אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין בל תלין פ' המקבל

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין בל תלין פ' המקבל

עוד בענין הנ"ל.

אמנם נ' ליישב קו' תוס' דל"ל קרא לגר צדק הא אחיך הוא בדרך אחר וזה דהנה יש להוכיח דא"נ דגר מקרי אחיך ריעך לא מקרי והראי' דאף דכ' ואהבת לריעך כמוך כ' ואהבתם את הגר ובשלמא לענין אונאה כ' רש"י בחומש דלהכי אזהר רחמנא עלי' בפרט משום שלא יחזור לסורו אבל לענין אהבה למה אלא וודאי לפי שאינו בכלל ריעך והטעם נ' שלא בקשה תורה להתרועע עמו משום הא דאמרי' קשים גרים לישראל לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות וא"כ עכ"פ כיון דגם כאן כ' לא תעשוק את ריעך אצטריך למכתב גר בהדי':

תוס' ד"ה מאחיך ועוד תימא אפשר לומר דבאמת לא כ' קרא יתירא לגר צדק כ"א כולא קרא לגר שער אלא דאי לאו דכ' גרך כ"א בשעריך לחוד וודאי לא ילפי' גר מני' דהוה קאי אאחיך ואצטריך גרך ואי לא כ' כ"א גרך סד"א גר צדק ולזה אצטריך בשעריך:

כ' הטור בשם הרמ"ה דבשכר קרקע אין בל תלין משום דכ' בארצך ולא ארצך וע' הגה' מהרל"ח בשם ב"ח פי' לדבריו, אמנם ק' טובא התינח לתנא דבריי' דיליף שכיר שכיר אמנם הרי אנן כתנא דמתני' קיי"ל דלא יליף שכיר שכיר ואפשר דק"ל להרמ"ה קו' רש"א לקמן למאי דמסיק דרעך ולא גר תושב הרי תנא דמתני' שפיר שוב מצי יליף שכיר שכיר וס"ל להרמ"ה דבאמת כן הוא למאי דנחתינן להכי ומ' נמי הכי מקו' הש"ס לקמן דפריך וריב"י האי לא תלין מאי עביד כמ"ש רש"א בעצמו אלא וודאי דבאמת כן הוא וא"כ שפיר כ' הרמ"ה ומ"מ נ' דמה"ט כ' המחבר בשו"ע ד' הרמ"ה בשם יש מי שאומר אף דלא מצינו חולק משום דסוגיי' הש"ס לא מ' כדברי' וכ"ת הרי עכ"פ גם תנא דמתני' לא נקט שכר קרקע וש"מ דאין זה משום בל תלין לא היא דיל"ד במתני' למאי הא, נקט תנא שכר אדם כלל פשיטא דעובר עלי' הרי קרא כ' אלא נ' משום דבאמת מתני' דסליק מנה מיירי בקבלנות קרקע יעלה קתני בל תלין לאשמועי' דגם בקרקע איכא בל תלין ודלא נימא דדווקא בקרקע קאמר תנא דע"כ קרקע לאו דווקא דשכר אדם בהדי' כ' וכשם דקרקע לאו דווקא לענין אדם ה"ה לענין בהמה וכלים:

אביון לא כסיף למתבעי ע' רש"י כוונתו דמשום שהוא תאב ביותר אם אין לו ע"כ יבקש משא"כ העני הרגיל לצמצם:

כל הכובש שכר שכיר כאילו נוטל את נפשו הנה לכאור' ברייתא זו אתי' כר"י בר יהודא וא"כ ק' על הרי"ף והרמב' שהביאו אותה ונ' דס"ל דהא דהש"ס מק' לריב"י דווקא היינו כמ"ש רש"א משום דהמק' ס"ל דתנא דידן יליף שכיר שכיר אבל אנן לדידן ס"ל כד' התרצן לעיל דתנא דידן לא ילוף שכיר וא"כ גם תנא דידן ע"כ דריש קרא כריב"י וכדרב אסי ואמנם א"כ ש"מ דלא כתי' שני של תוס' דמיירי אם אכלו דהרי אנן לא קיי"ל בהא כרב אסי דפועל רשאי כה"ג לאכול האשכול:

ח"א נפשו של גזלן וח"א נפשו של נגזל יל"ד א"כ ג"כ חייב מיתה כרוצח ונ' דמ"מ אי נפשו של גזלן חייב באמת מיתה בידי שמים משא"כ אי נפשו של נגזל הוא ע"ד גוזמא כלומר חטא חטאה גדולה אבל מ"מ לא הוה רוצח כמו שאר כאילו דאמרי' בש"ס במתגאה וכועס והי' רגיל אמ"ו הגאון זללה"ה להמליץ על כגון זה אם אמרתי אספרה כמו הכוונה אם כל הכמו יהי' בהווייתן הנה דור בניך בגדתי לא ישאר ח"ו אינו בנגד בישראל:

כ' הרא"ש דקיי"ל בשכיר שעות כרב משום דהל' כרב באי' ובהג"ה מיימנו הק' על זה לימא הל' כשמואל בדינא וע' כיוצא בזה בפ' הזהב גבי ע"מ שאין לך עלי אונאה ונ' ד' הרא"ש כיון דעכ"פ קיי"ל ס' אי' לחומרא ולרב מקרי כה"ג איסור א"כ ממילא עלינו לפסוק כרב:

סוגי' דקציצה ב"מ קי"ב שבועות מ"ה תמצא בליקוטי חבר חלק רביעי ע"ש:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה