ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין ספרים פ' א"מ
רש"י ד"ה א' לל' יום וכל הספרים וכו' לכאור' בסיפ' גבי גוללן הו"ל לרש"י לפ' כן ונ' דק' לי' לרש"י כיון דסגי בלקרות א"כ באינו יודע תיסגי בפתיחה גוללן ל"ל ואי בעי גלילה גם ביודע תיבעי לזה כ' רש"י דהאי גוללן משו' דעשויין בגלילה וממיל' גם כל קורא גוללן:
כ' ה"ה על דברי הרמב"ן שכ' דבגמ' ושאר ספרי' שלנו אין חילוק בין בתחלה או לא דצ"ע וגם ה"ה באבד' הדין כן ונ' ספיקו משום דאיכא למימר בשלמא בשואל כיון שהשאילו ללמוד א"כ שפיר כתב הרמב"ן משא"כ באבידה דהוי סגי באמת בגוללן אלא משום דמחזי כבזיון לכתבי קדש שיפתחו הספר ולא יקראו בו ואמנ' שיניחוהו להתעפש הוה בזיון טפי ולהכי באינו יודע התירו לגלול. ומ"מ ללמוד בעיון מי התיר ומי הצריך:
אימא ראב"י וכו' פסק הרמב"ם באבדה כתנא דידן ל' יום ובפקדון כת"ק דראב"י יב"ח ונרא' טעמי' דבפקדון מדלא ביקש ממנו שינער כל ל' יום ש"מ לא אכפת לי' אלא יב"ח דודאי יתעפש הוא דחייב לנער משא"כ באבדה דל"ש זה דכיון דרוב בני אדם מנערי' כל ל' יום אף הוא חייב לנער כן:
הא בדעמרא ע' רש"י והרי"ף והרמב"ם מפ' להיפך ולכאורה הדין עמם דהוה דומיא דתרי ודחד דהא' קאי אמתני' והב' אדר"י ונ' דס"ל לרש"י דגרדא אומן הוא דווקא אורג צמר ולא פשתן וע"כ ר"י מיירי בדעמרא: