אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה בענין שחיטה מפורעת ס' השוחט

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה בענין שחיטה מפורעת ס' השוחט

בע"ה בענין ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף פ' השוחט

גמ' ב' וג' י"לד, מאחר דג' כשר ב' מיבעי' ונ' דר"י הוא דקאמ' אסור משמיה דשמואל ג"כ ונקט ב' דאפי' בב' מקומות שמואל אוסר וג' דאפי' ג' רב מתיר:

ואמנם אולי קו' זו הביאו לר"ח לפ' שנים א' בקנה למעלה ובוושט למטה דק' ליה ב' ל"ל ולעולם ג' מפ' כהשאלתות:

וכ' הרא"ש דמסתבר כשאלתות ונ' להביא ג"כ ראיה מר"פ א"ט גבי סי' שנדלדלו דטפי יוצא החיות אם המיעוט בכמה מקומות מאם הוא במקום א' ד' ר"ה גאון דפסיק כשמואל נ' דגרס ג"כ בכה"ג למדתנו רבי' בסכין א' ומ' לי' מדשתיק ר"י ש"מ הדר בי':

תחת העור י"ל דבי רב מס' להו אי ר"י בפי' שמיעא לי' מרב או דלמא מכללא מדנקט רב בין סי' ש"מ תחת העור כשר וא"כ י"ל אדרבא תחת העור גרע טפי דכל ביה"ש שלם וכמ"ש תוס' ושוב מס' לש"ס אי ה"ט דבי רב וא"כ תחת מטלי' וודאי יש לפשוט מד' רב או דלמא הא גופא שמיעא להו מרב דאמר תחת העור אינו יודע וא"כ ש"מ דל' חלדה יכול להיות על כל ענין השחיטה אפי' מה דלא שייך לשחיטה וא"כ גם במטלי' בכלל ורב קאמר דאפי' תחת העור הוה ס'. והנה הלח"מ הק' במטלי' יוכשר לדידן מטעם ס"ס ואמנם לד' הפ"ח בכללי ס"ס דתיקו אינו בגדר ס"ס א"כ למ"ד דבאתחזק אי' לא מהני ס"ס לק"מ גם למ"ש המנ"י בכללי ס"ס דהיכא דאמר הש"ס איני יודע אינו נכנס בגדר ס' ג"כ לק"מ:

ובענין מה שכ' רש"י בבכורות בתולש את הצמר משום חלדה נ' כוונת רש"י דבקל יכול לבוא לידי חלדה ומייתי הבכור לבית הפסול ואפי' בפה"מ צריך ליזהר דהרי אסור להאכילן לכלבים:

תוס' ד"ה החליד ע' ש"ך שדחה ד' הר"ן דעיקור במיעוט בתרא גם לדידן דבהגרמה לא קיי"ל כרש"י פסול נ' סברתו דמ"ש תוס' כאן דאין עיקור במיעוט בתרא היינו עיקור דבה"ג דאינו ענין לשחיטה כלל משא"כ עיקור דסכין פגומה וודאי לא עדיף מחלדה:

והנה הראב"ד דקדק על ד' הראשונים למה נקט הש"ס חד לישנא בחלדה ובשהיי' אי בכל חד הפי' ע"ד אחר ואמנם גם לרש"י ק' למה הוצרך הש"ס למבעי תרי זמני. והנה לד' הראב"ד דמדרבנן איבעי' לי' י"ל דבעוף גם דרבנן בגרגרת לא שייך דכיון דממ"נ שהיי' בקנה דעוף כשר וא"כ י"ל דהש"ס איבעי ליה אי גרגרת בעוף דווקא נקט בתוספתא דשהיי' במיעוט בתרא כשר או דלמא אפי' בוושט ובבהמה ג"כ לא חיישי' לשהיי' במיעוט בתר' ואצ"ל דמבעי' לי' אי התוספת' דאורייתא או דרבנן קאמר ואמנם מ"ש רש"א על ד' תוס' דאין נ"מ בין דאורייתא לדרבנן צ"ע דנ"מ טובא לענין או"ב וכי"ה וכיוצא:

ואמנם יש להסביר ד' רש"י עד"ז דהנה ככר הצענו לעיל דנחלקו הראשונים אם הא דלכתחלה דבעינן כולי' סי' דאוריית' או דרבנן ובהא מס' להש"ס דאי דאוריית' וא"כ גם במיעוט בתרא עדן במצות שחיטה עסיק יוכל לפסוק כמו כן אבל אי דרבנן וודאי ל"ש משהיי' במיעוט בתרא נ' דלפי' ראשון לא ניחא לי' לר"ת משום דמיעוט סי' זה לזה ל"ד לדשהיי' משא"כ לפי' השני:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה