אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה בענין מולייתא פ' כ"צ

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה בענין מולייתא פ' כ"צ

בע"ה בענין שובר מפרקת בהמה פכ"ה

תוס' ד"ה מולייתא הנה כל כוונת דברי' להוכיח דאין תועלת במליחה מועטת וצלי ע"כ לא בעי מליחה כלל והנה אי לא נצלה כ"צ הי' אסור הי' אפשר לומר דהמליחה מועטת עכ"פ פועלת מהירות הצליי' ולא חיישי' שמא לא יצלה כ"צ אבל מאחר דלא נצלה כ"צ שרי למה נחוש וכ"ת דלמא יבשלנו אחר הצליי' ובלא נצלה כ"צ אחר הצליי' מיהת אסור לבשל כל כי האי מסתבר דלא חשו חכמי' בדם שבישלו שאינו מדאוריי':

ואמנם מה שיל"ד במ"ש בתר הכי דאין לומר וסיימו מבחוץ משרק שריק וכי על מה שפלט לחוץ אנו דנין הלא האור שואבו אמנם כוונתם נ' דדילמא משום דלא נמלח אין בו כח לפלוט בשפע ודווקא אם פולט בשפע האור שואבו וע"ז כ' אם גם נימא הכי מ"מ משריק מיהת שריק:

תוס' ד"ה כבולעו מהני אפי' לכתחלה דהרי מוליי' אפי' לכתחל' שרי רבה דהרי כבדא ע"כ לכתחלה אסור וא"כ מאי נ"מ כיון דגם מטעם כבולעו כ"פ לא שרי כ"א דיעבד ועיקר קו' הי' דלמה לא נקט כבולעו למשרי אפי' לכתחלה וע"ז שפיר תי' והוה תי' אחר בפ"ע:

גמ' נותן כרעי' וכו' נ' מדסייעו מהך מתני' לרבה ואקשי לא דמי דייק הש"ס דמאן דאסר אפי' פומ' לתחת דהתם פומ' לתחת מיהא הוה אם גם לא ידעי' מהא דשאני ביה"ש דמחלחל:

חלי' אסור לולי ד' רש"י הייתי מפ' דוודאי באומצא אם נצלה לא מחזקי' שוב ריעותא אבל אי נפק מני' מוהל מ"מ אסור אפי' לרבא דפליג אשמואל פ' כל הבשר וקרי לי' חמר בשר באומצא דאסמיק ואולי אפי' בקלישתא מיירי דמודה שמואל בשאר בשר אבל לא באומצא דאסמיק אמנם רש"י פי' הכל אאנחי' אגומרי וצ"ל ג"כ דאף דמתיר רב אחא מ"מ היכא דחזי' ריעותא מודה דאסור אמנם מה שדקדק רש"א ע"ד תוס' דלמא שאני אומצא דאסמיק י"ל מ"מ לא עדיף מכבדא המלא דם.

פשט ד' הרמב"ם בבשר חי נ' דע"י הלעיסה מוציא דם ולכך צריך חליטה ולק"מ.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה