אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין חבטה בהפקר שלהי ב"מ,

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין חבטה בהפקר שלהי ב"מ,

בענין שאר דיני בית ועליה.

רש"י ד"ה הגיעוך הפקר או מתנה כוונת רש"י ליישב קו' תוס' ד"ה א"ל דהכא לאו בהפקר מיירי כ"א במתנה אלא דלמתנה דמסקי' דאשתמוטי משתיטי ליה אפי' אי הגיעוך ל' הפקר א"ש וזה ג"כ כוונת תוס' ומיושב קו' רש"א:

רש"י ד"ה בתבן נ' כוונתו דתנא נקט כה"ג לאשמועי' דאפי' בהפקר מיירי ולמימר דיד פועל כיד בע"הב ואמנם הגה"מיי נ' ג"כ דמהא דייק דדוקא תבן וקש משא"כ דבר מאכל ומה שהקש' עלי' הב"י מתפוח לחולה נ' דלק"מ דהת' מיירי באינו שוה כנגד השכירות ולחולה הוא דהי' שוה והגמיי' מיירי דבאמת שוה כנגד השכירות ואשמועי' דלא מקרייא שוה כסף:

בענין קו' הש"ך על המחבר שפסק בפועל סגי אם הוא ברשותו ובמשכון אף שהוא ברשות מלוה פסק דמצי לוה הדר בי' נ' ד' המחבר ע"ד שכת' הנ"י דאף דמסתבר' סברת הרשב"א מ"מ אין סברא מספקת להפסיד ללוה משכינו משא"כ בשכירות דכוון שתבעו הפועל הרי בע"הב מתיירא מביומו תתן שכרו ומבל תלין וכשמקבל עלי' הפועל לקבל תבן וקש אנן סהדי דבאותה שעה ניחא לי' לבע"הב ולא דחוי קמדחו ליה והשתא הוא דהדר בי':

תוס' ד"ה כאן בשל חבירו נ' ליישב דגם בס"ד ידעי' דאף דשל חבירו הוא לא מצי מפסיד לי' לגמרי אלא דס"ד דטול מה שעשית בשכרך מצי א"ל:

בענין קו' הטור על הרמ"ה שפסק דבהפקר בהבטה דווקא אי ליכא מידי לאשתלומי מני' הוא דפטו' נ' ד' הרמ"ה דס"ל דלא פשיטא לן אי הבטה בהפקר קניא או לאו דהוו להו תרי לישני בגמר' אליבא דרבא וכוון דס' הוא לאו כל כמיני' דבע"הב לחיובי לפועל לגמרי ודווקא אם הפועל מרוויח ע"י לא קני כגון דליכא מידי לאשתלומי לא זולת:

וד' הרמב"ם דפסק דלא קני נ' משום קו' המל"מ הא דברי' שבלב לא הוו דברי' וכן משום קו' תוס' בר"ה ויומא א"וו קיי"ל בהך לישנא דכ"ע ס"ל לא חישי' שמא לא ימסרם יפה וטעמא דרבנן דהבטה לא קני:

בענין קו' המ"ל למה ניחוש שמא לא ימסרם יפה הרי דברי' שבלב אינם דברים נ' דבלא"ה יל"ד לי' יפה יפה דקאמר ולזה נ' דוודאי לא חיישי' אם א' מוסר דבר לאחר שלא ימסור בלב דדברי' שבלב כה"ג דאנן לית לן למיחש לא חיישי' אמנם הכא שאני דמוסר הדבר לציבור ואיהו כמו כן א' מהם א"כ אית לן למיחש שחלק שלו ישאר לעצמו וזה פסול בקרבן ציבור והיינו ל' יפה יפה וכה"ג לא שייך לומר דברי' שבלב וכו' דאדרבא סתמא דמלתא הכי הוה:

כוונת תוס' בד"ה ז' דבשומר דווקא חיישי' נ' דבשלמ' אם אדם נותן דבר מה למי שהוא נותן וודאי מוסר בלב שלם משא"כ השומר הזה יגע זמן ארוך בשמירה זו לא ניחא לי' שלא תהא המצוה שלו ולכך חיישינן:

ביומא ל"ה ע"ב ברש"י דעבודת יחיד היינו קריאת התורה יל"ד הא לא כלתה אז עדן עבודת ציבור אא"כ תאמר דהוצאת כף ומחתה עבודת יחיד א"כ ע"כ צ"ל כרש"י:

ואמנם בענין סוגי' הש"ס שם ביומא שהניח המ"ל בצ"ע נ' דבלא"ה יל"ד מ"ש דנקט הש"ס לענין יו"הכ דווקא הא מלתא ונ' דהנה בגדי כהונה משל ציבור הם בכל הקרבנות הכשר קרבן אבל ביו"הכ שנה עלי' הכ' בד קדש ילבש ודרשי' משל קדש דווקא והנה גלל כן צריכין אנו לחוש לכל החששות כמ"ש החות דעת דגבי מ"ע ספיקא חמירא ומשו"ה בעי' לאחר שכלתה עבודת הציבור דווקא דשוב אין כאן מ"ע דבד קדש ושוב לא חיישי':

ובענין מ"ש תוס' שם דכו"ג שאני שהוא גדול בתורה נ' כוונתם בתורת עבודה ויודע שאם לא ימסר לציבור יהא הקרבן פסול וא"כ מאי אהני לי' משא"כ אינש דעלמא דלא ידע מזה:

ובענין מ"ש תוס' דשקלי' שאני משום דכ"ע יהבו כוונתם וכל הנותן אדעתא דמנהגא נותן משא"כ אם הוא לבדו נותן:

ובענין ד' התוי"ט בשקלים פ"ד שם שכ' דשקלי' שהם לכל השנה שאני והמ"ל הניח דברי' בלי הבנה ובשעה"מ הק' עלי' הא ללי"ב אתמידון ומוספין קאי נ' כוונת התוי"ט, דטפי ניחא לי' לאינש למיהוי שותף בכל קרבנות ציבור מלהיות יחיד פ"א אמנם כ"ז בשקלי' שהי' תורמין על כל ישראל וא"כ כל מי שיש לו שקל יש לו חלק משא"כ אם אדם נותן ד' זוזי ללשכה הלא על אלו אין תורמין א"כ עכ"פ לא יהי' לו יותר חלק מאשר יקריבו מהם קרבן שפיר שוב ניחא לי' שיהא לו לבדו:

והנה עוררני תלמיד א' דמ"ש רש"י הבטה ע"י טורח כוונתו לד' הרמב"ן בשי"מ ריש ב"מ ליישב קו' התוס' דהכא אמרי' קנה ובריש מכלתין אמרי' דבראי' לא קנה ותי' הרמב"ן דהבטת שומר שהוא ע"י טורח שאני משא"כ ראי' בעלמא והן הן ד' רש"י:

אמנם ד' התוס' וודאי תמוהי' שכ' בריש מכלתין דבעי' מעשה כל דהו א"כ אכתי לרבנן ל"ל למיתב לי' ד' זוזי לימא לי' דלא ליעבד שום מעשה כ"א להביט ולשמור וצ"ע:

וכשאני לעצמי הייתי אומר דדווקא ראיי' שהיתה ראוי' לבא לידי זכיי' היא דקניי' כמו בשומר ספיחי' משא"כ בריש מכלתין דבעדנא דראה המציאה בא כמו כן אחר להגביה כה"ג לא אלים ראי' דידי' כהגבהה דאידך:

רש"י בריש מכלתין ד"ה סיפא במקח ולתוס' צ"ל דהש"ס לא ר"ל זה אומר אני ארגתי' דל"ש צריכותא והוה ק' תרתי ל"ל:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה