ליקוטי חבר בן חיים י· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטי בתר ליקוטי
גמרא ונו"כ נדרים. ל"ב ע"א אלא לאותו תינוק וצ"ע אכתי אמאי מלה צפורה ולא משה ועיי' חי' אגדות. נ"ד ע"ב ומותר בבשר דגים צ"ע דהרי קרא כתיב בפ' התאוה ואכלתם בשר ואמר משה אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ש"מ דדגים בכלל בשר. רמב"ן נדרים:
פ"ב מתני' ואלו מותרין בנ"י דינם כחילול צ"ע דהיינו אוקימתא דרבינא. פ"ג בריטב"א ד"ה והא דאמר רבא שלא יאכל פירות צ"ל פת. פ"ד בריטב"א ד"ה ותנן במקואות דאינו אלו כמו שהיה כצ"ל. בסוגי' דמודרני ממך ליתסר בדחברי' כצ"ל. שם בריטב"א בסוגי' דידים שאינן מוכיחות לא הוויין ידים כצ"ל שם בסוגי' דרב גידל בריטב"א בד"ה ושמעי' לי' כדאית' במנחות עיי"ש וצ"ע. באותה סוגי' בריטב"א ד"ה ונראה עוד דלא דמי נ' דמאחר דק"ש עכ"פ מחוייב יכול לכוין לצאת בו ג"כ ידי ת"ת. בענין נודרין ומשלמין בריטב"א ונודרין ולמחרתו משלמין כצ"ל. בסוגי' דמכלל לאו ברמב"ן פ' המודר צ"ל פ' המדיר. בריטב"א ד"ה אתקין שמואל ומעשה קידם לתנאי צ"ל ותנאי קודם למעשה. סוגי' דהרי עלי כאמא אמר אביי לא אמר כלום כצ"ל. בענין ביטול מצוה בריטב"א או ישיבת סוכה צ"ע מלולב ותפילין בענין נדר בדבר האסור ברמב"ן ואם בשל גורן מותר כצ"ל. שם בריטב"א עד שיקראנו עשירי עיי' בתוס' וצ"ע. בענין פותחין בחרטה בנ"י בהפרת בעל לא החמירו ועיי' בחי' הרשב"א דבירושלמי איכא מ"ד דאפי' בהפרת בעל מחמרינן בשבועות. בענין עומד אדם בר"ה בריטב"א ד"ה כ' רבי' ועקב דהרוצה שלא יתקיימו כצ"ל, בענין נדרי הבאי בריטב"א וראשה טמא צ"ל וראשה טריף. בענין כלכם בנ"י מקפיד שלא יהי' מובן כצ"ל. בריטב"א אלו הייתי יודע כצ"ל. בריטב"א דאלו צ"ל אפי'. סוגי' דאסמכתא ברמב"ן לאתויי צ"ל לאתנויי. בריטב"א ד"ה כתב רבינו אלא בתולה כצ"ל. בענין סהדא רבא פרת בנ"י כי חזי' בבבל כצ"ל. בענין וויתור ריטב"א ד"ה השותפין דמשום נדרי' כצ"ל. שם באו"ד לברך צ"ל לצורך. בענין לביתך בריטב"א שאני חורש צ"ל לוקח כצ"ל. בענין בית חורין בריטב"א לקני הדין כצ"ל בענין מתנה ע"מ להחזיר פ"ה בריטב"א פי' דאלו סורבא צ"ל סודרא. פ"ו בריטב"א ד"ה דאנא ר' יאשיה ואסור בסוטריות דקותו צ"ל רכות. סוגי' דנודר ממעשה קדרה יורד לקדרה הוא צ"ל הא וקאי אדבתרא. בריטב"א שם בריטב"א הנודר לתנור צ"ל יורד. פ"ז מתני' הנודר מן הדגן בריטב"א אסור בצנון צ"ל מותר. שם בריטב"א ד"ה ותניא מוכרי כסות דלמא לא אלמא לא. באו"ד שיהא אסור לטעון כצ"ל בריטב"א בשלהי פרקין באי' הבא מעצמו כצ"ל. שם באו"ד כדבעי'. באו"ד ושאני אוכל כצ"ל. באו"ד הנאת השבח לים צ"ע. שם וליכא אלא משום בל יחל כצ"ל. באו"ד גבי דידה צ"ל דידי'. שם אבל לכתחלה צ"ע ועיי' בר"ן ורשב"א. פ"ח בריטב"א ד"ה עד הפסח אינו אסור אלא עד שיגיע כצ"ל. בנ"י משיכניסו התאנים כצ"ל, בריטב"א ד"ה קונם יין בסו"הד בין להקל צ"ע. בריטב"א ד"ה מסתברא אבל ביין מותר. שם במחנה לויה צ"ל במחנה ישראל. שם שיהא עני לפנינו הגי' שהוא עני ואין משם ראיה עיי' בראש ור"ן. שם שיתבייש מחבירו. בשלהי פרקין בריטב"א דהא עדיפא לי' אולי כיון לישבע עיי' בגמ' וצ"ע. פ"י בריטב"א ובאלו נדרים דאכפת לי' כצ"ל. שם אי בנדרים שלא נראו כצ"ל: