ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטי בתר ליקוטי פ' חיי שרה
שני חיי שרה במ' זש"ה יודע ה' תמימים כשם שהם תמימים כך שנותי' תמימים הענין ע"ד שכ' ההפלאה בס' פנים יפות דביה"ר קודם אמירת תהלים הנוסח למלאות שנותינו בהם שבעים שנה וזה המנהג לומר אפי' זקני' יותר משבעים אמנם הענין אחרי כי אין כל ימי חיינו ניתן רק לעבוד ה' כ"א ג"כ מותר לעסוק בצרכי הגוף נמצא כי חסר לנו לעוה"ב מספר הימים שלא עסקנו בתורה ומע"ט וע"ז אנו מתפללים למלאת שנותי' שבעים שיהא במילוא ולא יחסר אפי' שעה וד' רז"ל במ' פ' אשת חיל על שרה וכ' זה ותקם בעוד לילה וגו' אמר הצדקת בזקנותה זכרה כי מימי ילדותה יחסרו לה איזו שנים ולזאת ותקם בעוד לילה בזמן הראוי לשינה ותתן טרף לביתה ורק מה שהיה עלי' לנערותי' בימי נעוריה וז"ש המ' כך שנותי' תמימים שלא יחסר להם מאומה וזש"ה שני חיי שר' כל שנותי' היו שנות חיים.
סנסן ממרן זצוק"ל ותמת שרה בקרית ארבע רמז שמיתתה הוה רק מיתת הגוף המחובר מארבע יסודות אבל הוא השר עצמה נשמת' חברון בארץ כנען נתחבר' בארץ החיים המכונ' בשם ארץ כנען
במ' זש"ה נבהל להון איש רע עין זה עפרן ולא ידע הי חסר ובאנו וישקל אברהם לעפרן חסר כ' כ' רבי' בחיי הכוונה עפרן חסר ויו גימ' רע עין וכן נפל לו סך ארבע מאות לתוך פי' כי רע עין בגי' ארבע מאות.
ודע כי מה שלא הניח אברהם לקבור שרה עד שנגמר המכר בין בכסף בין בשטר לפי שגנאי לצדיק להיות קבור בקרקע שאינה שלו ומזה יצא המנהג ליקח משכון קודם קבור' על מקום הקבר שיהיה נקנה להנקבר.
ואברהם זקן במ' יש זקן ואינו בא בימים ויש בא בימים ואינו זקן אבל אברהם זקן בא בימים הכוונ' כ' תפארת בחורים כחם והדר זקינים שיבה אמר שהע"ה אם האיש הרוצה להדריך בני דורו זקן וימי חיי' בעצמם יורו כי דרכו דרך נכון עלי' אמר אליהו בן ברכאל בישישים חכמה והטעם ואורך ימים אריכות ימיהם תבונה ואין כבוד לזקן שיצטרך להביא מוסרו בלב שומעין ע"י מופתי הגיון אבל איש בחור אם ירצה למשוך לב בני דורו צריך להתאמץ בכל מאמצי כוחו שיקבלו דברי' ע"י מופתים אמתיי' וז"ש תפארת בחורים הוא רק כחס והדר זקינים הוא רק שיבה ויש לרמז זה בגמ' מ' תענית מעלי חלבא לטורא ר"ל השיב' לצדיקי' מועיל יותר מחמשה מטרי מחמשה תוכחות לארעא לשאר בני אדם וזה כוונת' יש זקן ואין לו שיבה עדן ורוצה בלי כח שיקבל אמרי' ויש בא בימים ואין לו הדר שיבה וצריך להתאמץ כבימי בחרותו אבל אברהם זקן כאשר בא בימים לא קודם לכן
לעת צאת השואבות בב"ר אר"א ההולך ליקח אשה ושמע קל כלבא מנבחין מצות מה אינון אמרין יל"פ דאמרי במערבא כי נסיב אינש אתתא מצא או מוצא וארז"ל כלבים שוחקין אלי' בא לעיר והיינו מצא כלבים בוכין מלאך המות בא לעיר והיינו מוצא וע"ז אמרו מצות אי שוחקין הרי טוב ואי בוכין ימנע עצמו ולזה כיון אליעזר לעת צאת השואבות שישמע זה הקול ומצאתי כעין זה בתפארת יונתן וע"ד הלצה י"ל דבכל אשר ידברו אנשים פחותים לא ישים האדם אל לבו אבל בעניני זיווג גם מה שכלבים ר"ל עזי נפש אומרים ישמע כי האדם למיחוש מיהא בעי ואדרבא אדם חשוב לא יגלה קלון.
האריך הכ' בדברי לבן להורות שפת חלקות של הרמאי' ובכל זאת יגלו נבלתם באמרו ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלי' לא אמר כמו שאמרה רבקה גם מקום ללין כ"א פניתי שלנו למקום אחר למען ידע האורח כמה טרח בשבילו
ודע דמה שלבן רצה אח"כ לעכב הוה ג"כ יען לא קבל מאליעזר כ"א מגדנות.
ויברכו את רבקה בב"ר שפופין הי' ולא הי' מברכין אלא בפה וארז"ל במ' יבמות דרבקה היתה עקר' עד שהתפלל יצחק עלי' שלא יאמרו מברכתו של רשע נתעברה ומטעם זה תימא בעיני שנהגו רבותינו לומר פסוק זה בעת יתנו הצעיף על הכלה ונהגתי לומר אחריו לא תהיה משכלה ועקר' את מספר ימיך אמלא.
ולבני הפלגשים נתן מתנות פי' רש"י שם טומא' נ' דמאחר דצפה אברהם ברוה"ק שאינם מסוגלי' לקדוש' הוה מתירא ע"ד שארז"ל שנה ופי' יותר מכלם:
ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקי' את יצחק כ' רש"י ברכת אבלים וכ"כ לקמן פ' וישלח גבי יעקב ונ' דמה"ט נוהגין לומר כמו שנתברכו אבותינו ולא כמו שבירך כלומר הברכה תתקיים בנו ולא כמו שבירך שהיה ברכת אבלים.
מדרש פליאה מס' דמשק אליעזר וה' בירך את אברהם בכל זה אליעזר שנ' בו המושל בכל אשר לו מכאן אמרו חכמים אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה נ' לפרש עפ"י מ"ש בס' הנ"ל מילקוט אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיב' היה שנ' עבדו זקן ביתו מהו המושל בכל אשר לו המושל בתורת רבו והוא דמשק דולה ומשקה תורת רבו לאחרים וידוע דכל המניח בן או תלמיד כמותו כאילו לא מת והיינו בירך בכל באליעזר שהיה מושל בתורת רבו אא"כ למה היה לו לאברהם לאמור לו שישבע בנקיטת חפץ לא היה לו לומר כ"א השבע לי וידע כי כל שבוע' בנקיטת חפץ וחפץ אחר לא היה להם במצוה אלא כדי להפטר ממנו מתוך דבר הלכה.
עו"ש בס' הנ"ל בזכות שאמרו לרבקה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך זכו ישראל להוציאם ממצרים הנה רש"י כ' אלך בע"כ אף אם אינכם רוצים והטעם שרצתה לידבק בביתו של אברהם ולעזב גילולי בית אביה אמנם אבותינו במצרים אמרו להיפך חדל ממני ונעבדה את מצרים וה' הוציאם בחזק יד על כרחם בזכות אלך בע"כ שאמר' רבקה.
עו"ש בס' הנ"ל ובגין דאיהו גמל חסד עמה בנוי דאברהם הי' ממשכנין בכמה חובין במצרים הכוונה ע"ד שכ' השל"ה אחר וזכרתי את בריתי יעקב נאמר והארץ תעזב כי אם הש"י זוכר צדקת אבותינו יתעורר דין עלינו בחטאתי' וזה היה ג"כ הענין אשר אבותינו נצרפו על חוביהן במצרים ולא שאר אומות שהי' רעים מהם.
עו"ש ותמת שרה בקרית ארבע דא ק"ש דנפקא רוחא דילה בק"ש נ' הכוונ' ע"ד שכ' שם בס' הנ"ל מדרש אחר א"ת בקרית ארבע אלא בקרית ארבע ופי' שם על ענין אחר וכאן פי' כן על ק"ש כי שמע ישראל פ' א' ואהבת פ' שניי' והיה אם שמוע שלישי' ויאמר רביעית.