אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה ליקוטי נוב"י מה"ק חלק ח"מ

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה ליקוטי נוב"י מה"ק חלק ח"מ

תושלב"ע:

סי' י"ד ד"ה הנה אם בדיניהם יחלוקו כצ"ל:

סי' ל"ד ד"ה ומעתה דלדידן מטלטלי משתעבדי כצ"ל:

מה"ת חלק ח"מ סי' א' מקרי דן בכפייה כצ"ל.

סי' י"א ד"ה זולת וכתבת כוונת כצ"ל.

סי' כ' ד"ה וראיתי בס' או"ת דלית לי' מגו אמנם הא גופא מק"ו ילפי' מהודאת פיו וצריכין תחלה לבאר הודאת פיו.

סי' כ"ד ואז ראובן הוא המשלם כצ"ל

באו"ד ולא שמעון שמעון כצ"ל:

באו"ד (רוצה הוא לכפור) ט"ס ליקוטי חתם סופר חלק ד"מ

סי' א' ד"ה ואיידי דאיירי להעיד שקר ולכאורה גם בעדות אמת אם מד"ת אינו חייב מיתה יש לספק:

סי' ו' ד"ה מתביעתו שבועה דאוריית' לכאורה דווקא אם

שם ד"ה והאמנם אחד רע והיינו מי שכ' לו שירא.

סי' ט' אות א' אותן י"ד שנים אמנם רבותי' דרשו זה לי עשרים שנה לי הם ועתיד אני ליענש עליהם כמו שהביא רש"י בחומש:

שם ד"ה ושוב כיון מדין ברירה צ"ע דאכתי לטעם זה אמאי כ' כל הרוצה לתרום יבא ויתרום מהני א"וו אין בשליחות כלל דין ברירה.

סי' י' ד"ה ומד' כלם ג"כ בר"ן וכ"מ בר"ן פ' האומר גבי דיני תנאי.

סי' כ"ה ד"ה אלא דאכתי שגורם לבריות צ"ע כיון דכל הנסקלין נתלין האיך יש בתלייה חיה"ש מהיכן ידעו שהוא מגדף.

סי' ל"ד ד"ה והנה כל מ"ש משמע בב"ד ואולי כיון דבבבל לא הוה ב"ד מומחין מקרי חוץ לב"ד.

סי' ל"ז משביע עידי קידושין צ"ע משום. עידי קידושין אין כאן חיוב שאר כסות ועונה כ"א עידי חופה.

סי' מ"ו אי' שבגופו והק' כצ"ל.

סי' מ"ח וכל זמן שלא יברר חייב כצ"ל:

סי' נ"ד ד"ה מיהו לדברי פ"י אולי הפ"י גבי עבד דאמרי' שפחה שכיחא לי' הוא דכ' כן עיי' גיטין שם:

סי' ס' ד"ה אמנם עפ"י התקנה משא"כ אם לא היה עפ"י התקנה.

סי' ס"א ד"ה לכאורה לרעהו רעה וק' קצת מדובר אמת בלבבו דאמרי' שם כדרב ספרא ואטו מאן דלא עביד כרב ספרא רשע הוה.

שם ד"ה אלא אפי' רבית לגוי כצ"ל.

סי' ס"ה ד"ח איברא דהתם בזול כצ"ל.

שם ד"ה כ"ש שיצאה הפקידה כצ"ל.

סי' ס"ז סוקלין על החזקות צ"ע.

סי' ע' ד"ה ותו ואין לו על הקהל כצ"ל.

סי' ע"א דכל בי' עשרה שכינה כצ"ל.

שם ד"ה ולומר לומר על דעת כצ"ל.

סי' ע"ט ד"ה תו מייתי דכל מה ואמנם כעת נדפס ס' נ"י על כתובות וע"ש גבי הא דאמר רב יוסף ותמצא קרוב לד' הטו"ז.

שם ד"ה ולא זכיתי הו"ל כזוכה כצ"ל.

שם ד"ה מהפך דפסיק לחיותי' כצ"ל:

שם ד"ה שטה ב' לרמב"ן בחי' כצ"ל:.

שם בד"ה וזה נ"ל כבאו"ח סי' תנ"ג כצ"ל

שם באו"ד אלא עד בוקר כצ"ל.

שם בד"ה וא"כ בשאר בן גרון כצ"ל.

סי' צ' נדפסו הסי' בטעות וצ"ל פ' ושם ד"ה ומעתה גילה לן קרא לכאורה ממ"ש רש"י ע"פ זה אם יש בך כל המדות האלו רשאי אתה לישבע בשמו בזה לבד די:

סי' צ"ח ד"ה ועוד מטעם אחר טוען קניתי הקרקע.

סי', ק"ד ד"ה ולפ"ז ס"ל בזה"ז צ"ע אטו תוס' בזה"ז קאי דווקא ויותר מסתבר בתוס' כ"כ אם ר"ה לא ס"ל כאמימר:

שם בד"ה ונקל ובסי' רל"ח כצ"ל.

סי', ק"ח ד"ה והרי"ף בכלל השפחה כצ"ל:.

סי', קי"א ד"ה גם מעות ולא היתה כ"כ הרמב"ן פ' פנחס והיה לפני הרמב"ן הנוסחא בת"א ושום בת אתת אשר סרח ומ"מ ד' הרמב"ן צ"ע.

סי', קכ"ד ד"ה אמנם היינו בעונשי עה"ז צ"ע ברש"י פ' שלח שכ' דפחות מבן עשרים לא נענש ש"מ דאפי' בעוה"ז למות בנוער אין עונשין וכ"מ קצת ברש"י חיי שרה כבת כ' לחטא מה בת כ' לא חטאה וצ"ע.

סי', קכ"ז ד"ה או נימא שזה הגזלן נשאר כצ"ל.

סי', קכ"ח לעכב המעות כצ"ל.

סי' קל"א בריש הסי' שיור במכר ע' ב"ב ס"ג ע"א כיון דאמר ע"מ שיורי שיירי' מבואר דאין שיור מפסיד במכר:

סי', קל"ד ד"ה וע"צ דוחק ולא מבשקר לי' כצ"ל.

סי' קל"ט ולאלימלך כצ"ל.

שם ד"ה אודות חייב כלים כצ"ל.

סי' קמ"ג ד"ה אמנם דסוף בכורים כצ"ל וכן לקמן.

סי' קנ"א סוד"ה הנה דין תמיהא לי טובא למה לא הביא מרן זצוק"ל גמ' דפ' מציאת האשה דמר עוקבא בזבז לפלגא דממוניה והביאו זה הרי"ף והרא"ש פרק נערה לפסק הלכה.

סי'. קנ"ד ד"ה והנה הש"ך יוליד בגיותו נ' דר"ל אם גם אשתו נשתמדה עמו דאל"ה ישראל הבא על גויה בנה גוי.

סי', קע"ח או"ק ז' ככל מילי כפועל צ"ע במאי קני המשלח לשליחותו שיהא חייב כפועל עיי"ש פ' האומנין גבי פועלים.

סי' קע"ט ד"ה לפע"ד אינם רוצים לחלוק:

סי' ק"פ ד"ה ולענין לעשות סחורה לכאורה הקו' מסחורה דווקא אי דרשא דהטמאים דרשא גמורה אבל להפוסקי' דאסמכתא היא תקנתא לתקנתא לא עבדי' ואולי עוד משום דאי' דרבנן שרי לחולה שאין בו סכנה וחולה שאין בו סכנה שכיח לא אסרו חכמי' לעשות בהם סחורה.

סי' קפ"א דלא תלך רכיל צ"ע דהו"ל לר"י למחשב בהדי מגדף ומימר ומקלל דלקי אף דלא עביד מעשה ואולי נפקא לי' ממוציא שם רע דכ' קרא ויסרו אותו וצ"ע.

ד"ה והנה המלקות ל"ג זהובים כצ"ל:

שם ד"ה עוד מבואר דהא מרע"ה צ"ע התנצלות כלפי שמיא אתמהה פני בוחן כל עשתונות.

סי', קצ"ד ד"ה ועוד נ"ל אלא בחול כצ"ל.

ליקוטי שו"ת חתם סופר ח' שישי הנקרא ליקוטי:

סי' ו' ד"ה ולכאורה סוכה נ"ג כצ"ל.

סי', י"ב ד"ה שבתי אפי חלל גמור דברי' אלו צ"ע דחלל גמור כ"ז שלא נודע שהוא בן גרושה הוא דלא חילל כמבואר ס"פ האומר בקידושין שם משא"כ בנודע שהוא דר עם גרושה וצ"ע:

סי' י"ג ד"ה ע"ד הט"ז ביום השבת לולי דמסתפינא הייתי אומר דוודאי ע"ד אביו כ"ע מודו דהוה דאוריי' מבנך ובתך דכ' בעשרת הדברות וכפשטא דש"ס פ' כל כתבי ובקטן של אחרי' קאמר הטו"ז ובלא ידיעת אביו כנ"ל וע' ברמב"ן פ' יתרו ע"פ בנך ובתך.

סי' ט"ז בסוף הסי' ט' מינוטען ולכאורה כיון דלד' כמה פוסקי' שיעור מיל כ"ד מינוטען יש להחמיר באי' כרת אם אפשר י"ב מינוטען.

סי' ל"ז תשובה אות א' תוי"ט באבות והוא מד' חי' רשב"א לב"ב

סי'. נ"ו ד"ה ומעלתו והרי חילל צ"ע דלמא לא עמד לפוש והו"ל העברה אחת:

סי'. ס"א ד"ה ואסיים ואני מצאתי בפר"א דיומו של הקב"ה אלף שנים לבר מלילות ובלילה לא היתה בריאה ולא טעה הרמב"ן כלל.

סי'. ס"ה בסוף הסי' דדווקא חמץ וצ"ע א"כ גם יוה"כ צריך קרא וכן בנדר ושבועה על זמן שייך כה"ג:

סי' ריש הסי' ת"ח דרכו לפנינו בפסקי תוס' הגי' ת"ח מודה ולענ"ד מקומו בין סי' ז' לסי' ל' מובן כי דברי' קאי לפ' מ"ש מקנה אף על עולה וגירסתן היה כגירס' שנייה ברש"י ת"ח נוחין ולא רצו לפ' כרש"י דלרבא מעלין ר"ל מבטלין ולזה פי' דר"ל נוחין שמחניפין זה לזה ומודין בין על האמת בין על השקר ולכך מתקנאין באף ומעלין ועיי"ש:

סי' פ"א ריש הסי' בס' חכמת אדם כ"כ בס' חכמת אדם בהדפסה ראשונה ובהדפסה שנייה חזר בו והסכים לטמא כנב"י וכ"כ המחבר עצמו בשו"ת שהדפיס בריש ס' חיי אדם ע"ש:

סי' פ"ה למעט בניסא עדיף כצ"ל.

סי', פ"ו דהא מכנפי רבנן כצ"ל:

סי' צ"ז סוד"ה היוצא גם בשבת ז"ל הרמב"ם פכ"ז מה' שבת ה"ג אם הלך על מקום שיש בו ד' על ד' ה"ז כמהלך על הארץ ויש אי' תחומין שם ע"כ ולא ידעתי למה השמיט מרן ז"ל דברים אלו ועיי' ה"ה שם וע' מ"ש מרן ז"ל לקמן בסמוך.

סי' צ"ח דארעא סמכתא ורוכב על החמור אולי חמור שאינו גבוה י' ומשו"ה נקט ב"י סוס.

שם ד"ה ולא עוד דהתם מיירי כצ"ל.

באו"ד. שהמציאו בימינו כצ"ל.

שם ד"ה ת"ש אפי' בשבת צ"ע דלמא כבר בא מע"ש וצ"ע פ' חלק בריב"ל ששאל לבר נפלי אימת אתא מר.

שם ד"ה ובחי' תורה ממקומו של עצמו אמנם מד' רז"ל מ' דמאז והלאה הוקבע יוה"כ וכן הוא ביוצר ליוהכ"פ.

שם ד"ה שני מוהלין שאלי' גופו צ"ע.

שם. באו"ד ליכא טרדת צ"ע דהרי השיבו לו ע"ז מובטח להם לישראל

סי', צ"ט ד"ה ר"ח סגן ובקצירה גופא כצ"ל.

שם באו"ד פחות מגרוגרת בזמן שמעון בן שטח היו חטים ככליות שור הגדול וב"ס גם שבולת שעורים א' היה גרוגרת שהוא שליש ביצה.

סי', ק"א ד"ה איך ילמוד זה ירשינו צ"ע הא לשם ירושה לא אמר כלום אם לא הזכיר גם לשון מתנה.

ליקוטי שו"ת אמרי אש חלק אה"ע:

סי' א' ד"ה זכוי גט דלא הוי זכות כצ"ל:

סי', ח' דיה וע"ד תקנת אם יהיה אולי משום דתקנת מינקת אסמכו' ע"פ ובשדה יתומי' אל תבא:

סי' ט"ז ד"ה וראיתי בש"מ לצרפם יחד ע' במשמרת הבית לרשב"א שער השחיטה בית א' כעין סברא זו.

סי' כ"ג ד"ה ומ"מ נודע אשתו של חסא כצ"ל.

באו"ד למעלה אשתו אסורה יש לדמות דברים אלו לפלוגתת הרמב"ם עם הפוסקי' אם חמץ מקרי יש לו מתירין הואיל וקיי"ל מה"ת חמץ שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ורק חכמי' אסרו וזה שלא כד' השואל והפוסקי' שנחלקו על הרמב"ם יש לדמות דברי השואל לדברי' ויש בזה סתירה בד' הר"ן מפ' כל שעה לפ' השוכר בע"א.

סי' ל"ב ד"ה ולכאורה בתר רובא ולכאורה תלי' זה בפלוגתת רש"י ור"ח בסוגי' דסבלונות אי בעי' רובא מקדשי דווקא אלא דהתם איכא ג"כ חזקת פנויה ועיי' במלחמות שם.

סי' צ"ז ד"ה ואשר אמר עידי טרפה הן צ"ע מ"ט לא חשיב ג"כ חזקה דבירושלמי יליף חזקה ממכה אביו:

ליקוטי שו"ת אמרי אש חלק ח"מ:

סי', ב' סד"ה ואולם י"ל אפי' שלא בשעת מעשה כצ"ל:

סי'. ה' ד"ה ובהיותי מנ"ל דאין משלשין כצ"ל.

סי' ו' על שורו שהרג כצ"ל.

סי' ז' ד"ה ועכ"פ נכון שילמוד או יקרעו לו נייר חלק וצ"ע.

סי' י"ד ד"ה ויש לעיין בקרן לא יעשה כצ"ל.

סי' כ"א ד"ה ועכ"פ ומדברי יש"ש ב"ק כצ"ל:

סי' כ"ו ד"ה ומ"ש מעכ"ת והקשיתי דא"כ לר"ש נ' דכמו שכ' רש"י בשם רבותיו בנאבדה הריאה אתמול אכלנו מחלבה והיום נחזיקנה בטריפה ה"נ לענין ראשית הגז שייכה הך סברא מחלבה נאכל בחזקת כשרה מכח רובא וראשית הגז לא יטול הכהן וא"כ אין שוב סברא לחלק בין זכרי' שאין להם חלב לנקבות משא"כ לענין מתנות דלאחר זביחה ואז יבורר אם הבהמה כשרה או טרפה שפיר כ' הגמ"ר.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה