו') צ"ל וניסח סידר התניא מלך יחיד חי העולמים ס' א' כ"ז (לעלם עלמיא) צ"ל ולעלם עלמיא פ"ב א' כ' (עד סוף שעה ג' שהוא שליש היום) ט"ס וצ"ל רביע היום ס"ז ב' ה' (שגם הזמן הוא דאורייתא) והנה בפני יהושיע במהדורא בתרא למס' ברכות ובס' לחם השמים על המשניות מהיעב"ץ דעתם נוטה שאותן ג' שעות הם שוין בין בקיץ בין בחורף וכן פסק הגה"ק מו"ה יצחק איזיק מקאמארנא זצל"ה בפירישו על המשניות וכ"כ בס' ארחת חיים בהגהת הגאון מברעזאן נ"י בשם תוס' הרא"ש ברכות דף ג' ע"ש בכ"ז לכתחלה בודאי אין לעשות מעשה נגד הרמב"ם והש"ע ובב"י בשם מהר"י אבוה"ב ובלבוש ובא"ר ועיין בקיצר ש"ע בשם מהר"י חאגיז שבפירישו על המשניות העיד שכן פשטה הוראה בישראל דחושבין שעות זמניות ס"ז ב' ט"ו (היה אומר בלחש ע"ש) ועיין בש"ע לקרות הק"ש בטעמים כמו שהם בתורה אך הרמ"א כתב דלא נהגו כן במדינות אלו רק המדקדקים ועיין במג"א ובלבד שיכוין כי הנגינה למי שלא הרגיל בה מפסיד הכוונה ע"ו א' י"ג (ועיין בסידר ר' שבתי וכו') צ"ל ועיין בסידר ר' שבתי בשחרית מחול בוי"ו ובמנחה בערבית מחל בלא וי"ו ע"ט א' כ"א (עמהם ולעולם לא נבוש) ט"ס וצ"ל עמהם לעולם ולא כבוש דף עמוד שורה צ"ז א' י"א (שגם בשבת היו אומרים אותו ע"ש) אך מנהגינו שלא לאמרו בימים שאין אומרים נפ"א הוא בהגהות מנהגים מנהגי חודש ניסן ע"ש צ"ז ב' ל"ג (מפני העמי הארץ המתאחרים לבא לביהכ"נ בתפלה ראשונ' וכו' אין אומרים אותו) ט"ס וצ"ל מפני העמי הארץ המתאחרים לבא לביהכ"נ שלא יפסידו שמיעת הקדושה והא דאין אומרים אותו בשיו"ט בשחרית מפני שכולם באים לביהכ"נ בתפלה ראשונה ושומעין הקדושה צ"ט ב' י"ב (וה' יניחנו בדרך האמת) והנה בימים שאין אומרים תחנה אין אומרים ג"כ תפלה לדוד רק מתחילין בית יעקב והטעם עיין בסדר היום משום דכתיב בו ביום צרתי אקראך ק"ו א' ד' (אומר יהר"מ שלא יארע וכו') צ"ל אומר יהר"מ ה' אלקי ואלקי אבותי שלא יארע וכו' ק"ח א' ד' יהר"מ שתוליכנו לשלום) צ"ל יהר"מ ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתוליכנו לשלום ק"ט ב' ל"ז כי עיין בב"י דאפי') צ"ל כי עיין בב"י דיש אומרים דאפי' קט"ז א' ג' (ראה קצת נוהגין כן) ועיין בש"ע שם לכסות הסכין בשעת ברהמ"ז ובשיו"ט אין מכסין וטעמים ע"ז עיין בט"ז ובמג"א והנה דעת הלבוש נוטה לכסות הסכין גם בשוי"ט ע"ש אך דעת רוב הפוסקים כהש"ע קי"ח א' ט"ז (רעננו בחסרון וא"ו) ט"ס וצ"ל רענו בחסרון וא"ו קי"ח א' י"ז (ודעת הט"ז לומר רועננו) ט"ס וצ"ל ודעת הט"ז לומר רוענו קכ"א א' ה' (והנה נוסח יעלה ויבא אבאר אי"ה בסדר ר"ח אך על עתה באתי על מה שקצת נוהגין כשמברכין בזומן מפסיקין באמצע יעלה ויבא כדי לענות אמן אחר אמירת זכרנו של הזמן והוא טעות כי באמצע ברכה אסור להפסיק רק לאמן דהאל הקדוש ודשומע תפלה וכן לקדיש וקדושה כמו בברכת ק"ש קל"ו א' ל"ב (הטוב ומטיב) צ"ל הטוב והמטיב בעזה"י:

תוכן העניינים

ליקוטי מהריח חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה