ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה בענין נדלדלו הסי' פ' א"ט.
ותנא תונא מכאן יש להק' על מ"ש הרמב' בתשו' שהביא הכ"מ דאין שייכות לסימני' עם הלחי התחתון עיי"ש א"כ מאי ותנא תונא דקאמר וצ"ע ומ"ש הרמב' על לחי העליון דביומא תתקרר הריאה והלב ר"ל כיון דבו ביום תמות לא אדכר הש"ס מזה כי היכי דלא אדכר מניטל הלב וכמ"ש הכ"מ פ"י מה"ש.
תוס' ד"ה עיקור סי' י"ל ד' רש"י דע"כ עיקור סי' ל"ש אלא אם גם התורבץ נעקר ממקום דיבוקו בלחי משא"כ אי נימא דהוושט נעקר מן התורבץ זה ל"ש למקרי עיקור כ"א פסוקת הוושט דבחד אבר שייך טפי ל' פסוקה.
באו"ד אבל ק' מה שנ' לי בפ' ד' תוס' בקיצור הוא זה דהמק' מדפריך מרבב"ח אניטל ע"כ הוה ס"ל דנדלדלו היינו ניטל ובשלמא אי אנדלדלו דתי' לי' המתרץ הוא דפריך והוה ס"ל דל' דלדול מ' מיעוט בכמ' צדדין וק' לי' דלדול אדלדול והתרצן משני לי' דדלדול דררב"ח היינו בכמה צדדין ודמתני' ושמואל בצד א' משא"כ אם התרצן משני לי' דרבב"ח בניקב מיירי או דהסי' נפרדו דזה ג"כ לא עלה ע"ד המק' ולחלק בין בבת א' בכמה צדדין לית לן להנך גי' א"כ ק' מאי עלה ע"ד המק' לפ' ד' רבב"ח וכל ד' תוס' עולין בע"ה כהוגן.
ובר"ן בשם רמב"ן כ' ליישב ד' בה"ג דעיקור קוד' שחיט' טריפ' וא"כ הביצים והחלב אסורין גם לבה"ג ואמנם השחיט' מטהר מידי נבילה ובשעת שחיטה הל"מ הואיל ומתנדנדין דנבילה ונ' דמטעם זה השמיט הב"י בשו"ע הא דלבה"ג הביצים והחלב מותרי' ולא כד' האחרוני' דטעמ' משו' דחשש לד' רש"י דהרי לא השמיט כלום מזה וגם לד' הרמב"ן יש מקום לד' הב"ח בענין עיקור במיעוט קמא די"ל דגם במיעוט הסי' מתנדנדין.
ויל"ד מאחר דהרא"ש והטור השמיטו הא דאיגום איגומי משום דמ' להו דלמסקנא הכל באפרוק אפרוקי תלי' שלא הגי' רמ"א כלום אד' המחבר.
הנה לפני' הגי' ברי"ף תורבץ שניטל רוב' וא"כ מבואר אם הפי' דהיינו שנפרדו זה מזה דווקא ברובו כשר ולא כולן וע"כ מדצידד הרשב"א בזה לד' הרי"ף ע"כ לא הו"ל הגי' רוב':
והנה להרא"ש ק' לי' קו' רשב"א על הרי"ף ולכך מפ' בע"א אלא דק' אכתי למה לן תרי שינויי אחדא קו' ונ' דכוונת הרי"ף ליישב קו' תוס' מאי טריפה דקאמר רבב"ח נהי דהמק' מצי קאמר וליטעמיך למסקנא מא"ל א"וו דלמסקנא רבב"ח בנפרדו מיירי והתם בכ"ע ברובן טריפה משא"כ בניטל יש חילוק בין אפרוק לאקפל ובאמת הן הן ד' הרמב' שכ' סי' שנדלדלו טריפה ואקפל מטעם שאינו ראוי' וניטל ברוב' כשר ואמנם הכ"מ בירר לו דרך אחר ולא ידעתי לכוונו בל' הש"ס מאחר דהש"ס לא הק' כ"א מרבב"ח ורבב"ח נדלדלו קאמר הו"ל לשנויי הא דאדלדל אדלדולי ותו לא ולמה משני אקפל אקפולי דמבואר מד' הכ"מ דלא גרס בש"ס כ"א כגי' דידן עי"ש ומה ענין אקפל לרבב"ח ותו מ"ש ואדלדל בכלל אקפל כיון דנדלדל טריפה כמו שכ' הכ"מ בהדי' ואקפל דווקא אין שחיטה מועלת והאיך שייך לומר שזה בכלל זה וצע"ג