ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין שובר שם.
הק הש"ך סי' ס"ה אסמ"ע שכ' דלמלוה מחזירי' ולא חיישי' לקנוני' משום דהשובר מסייעו והרי בלא"ה צ"ל משום דשמואל וא"כ הכל מתורץ ולי נ' כוונת הסמ"ע כמ"ש הנ"י דבשטרי דידן דכ' משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך ליתא לדשמואל וכ"ת א"כ יק' אמחבר קו' הש"ס כבר כ' השי"מ דבשוברי דידן שהם רק לראיה בעלמא לכ"ע עדים בחתומי' זכין לו וא"צ לדשמואל ומ"מ הרי לקנוניא איכא למיחש ושפיר כ' הסמ"ע:
תוס' ד"ה וליחוש תירוצם לשטתם דבאקנייתא א"צ מטא לידיה ולס' החולקים צריך לתרץ כמ"ש בשי"מ ע"ש:
ואפי' יורש מוחל עי' ברא"ש בשם רב שרירא גאון דעי"ז הוה זבינא ריעא ר"ל דהמוכר עצמו לא שכיח שימחול אחרי שלקח מעות מהלוקח משא"כ ביורש וודאי שכיח ועי"ז א"צ לשלם כ"א דמי המקח והוה מיגו דמחילה מיגו טובה והיינו דמייתי הש"ס הכא הך דיורש