ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
הוי מתפלל בשלומה של מלכות:
מלין זעירין ביום מלאת לאדונינו הקיר"ה חמשים שנה יום ד' פ' שופטים תר"מ 18 אויגוסט:
ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור ישב עולם לפני אלקים חסד ואמת מן ינצרהו כ' כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים הענין האדם המבלה זמנו בהבל וריק מדי יום יום שעובר עליו אין רשומו ניכר וכאלו לא חיה היום ההוא אבל העוסק בתור' ואין לך יום בלא חידוש כל יום אשר חי הוא משך זמן הניכר ורב ולכשישלים שנה שלימה מאותן רבוי הימים ידמה לשנה גדולה ומליאה וז"ש כי בי ע"י עסק התורה ירבו יגדלו ימיך כל יום ויום יהיה גדול וניכר ועי"ז ויוסיפו לך ברבות הימים שנות חיים והנה במלכי העולם יש ב' סוגי' מלך המולך על עמו רק לטובת עצמו וזה ישמח אם לא יבא חידוש לידו וכ"א כל העם ינוחו על מקומם ויפרעו בלב שלם המס למלך לא זולת לא כן מלך כמלכנו יר"ה אשר רק לטובת עמו ישחר יתחכם עם יועציו מדי יום יום מה יש לתקן במדינתינו לטובת הצלחת עמו ומדינות מלכותו ומלך כזה אין יום בלא חידוש חקים ונימוסים לטובת עמו וכשישלם שנה ויראה הקורא מה שברא המלך הזה בשנה אחת חקים טובים ידמה לו שנה לשנות דור שלם וז"ש ימים תוסיף על ימי מלך אשר השתדלותו לטובת עמו גדול כ"כ שנותיו כל שנה ושנה משנותיו כמו דור ודור ידמה לדור שלם ואמר כי מלך כזה ידע בנפשו אשר גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם ואלקים בשמים יבחן את כל מעשיו אשר יעשה וז"ש מלך כזה ישב עולם כלומר בכל עת לפני האלקים כי יודע אשר האלקי' משגיח עליו וסיים חסד ואמת מן החסד והאמת אשר הכין ותיבת מן מן וימן ה' דג גדול החסד והאמת אשר מן ינצרהו תמיד:
מלין זעירין ליום חתונת בן הקיסר ק"פ רודאלף ביום ג' כ"ו למב"י תרמ"א פה שוראן למספרם אם טען 10מאי.
לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך ארז"ל הרואה מלכי או"ה אומר שנתן מכבודו לבשר ודם והדבר ק' להלום כבודו ית' שמו שאין לו ערך ואיך נאמר כי מכבודו זה נתן לבו"ד הנה מאז הבינו יושבי תבל כי להנהיג כלל עם א"א מבלי ראש אחד נחלקו לשתי כתות מלכות אדום ספרה לנו תוה"ק ס"פ וישלח היתה מאיש לא מהם ולא מהמונ' כ"א בכל פעם בחרו להם מלך חדש ממדינה אחרת ותוה"ק כ' הוא ובניו בקרב שאם בנו ראוי ממלא אחריו ואפי' משיחה לא בעי כדאמרי' אין מושחין מלך בן מלך כ"א מפני המחלוקת ואמר עובדי' על מלכות אדום קטן נתתיך בגוים שאין מעמידין מלך בן מלך נ' הענין אנו מתארי' לו ית' מלך אוהב צדקה ומשפט וכן אמר ע"י ירמיה השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי ואמר ישעיה ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה הענין כי מלך במשפט יעמיד ארץ אבל המשפט הוא רק לענוש בו עושה עול אבל בלא ידמו עשה עול זה לזה האחד יעשה בזדון והשני בהכרח והשלישי מבלי דעת אשר ע"כ על המלך אף כי במשפט יעמיד ארץ צריך מאהבתו לעמו לשפוט בצדק ולחקור אם החוטא לו מדת החקת משפט שנגזר עליו וז"ש עשה מלבד החסד עוד משפט משותף צדקה וצדקה זאת אינו חסד כ"א לפנים משורת המשפט וזה שבחינו אשר הש"י הוא מלך אוהב צדק' ומשפט ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא ולב מלך ביד ה' ועל כל אשר יחפוץ והוא משפט וצדקה שנאמר בהם כי באלה חפצתי לזה יטנו יטה הש"י גם לב המלך וזה ענין שנתן מכבודו לבשר ודם אשר המלך בארץ יאהב צדקה ומשפט אמנם צדקה זו שרשה באהבת המלך לעמים אשר תחת דגלו ואהבה זאת לא תתכן כ"א במלך בן מלך אשר מנעוריו נתגדל לענין זה למלוך על עמים אלה לא כן המלך אשר ע"י הבחירה הוקם על מאין יבא לו אהבתו לעמו נמצא כי מלכות אדום ע"י שלא הקימו מלך בן מלך לא זכו למלך אוהב צדקה ומשפט כ"א לאשר במשפט יעמיד וחוטא כחוטא יעניש בשוה ועי"ז בזוי אתה מאד וזה מ' דהע"ה אלקים משפטיך למלך תן כל מלך במשפט יעמיד ארצו אבל וצדקתך שאתה אוהב צדקה ומשפט זה אי אתה נותן כ"א לבן מלך וביאר דבריו ידין עמך כלל העם בצדק לפנים משוה"ד אבל בראותו שד עניים ואנקת אביונים אזי עתה אקום כ' ולזה וענייך כאשר בני עמך יתענו מבני בליעל ידין דינם במשפט ועי"ז הגדולי' לא ירוצצו הבינוני' והבינונים לא ילחצו העניי' וז"ש ישאו הרים היינו הגדולים שלום לעם ועי"ז הבינוני' המכונים בשם גבעות וגבעות בצדקה יפגשו זא"ז וביאר דבריו אח"כ ואמר ישפוט עניי עם ויושיע לבני אביון וידכא עושק וסיים ואמר יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח הענין כל מעשה העון והעדר השלום אשר נהיה בעולם הוא קנאת איש מרעהו וידוע כי הקנאה הראשונה בעולם היתה הירח שאמר' אי אפשר לב' מלכים להשתמש בכתר א' ולזאת אמר יפרח בימיו מלך הלזה צדיק ולא יהיו עושי עול ורוב שלום יהי' עד בלי ירח שלא יהיה קנאי בעולם ואז ורב שלום בניך א"ס.
בע"ה סיומא לשה"ג מענין הישועה שעשה הש"י בשושן פורים תר"ל להפר עצת הקאנגרעס.
בשוח"ט תהלים ע"פ הללו את ה' כל גוים שאל ר"ש בנו של רבי' הקדוש את רבי' הקדוש מי הן הגוים ומי הן האומים א"ל הגוים אלו ששעבדו בישראל האומים אלו שלא שעבדו בישראל אמרו האומים מה אלו ששעבדו בהן בישראל מקלסין להקב"ה אנו שלא שעבדנו בהם עאכ"ו התחילו אומרים כי גבר עלינו חסדו אמר' הארץ ואמת ה' לעולם
עו"ש מזמור ק"ג אריב"ל ה' פעמים כ' כאן ברכי נפשי כנגד ה' חומשי תורה ד"א למה מקלס דהע"ה להקב"ה בנפש הנפש ממלאה את הגוף ומובלת את הגוף ויחידה בגוף ואינה אוכלת ואינ' שותה וטהורה ורואה ואינה נראית אמר דוד תבא הנפש שיש בה המדות הללי ותשבח להקב"ה שיש בו כל המדות הללו ע"כ.
ומצינו מאמר זה ג"כ במס' ברכות ונ' לבאר דמאחר שהאדם המבין אינו רגיל להאמין דבר ממה שלא הבין דוגמתו נמצא האמונה במציאות והשגחת ויכולת וחכמת הש"י נעלמה מאתו לתכלי' זה יצר ה"י רוח האדם בקרבו אשר הוא בצלם אלקי' נר ה' והנה האדם אם יתבונן בכל ברואי תבל לא ימצא בהם שום כח שכלי כאשר יש לפחות שבבני אדם כ"ז שדעתו עליו מהם תבונן אח"כ מבטן מי יצא ויתבונן בדברי' הגשמיים אשר מהם הבנתו יראה בעינא פקיחא אשר אי אפשר בכל הטבע וכחותי' להוליד ולהעמיד רוח חכמה ובינה אשר בקרבו ואך כח אלקי' אשר למעלה מן הטבע הוא אשר יופיע בקרבו ודי הערה בזה כי יש כח אלקי למעלה מן הטבע אשר כחו' הנפשיי' של כל בני אדם המה רק נצוצות כנצוצו' השמש מהכח האלקי העליוני ונמצא אשר העילות הנסתרות אשר ירגיש כל איש מנפשו המעידי' על כח אלקותה המה מעידי' על מציאות ויכולת וחכמת הבורא ית' כשם שנצוצי השמש יעידון על מציאות השמש וגודל ערכה
ועד"ז יפורש הכ' ברכי נפשי את ה' ר"ל אם אתה תקלס את נפשי שהיא חלק ה' ואז וכל קרבי את שם קדשו כל גופי יאמין ויברך שם קדשו אשר נפשי ניצוץ ממנו ועד"ז יתפרש ברכת השיר נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלקינו אם רק הנשמה תברך את שמך כלומר שהיא אלוקי אזי ממילא ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך וכו' ועד"ז נ' לפ' מ' ב"ר ע"פ זה ספר תולדות ר"ע אומר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם וגו' הנה עיקר הכלל והיסוד שכל התורה בנוי' עלי' הוא אשר נפש האדם חלק אלקי ממעל כי רק עד"ז יתכן תורה ונבואה מן השמים רי אם אין הנפש אלקי מהיכן תדבק במחזה שדי ואמנם המופת על האלקות בנפש יש לשאוב מאהבת האדם את רעהו כי הנה ידוע כל גשם מוגבל וכל מוגבל אין לו שותפות זולתי גבולו והאיך נהי' הדבר אשר בני האדם ישמחו כל איש בשמחת רעהו ויצטער בצרת רעהו אם לא אשר הנפש שהיא כח אלקי באדם ואינה מוגבלת ונפרדת מחברתה רק כקרני השמש הנראי' נפרדים ושרשם א' כך שורש נפש בני האדם א' נמצא דז"ש ר"ע ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה כי הוא המופת על מציאות נפש אלקי בקרב האדם והוא הוא יסוד כל התורה ואמנם בן עזאי אמר לולא סמכה תוה"ק על מופת זה הלא מעט המה ב"א אשר יקיימו בו אהבה כראוי ומאותו המעט הרבה אשר רק לפני' יעשו מטעם שחשך שכלם ע"י עכירות החומר ותאותי' אבל התורה גלתה ענין זה בפי' ואמר' זה ספר פי' הרמב"ן ר"ל התורה היא ספר תולדות אדם ביום ברוא אלקים בצלם אלקים ברא אותו עי"ז תבין האיך זכו כל הנביאי' לנבואה ואמנם להיפך ג"כ אבותינו שקבלו פנים בפנים התוה"ק הם עדים על מציאות נפש אלקי באדם כי זולת זה לא היתה הנבוא' אפשרי' והיינו זה ספר כלל גדול הימנו וז"נ כוונת השוח"ט הני ה' ברכי נפשי כנגד ה' חומשי תורה.
והנה אמונתינו בתוה"ק היא העמידה בנו ג"כ האמונה בהשארת הנפש ואמנם האומות ששמעו אמונתינו בהשארת הנפש לא ירדו כולם לעומק אמונתינו זאת כי יש מהם סברו אשר דעתנו אשר אמונתנו מיוסדת כי האומות אשר אינם מקיימי' תוה"ק אף כי לא נצטוו עלי' לא תשאר נפשם קיים אף כי הם חסידי או"ה ומחמת כן נתקנאו בנו ועמדו עלינו לכלותנו ולהפר חקים ולא נתנו לנו שום חופש בארץ אבל החכמי' והנבוני' בהם אשר ידעו כי תוה"ק תגיד כי אב א' לכולנו וכל ב"א בצלם אלקי' נבראו ותוה"ק היא מורשה קהלות יעקב ובמה תאבד נפש חסידי או"ה שמקיימי' הז' מצות שנצטוו בהם וכמ"ש רז"ל אף חסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב ובחכמתם זאת הודו כי תוה"ק מקור כל האמונות וכל הנחמד ונעים בחקי העולם שרשו בתוה"ק והאיש הישראלי אשר יקיים תוה"ק הוא אשר נאמר עליו ישראל אשר בך אתפאר כי כל המדות טובות בו ימצאו כי המשוייר בס' משלי ימצא במס' אבות והמשוייר במ' אבות ימצא בס' חו"ה וכיו"ב וכאשר אמר א' מן השרי' על הלאנדטאג לוואהרמאן אשר הלעיג במושב המשפט על היהודים המחזיקי' בדת ישראל וא"ל השר מאריץ יאקאי כי יחפש בס' הדורות וימצא כי היהודי' התהלכו מגוי אל גוי ובין כל הגוים היו בכל עת הנבוני' ומיודעי' ועדן לא זרחה שמש המליצה על או"ה ויעקב אע"ה דבר בעת מותו עם בניו במליצה נכבדת וכן אבותינו על ים סוף ודבורה וחנה וגלל כן לא לבד כי יתנו לנו מנוח וחירות בארץ גם יעמדו למול הקמים על תוה"ק להפר ברית כאשר ראו עינינו בשושן פורים העבר אשר כל שרי המשפט ארבע מאות ושלשים פה אחד הצילו תוה"ק מיד האפקורסי' אשר קמו להרסה ישלם ה' פעלם והחכם המפורסם אוהב שלום ואמת פראנץ דעאק הי' הראש אשר דבר טוב עלינו ועל תוה"ק ונמצא החילוק בין אלו האומות להגוים כי ל' גוי נ' שרשו מל' גיו כלומר כי הם מפרידים בינם לבינינו כאלו אנו גוף אחר והמה גוף אחר והם המשעבדי' בישראל ואמנם לאומי' השרש אם כמו לאם אחת והנה המה המודים כי כלנו בני אם אחת נחנו ומבטן א' יצאנו ע"כ אין מן הראוי לבגוד איש באחיו ובבא השעה אשר יתגלה כבוד ה' לעיני כל בשר לא לבד הלאומי' שהבינו ענין תוה"ק אשר יתקרבו יותר אל האמת כ"א אף הגוים שהיו רחוקי' לגמרי מן האמת שהרי שעבדו בישראל גם כן יכירו אמתתן וז"ש בעת יהללו ה' כל גוים ישבחוהו האומים כי גבר עלינו חסדו כלומר יאמרו הלאומי' מה שזכינו שלא להשתעבד בישראל ע"י שהיו קרובי' אל האמת זה הי' גבורת ה' עלי' והארץ אומרת ע"י האומים שהיו קרובי' אל האמת ונלחמו מלחמת התורה עי"ז ואמת ה' לעולם אמן ואמן: