אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין הני כהני.

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין הני כהני.

בענין ככרי עליך ונתנה במתנה.

הני כהני נ' דה"ק לילא היה של כהן אפי' כשאין משמר עובד מקריב והיה יכול כל בעל קרבן להביא עמו כהן מעורו להקריב קרבנו היינו אומרים דשלוחו שלדידן אבל עכשיו דדווקא הני כהני של המשמר כשרין להקריב הוא דאבעי' לן:

שלוחי דידן דבעלי קרבן כ"כ רש"י נ' כוונתו דלא תימא דווקא אם המקריב עצמו נותן הקרבן ליד הכהן היא דאבעי' לן אבל לא זולות וא"כ לא מייתי הש"ס מקיני זבין שניתן המעות ליד השופר במקדש לזה כ' רש"י כיון שהיא בעל הקרבן י"ל שהיא שלוחי מ"מ:

ד' רש"י קמהני לי' דנעשה שלוחו לכפר כפרתו ר"ל לכפר כפרתו לחוד לא מקרי הנאה דמצוה בעלמא קעביד אבל השתא דהיא שלוחו ובשלוחיתו לחוד אי לאו דמכפר עליו ג"כ הייתי אומר דמצוה בעלמא קעביד אבל תרתי בהדדי וודאי לאסור:

והק' ר"ן מסוגי' דקדישין ואין לומר דמאחר דשחיטה יש שליחות לזר שוב ויש לו שליחות בכילי א"כ מאי מייתי שוב מקוני זבין דדינם במליקה ומאי שליחות שייך:

ואולי דר"ה בקדושין דלא מיירי לענין נדר כ"א שאין הבעלי' יכולין לומר בכהן זה שבמשמר אנו רוצה ובשמעתין קאמר דהכהן אינו יכול לומר לבעלים לך איננו מקריב שאם היה יכול לומר כן הו"ל שליחו מדעתו ואסור במודר הנאה:

יל"ד דבעלמא פשיטא לן דניחא לאינש למעבד מצוה בממונא וכאן איבעי לן ואולי דהכא בהנאה מרובה היא דאבעי לן:

וכ' הר"ן דאפי' לרבנן א"ש דמשום טובת הנאה שלו קעביד וצ"ל דהכהן היא שינא מתנות חנם ואי לאו דיהיב לי' בתורת מתנת כהנה לא שקול מני':

רש"י אעפ"י שהמודר חייב במתניתן דלאו לפטומי נ' דעתו דמע"י של הר"ן אותן וא"כ מזונות עצמן לאו הנאה היא ואי לפטומי עבידן כמו בהמה מ"מ הוה אסור:

רש"י ד"ה לנחריתא עבידן מ' מד' רש"י דקאי בעבד כנעני דשייך עשה עמו ואינו זנך וד' הרמב"ם דאעפ"י בעבד עברי קאמר:

בעזר מרומים דב סימנו פי' אין בין המודר ובישועת קדמוהו יקומון רבבן אלפין נתחיל לבאר פ' השותפין:

אבל בהדירו מודו ע' ר"ן שכ' מטעם קנס ולולי דבריו הייתי אומר דלא סמכי' אברירה אלא בנולד הס' מעצמו אבל נדר דעשה הס' בידים לא סמכינ' אברירה:

ועד"ז מבואר ג"כ לי"ק לקמן דמחלק בין שבו דין חלוקה דאז אפשר לסלק האוסר בלא בכורה אזי לא סמכי' אברירה:

וכ' הרא"ש בפסקי' ליישב פי' תוס' מהא דאחין שחלקי דר"נ לא קאמר לקיחת אלא כלקוחות עיי"ש וק' טובא בס"פ משילין דאמרינן וסבר ר"נ יש ברירה ומק' עליו מחלקי גדיים כנגד גדיי' וכו' והדר שם מהאי דר"נ סבר יש ברירה הרי דפשיטי להש"ס דר"נ מטעם ברירה האי בדידי' קאי והאי מדדיא קאי וצ"ע

בע"ה מס' גדרים פ' השותפין בענין חליפין כגדולי

בר"ן אבל להחלופן לכתחלה ועי' בתוס' ורשב"א ראי מר' אבוהו פ' כל שעה וכן היא בפסקי הרא"ש ולא כמו שהיא בפי' הרא"ש וזה ראי' ג"כ שאין זה הראי' מהרא"ש.

והנה כ' התוספ' בחולין ד' ע"ב רש"י דפשיטא לי' דלמחליף אסור החליפין יש לו ראי' מסוגין ולמ"ש הר"ן דספיקא דרבנן לקולא מאי ראי' יש נ' כוונת תוס' דבת"ש קמא קאמר הש"ס דלמא לכתחלה ובת"ש בתרא לא קאמר דלמא מ' דמסקנא הכי הוה ושאר עניני' השייכי' לסוגי' זו תמצא בלקוטי חבר חלק שלישי:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה