ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
עוד בענין חסימה ובענין כלאים.
רש"י ד"ה ג' קבין לחמור כוונתו דמדחזינן דבפרה דין אחר ובחמור דין אחר ש"מ דלאו קנסא הוא כ"א דינא קתני והן ד' רש"י:
גמ' והא אינו לוקה ומת ע' רש"י נ' שרצה ליישב למאי הל' הביא כלל הש"ס הך אינו לוקה ומת ולזה כ' רש"י כיון דתרוויי' מחד קרא נפקא היכא דליכא מאן דפליג במיתה ובמעות ואפי' ר"א לא קאמר כ"א בעדי' זוממין דאיכא תרי קראי לא תענה וכו' ועשיתם לו וכו' כמו שפי' רש"י במסכ' מכות שם כך הי' דעת המקש' וכן רבא ור"פ הכי ס"ל ואמנם אביי באמת מפרש טעמא דר"מ כמו שכ' תוס' שם באריכות ובזה מיושב קו' תוס' בגמרא מכות על רש"י שם מסוגיא דשמעתין דרש"י פי' כן לפי הס"ד ולפי המסקנא לרבא ולר"פ:
תוס' ד"ה אתנן כוונת דברי' דוודאי אי זונה דאוריי' הויא מופקרת לזנות שפיר לא ס"ד דמיירי בבא על אמו משא"כ למאי דקיימ"ל דאין זונה כ"א בעריות שבתורה א"כ גם בא על אמו בכלל:
גמ' ר"פ אמר מדהביאו הרי"ף והרא"ש להך דר"פ ש"מ דס"ל דגם בז"הז אי אתרי בחייבי מלקות אינו לוקה ומשלם כיון דאי מיקלעי ב"ד סמוכי' הוה לוקה ולא כמו שכ' הש"ך ח"מ סי' של"ח דבזמ"הז כל חייבי מלקות חייבי' בתשלומין דמקרי חייבי מלקות שוגגין וא"כ למה הוצרך הרי"ף והרא"ש להך דר"פ:
תוס' ד"ה ופשטי להו לאי' נ' ליישב קו' דלכאורה י"ל לאיזה ענין הביא הש"ס הך דמנאפים א"וו לומר דאין דבמנאפים איכא חייב מיתה ובכלאים ליכא אלא מלקות מ"מ סגי במנאפי' כדרך המנאפי' ובכלאי' בעי' כמכחול בשפופרת וה"ט משום דבכלאים הוה מין ואינו מינו ואין דרכם להזדקק משא"כ במנאפים וא"כ למה יהא אסור להכניס כלאים לדיר:
גמ' בעבודתי טריד מכאן ק' על הפרישה והט"ז יו"ד סי' רצ"ז שכתב ופילפלו אם גרם ע"י קול וכיוצא הזדקקת אם שייך ונשמרתם מכל דבר רע עיי"ש ולא אכרעו מהך שמעתי' דהיכי דעבידתא טרוד ל"ש ונשמרתם מכל דבר רע לכאורה הוה אפשר לחלק בין הכנסה לקול דבהכנסה שייך דווקא טירדא אלא דמד' רש"י מבואר דעיקר ונשמרתם ל"ש אלא היכי דאינו שלו א"כ אין לחלק:
וע' ב"י יו"ד רצ"ז כתב דאמירה לנכרי אסור מטעם דאיבעי' דלעיל גבי חסום פרתו הוא לא אפשטא ולחומרא ולא זכר ד' הרא"ש שם דאדרבא אי לא אפשטא לקולא אזלי' אלא דבאמת איפשטא וכמו שכ' הרא"ש שם וצ"ע:
וע' בש"ך וד"מ שם ובמ"ל פ"א מכלאים שהביא ראיה לד' הפרישה מלשון הרמב"ם שם שכ' אסור להניח ישראל וכו' ע"ש, לפי"ז למה בה' כלאי בהמה שם פ"ו כ' הרמב"ם אסור לישראל ליתן וכו' נר' דלכאור' י"ל ע"ד המ"ל דבלהניח מאי לפני עור איכא וכ"ת משו' דמסייע' עוברי עברה הרי לכאור' מסייע לא עדיף מלפני דלפני וכיון דלפני דלפני מותר בגוי למה יהא מסייע אסור אלא וודאי טעמא דהרמב"ם משום דהכא אינו דומה לסירוס וכיון דנכרי אדעתא דישראל קעביד, אסור משא"כ כלאי בהמה והחילק כמ"שכ הטו"ז בא"ע גבי סירוס דדווקא היכי דעבידא ובידו הא משא"כ בכלאי בהמה לאו בידו הוא אמנם הרכבת אילן כבידו דמי:
תוס' ד"ה מין במינו י"ל לענין ונשמרתם מכל דבר רע מאי לי הכנסה או אחיזה ואפשר דד' ר' אחדבוי דהיכא דלא סגי בלא"ה לא שייך ונשמרת וכו' ומה"ט אחיזה שרי משא"כ הכנסה דסגי בלא"ה:
וע' בנמ"י שכ' דהיכא דפריצה אפי' במין במינו לא שרי כ"א הכניסה לדיר וצ"ע מנ"ל הא ונ' דעתו כיון דבאמת ר' אחדבוי בתרוויי' פליג אר' שמואל אלא דלית הל' כדר' אחדבוי ואמנם בפריצה כי היכי דחיישי' לדר' אחדבוי בכלאי' ה"נ חיישי' לי' למין במינו אלא דאכתי ק' אחיזה מיהא לישתרי וצ"ע:
רש"י ד"ה ר"פ כוונתו דלכאור' א"כ משלם בלא מילקי ולזה כ' רש"י כיון דאין שניהם באי' כאחד תרוויי' בעי' לי':