אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין מתה מחמת מלאכה.

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין מתה מחמת מלאכה.

בענין בעל בנכסי אשתו.

גמ' מכלל דכי מתה חייב יל"ד האי דמיבעי' לי' למה פשיטא לי' מתה ומיבעי' לי' כיחש ונ' הטעם דמתה לא שכיח מחמת מלאכה א"כ אונס הוה וחייב בשואל משא"כ כיחש דשכיח מחמת מלאכה שפיר מיבעי' ליה:

אמנם הא ק' למה לא מק' בפשיטות נימא לאו לאוקמא בכילתא וכו' והאי מכלל למה לו ולזה נ' עפ"י מה שהביא הרא"ש דהדרא ברי וכ' הרא"ש דכיחוש דשמעתי' היינו דלא הדרא ברי אמנם י"ל איפכא דאדרבא בהדרא ברי קמיבעי' לי' אי כחכמי צרפת או כהחולקי' ולזה פריך הש"ס מכלל דבלא הדרא ברי והיינו מתה פשיטא דמחייב ואמאי וכו':

תוס' ד"ה זיל שלים ע' רש"י ותוס' ב"ק ד' י"א ותמצא מבואר יותר אמנם לענין קו' רבינו שמואל אפשר דדעת רש"י וודאי בתשלומין יכול לתת לו האי נרגא אלא נ"מ דכ"ז שלא יהיב לי' הוא באחריות' של שואל משא"כ לר"כ ור"א מיד הוה באחריות המשאיל:

רש"י ד"ה ואפטר נ' דלעיל בנרגא לא פי' רש"י כן משום דהתם רבא היה דס"ל בהדי' מתה מחמת מלאכה פטור משא"כ כאן לר"פ נוכל לומר דהאי דוולא דאיתבר כיון דיכולין לתקנו לא גרע והתם ס"ל לר"פ פטור אבל במתה אפשר דלית לי' לרבא ולזה כ' רש"י דלא היא כ"א כל שבירה כמתה דמי ור"פ כרבא ס"ל:

תוס' בד"ה כה"ג לולי דברי' י"ל דמיבעי' לי' הש"ס אם כה"ג שייך לומר דפשע השאיל או לא וכמו שכ' רמב"ן הביאו הב"י והש"ך דמתה מחמת מלאכה פטור משום פשע המשאיל וע"ז משני גברא דנשי קטלוהו וכו' ע' רש"י נ' כוונתו דוודאי אי לאו שהכניע עצמו לא בא הדבר לידי כך דקטליה וכן הכא מסתמא האי שונרא לא הטיל אימה על העכברי' ולהכי בסוף קטלוה וממילא המשאיל שידע טובא דהאי שונרא לא הוה להשאילה ובלישנא בתרא ע' בסמ"ע מאי קמיבעי' לי' אם הוא ג"כ עד"ז אם פשע המשאיל ומשני ג"כ דטובא דהאי שונרא שאכל כל העכברי' גרמ' שפיר פשע שוב המשאיל במה ששאלה:

וע' בסמ"ע שנחלק עם תה"ד איזה מהלשונות מסתבר יותר ויש סברא לכאן ולכאן אפשר שזה ד' הרא"ש והרמב"ם שהשמיטו ומספקא להו באיזה מלשונות קיי"ל:

גמ' אשקיי' מיא י"ל בזה ע"ד דרוש דמה"ט קאמר אליעזר עבד אברהם לרבקה ג"כ הגמיאיני נא והיינו אשקיי' מים ברישא שנתק' בזה בס' החסידו' ובמג"א דהא צריך לתת לבהמה תחלה ואמנם אליעזר רצה לשאול ממנה הכד לשאוב מים ולא רצה להיות שואל ולהכי אמר הגמיאיני נא ברישא ליהוי שאילה בבעלי' ורבקה הבונה כוונתו ולא רצתה לתת הכד בשאלה ולזה אמרה וגם לגמליך אשאב:

רש"י ד"ה אתון שאילתין לכאורה כוונת' למה באמת לא יוכלו התלמידי' לברר להם איזה מס' ילמדו לזה פי' רש"י דלתלמידי' אין נ"מ כי הכל חדש אצלם משא"כ לרב שפיר נ"מ כמו שכ' רש"י:

אמנם באמת נ' רש"י בא ליישב למה במסקנא ביומא דכלה הרב שאול לתלמודי' הלא גם הם לא מצי לאישתמוטי לזה כ' רש"י דבאמת הרב מצד עצמו שאול לתלמידי' אם לא לומד עמם לטובת עצמו שלא ישכח תלמודו ואז דמי למה דאמרי' בסמוך דלמיסר טעונה הוא דנפק והיינו היכא דמצי לאישתמוטי ואז לטובת עצמו לומד כמו שכ' רש"י משא"כ כיומא דכלה דאז בע"כ לטובת התלמידי' הוא לומד הוא שואל להו:

ולא זכיתי להבין ד' הרא"ש שכ' דהיכא דתרוויי' לא מצי לאישתמוטי אין כאן שאילה בבעלי כלל א"כ למה ביומא דכלה איהו שאול להו וראי' שהמחבר בש"ע אחר שהביא ד' הרא"ש כ' דביומא כלה מילתא אחריתא הוא וק' ג"כ מנ"ל הא וצ"ע וע' ברמב"ם שלא כ' כן:

רש"י ד"ה גניבה בבעלי' כוונ' דלעיל גבי פשיעה שפיר י"ל דהבעלי' היו שם בשעת פשיעה משא"כ בגניבה וודאי בשעת גניבה לא הי' שם דא"כ לא הניחו לגנוב לזה כ' רש"י וכיון דהי' שם בשעת שאילה מקרי גניבה בבעלי':

והנה המל"מ בה' שאלה ופקדון הניח בתימא ד' הרמב' בהל' אישות דאשה ששבר' פטורה משום שלום בית ולא משום פשיעה בבעלי' דק' הא ד' הרמב"ם בעידן עבידתי' היינו ביום המחויב לעשות מלאכה מיקרי שאילה בבעלי' והכי גם הבעל בכל יום מחויב לעשות מלאכה לפרנס אשתו זה תוכן ד' המ"ל בקיצור ונ' דעת הרמב' דבשלמא אשה הביאו חכמי' לעשות מלאכות לבעלה ושפיר מיקרי אם שאל הבעל ממנה שאילה בבעלי' משא"כ הבעל דאינו חייב כ"א לתת מזונות לאשתו זה הוה כעין חוב שיש לאשה על בעלה ואע"ג דע"י מלאכה הוא נותן לה המזונות מ"מ לא מיקרי משום כך שאול לה:

וע' במ"ל פ' כ"ב מאישות שם שהק' על הראב"ד שפטרו באמת מטעם פשיעה בבעלי הלא מזיק הוה ולא פושע ולפי"ז ד' הרמב"ם עולין כהוגן אמנם במה שכ' שם לתרץ ד' הראב"ד והיינו שלא שבר' במתכוון מתיישב לן ד' הירושלמי שכ' בהדי' כד' הרמב"ם דפטור' משום שלום בית דנ' דעת הראב"ד דהירושלמי מיירי היכי דשברה במתכוון כגון בחמתה דאז לא שייך פשיעה בבעלי' מ"מ פטורה משום שלום בית דאל"כ בכל פעם יאמר הבעל שבמתכוון שברה ומ"מ בלא מתכווין מדינא פטורה משום פשיעה בבעלי':

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה