ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין אוזפי' לפלניא
כ' המ"ל דהרא"ש אולי ס"ל דבאומר כל הנותן אינו מפסיד שרי דלא כהנ"י ול' צ"ע דהיאיך יוכל כלל לומר כן כיון דלא שרי הנותן ליקח שוב הרבית מן הלוה להרא"ש כמ"ש בהדי' וצ"ע:
בענין מה שהק' הטו"ז על המרדכי בשם רש"י ממעות יתומי' אמאי לא שרי' כה"ג נ' דהיינו שכ' רש"י ואין מפרסמין הדבר דחזי' דרז"ל לא רצו לגלות כדי שלא ילמדו להקל ברבי' דאוריי' משא"כ בגוונא דשרי' דהיינו קרוב לשכר ורחוק מהפסד אם גם ילמדו להקל לא יהי' כ"א רבית דרבנן:
ואמנם מ"ש הש"ך ראי' מק"ש שחרית וערבי' לדחות קו' הלבוש נ' דל"ד דהתם יפסידו העולם הרבה שעות שעוסקי' מ"מ בתורה שאין קץ למתן שכרה משא"כ כאן כיון דלא הוה שום אי' למה לא יפרסמו:
הק' הלח"מ על הרמב' דלא מתיר אגרא ופגרא אם נותן פגרא בשיווי השכירות א"כ מאי הק' ר"ש מ"ט שתוק רב דלמא רב מיירי תשגרא בשעת שכירות וד' ק' להולמם כיון דבאמת כה"ג ליכא היתירא להרמב' מעולם לא התיר רב דבר זה כ"א רב כהנא ור"א אולי טעו כן בדברי' והיינו דפריך ר"ש דהו"ל לרב לפ' להם דברי':