אור ברסלב

ליקוטי חבר בן חיים יא· רבי חזקי' פייבל פלויט

ברבה פ' מקץ

בעז"ה מילי דהספידא על התורני מו"ה משה שווארץ מישוב קעססי כ"ד כסליו "ת " ר גאולת נפשינו.

הה"ד בכל עצב יהי' מותר, כל דבר שנצטער בו יוסף עם אדונותו היה לו יתרון ממנה שנטל את בתה "ודבר שפתים אך למחסור" ע"י שאמר לשר המשקים "כי אם זכרתני אתך" נתוספו לו שתי שנים. ארז"ל במסכת ברכות גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים דאלו בירא שמים כתיב "אשרי כל ירא ה'" ובנהנה מיגיע כפו כתיב "אשריך וטוב לך". הענין מימי קדם היתה חלוקת הדעות בין חכמי יון על איזה דרך יתנהג האדם משך ימי חייו ויהא בטוח שנפשו נשארת בשלימותה, מהם אמרו ובתוכם החסיד דיאגאנוס, כי אין תקנה לאדם להשאר תמים אא"כ יפרוש מתענוגי העולם מכל וכל ולא יקח מהעולם רק ההחרכי מאוד לחייתו, לחם צר ומים לחץ לא יותר וכן בדירתו ובמשכבו יסתפקו ויעגן במאי דאפשר ואל יכסוף ליותר מכדי חייו כמפורסים מאיש היוני הזה, אכן חסידנו החובת הלבבות צווח על זה כי אין זאת דרך תוה"ק וקול אומר קרא לישעי' מבחר נביאנו אלא לתוהו בראה כ"א לשבת יצרה" ! ואמר הכתוב דרכיה דרכי נועם וגו' והענין כי לפרוש מכל וכל יהיה נקל אל האדם יותר מאשר יטעם ממתקי העולם וינזר מאשר הוא נגד רצון תוה"ק. ופירש הראב"ד בהקדמת ספרו "בעלי הנפש" עד"ז שאמר "תאוה נהיה תערב לנפש" ר"ל אם האדם בעודו בתאותו ישברנה וישליכנה מנגד למען לא ירוץ בפרסת יצרו הרע אזי זאת תערב לנפש, נפשו האצולה מכי חשקו אור בהיר וזה "תאוה נהיה" נהיה כמו הוה על הוה לשון שבר, זאת תערב לנפש כנ"ל. וכן היה גם בבני עמינו כתה אחת אשר מדאגתה אם יתעסקו במו"מ בנקל ילכדו בפח ומוקש בעניני רבית ושמירת שבת ויו"ט ולכן השליכ' על ה' יהבם ותסתפקו במיעוטא דמיעוטא ואמנם כי מתוה"ק נראה להיפך כי האיש הישראלי יתעסק בעסקיו אבל יאמין באמונה שלימה כי

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים יא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה