ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה לפני תקיעת שופר ר"ה תרמ"א
א"ר אבהו מפני מה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ואתמלא עליכם רחמים וברש"י פ' וירא שם אמר אברהם עכשיו אפרש שיחתי לפניך אתמול אמרת כי ביצחק יקרא לך זרע ושוב אמרת העליהו לעולה ועכשיו אמרת אל תשלח ידך והנה אחר הדברי' האלה קרא מלאך ה' שנית מן השמים ואמר לו יען כי עשית את הדבר הזה וגו' עד ויירש זרעך את שער שונאיו
הנה הנסיונות האחרונות שנתנסה אאע"ה היו קשות משל ראשונות אשר על כן אמר לו הש"י טרם נסיון העולה התהלך לפני והיה תמים והנה אחרי שהבטיח ה' לאברהם כי שרה תלד לו בן ואתו יקים ה' בריתו בפתע פתאום ולקחה לבית אבימלך ונפתח פתח ללצים לומר כי מאבימלך נתעברה שרה ואמנם עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך ובא אלי' בלילה לאמור ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך ויעץ לו הש"י כי יבקש מאברהם שיתפלל בעדו ולא תאמר כי יחשדך שענית את אשתו השב אשת האיש כי נביא הוא ויודע שלא נגעת בה ויתפלל בעדך וחיה והתפלה הזאת היה שוב נסיון לאברהם כמ"ש המפ' כי זה פי' מ"ש רש"י אחר וירפא אלקים את אבימלך כ' וה' פקד את שרה לומר לך כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה הכוונה למשל שני סוחרי' שיש להם משא ומתן א' ואם משבית המשא ומתן של האחד בנעילת לשני ובכל זאת יתפלל על חבירו שיהא ה' בעזרו אף שהוא צריך לאותו דבר שיהיה לחבירו חסר פרנסה אזי הוא נענה תחלה וכן היה באברהם כי צר הש"י קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל כי אברהם הוליד את יצחק כמ"ש רש"י פ' תולדות אמנם אבינו צורינו לא היה די לו בזה כ"א כ' לנו פרשה א' והיא והנה ישמעאל מצחק את יצחק והשכל נותן אשר הדין עם הראב"ע שכ' בשיר צמאה ראה לבן האמת שפחה נואמת לא כי בנך המת ובני החי ולזה בקשה שרה מאברהם שיראה לעין כל אשר יצחק בנו יחידו ואין בלבו שום ספק אחרי כי ה' אמר לו שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק ואחרי שנתקשה הדבר קצת בעיני אברהם היה דבר ה' אליו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק לא זולת יקרא לך זרע והנה הצחוק הזה נתבטל אח"כ כאשר קיים הש"י שבועתו אשר נשבע לאברהם לתת לזרעו את ארץ כנען ולא ירש מארץ כנען מזרע אברהם רק בנו יצחק יחידו עי"ז נסתתמה פה הלצים ואמנם זה כחמש מאות שנה באה ארצינו שוב ליד בן האמה אף כי נתקיים בו ושמעו עליה אויביכם ומירושלים עד חברון מהלך חצי יום והדרך מסוכן בכל זאת שוב פתחו פיהם בליצנות הנ"ל וראה האיך נתנבא שהע"ה בס' משלי על מפלתו והאיך לא נפל נקודה א' מכל נבואתו אמר עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר נבא בזה על ישמעאל אשר עינו תלעג לאמור אברהם איננו אביו של יצחק ותבוז ליקהת אם כי שרה זו נתפתה לעת זקנתה אמר סופו יהא כי יבאו ממלכות קטנות רובם מלאים חמס ומרמה הנמשלים לערבי נחל והמה יקרו עין ישמעאל אבל לא לעצמם כי אם בסוף ואכלוה בני נשר הנשר הגדול מלך יון אשר נמשל לנשר ודגלו נשר כפול הוא יקח כל הבזה מידם והנה נסיון העקידה היה שוד נסיון עד"ז כי לולי שחט אברהם את יצחק בנו היה שוב מקום לליצני הדור לאמור לולי היה אביו לא היה שוחטו אבל אברהם שהיה תמים עם ה' הלך גם בזה לפי תמו ואמנם אחר עבור הנסיון אמר לפני הש"י אתמול אמרת לי לגרש את ישמעאל למען דעת כל עמי הארץ כי ביצחק יקרא לך זרע ושוב אמרת לי העליהו לעולה ואמנם הש"י השיב לו אחרי כי גם בזה לא הרהרת אחרי ונתת כבודך לכלמה אני אראה לעין כל כי רק ביצחק יקרא לך זרע ע"י שהרבה ארבה את זרעך יצחק זה ככבי השמים ויירש זרעך את שער אויביו והתברכו בזרעך זה כל גויי הארץ ועי"ז ידעו הכל כי ביצחק יקרא לך זרע ולזה צוה הש"י אותנו לתקוע ביום זה בשופר של איל להזכיר כבודו ית' על הבטחתו לאמור כי בעת יירש את שער אויביו והתברכו בזרעך כל גויי הארץ אזי יוודע כי ביצחק יקרא לך זרע וזה שאנו אומרים זכר ברית אברהם שכרת עמו בין הבתרים ועקידת יצחק שהבטחת אז לאברה' ויירש זרעך את שער שונאי' עי"ז והשב שבות אהלי יעקב והושיענו למען שמך שלא יתחלל שמך ח"ו וזה שאנו מתפללין בתפלת מוסף וזכר לנו את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה ועל כרחך אם תרצה לקיים שבועתך ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומנחלתך וסיים בכתוב וזכרתי את בריתי יעקב ואף בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור הניח אברהם לבסוף לאמור ואם אזכור ברית אברהם על כרחו והארץ אזכור כיה"ר בב"א