אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ד דרוש לפ' חקת תר"ם

ליקוטי חבר בן חיים ד· רבי חזקי' פייבל פלויט

דרוש לפ' חקת תר"ם

ליקוטים והערות לפ' חקת

במ' בשעה שא"ל הקב"ה למשה לנפש לא יטמא בעמיו נתכרכמו פניו של משה אמר זה שנטמא במה תהא טהרתו כיון שהגיע לפ' פרה א"ל בזה תהא טהרתו: אמר הכ' טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה וגו' הענין א' מעמודי העולם הוא גמי"ח ועיקר גמי"ח הוא נכלל בכלל ואהבת לרעך כמוך שיהא שמחת חבירו שמחתו וצער חבירו צערו וההולך לבית המשתה מקיים גמי"ח וכן ההולך לבית אבל ואמר שהע"ה כי הבית אבל מובחר משום שמגמי"ח הזה יקח מוסר לעצמו כי הפח ומוקש אשר יפיל היצ"הר לאדם הוא שידמה לו העוה"ז לעולם עומד כמ' הכ' קרבם בתימו לעולם ובבית האבל החי יתן אל לבו אמנם בעזבו את בית האבל שוב ישכח אחריתו ולזה גזרה התורה על הטמא מת טומאת ז' כדי שיזכור לכה"פ ז' ימים מה שראה בבית האבל ואם ישים אל לבו צוותה תוה"ק לטהרו באפר פרה אדומה ויש לכוין הענין ע"ד שאמר הכ' כי כפרה סוררה סרר ישראל הכוונה כי הפרה מעצמה אין בה סוררות כ"א ע"י סבה כך ישראל מצ"ע קדושים הם אמנם ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם והסוררות להם במקרה והמשיל הכ' הפרה סוררות לפרה אדומה תמימה מה שאין מצוי בפרה כלל וצוה לשורפה לחטא בה המכיר בעצמו שיש בו מדת פרה סוררה ואמר הכ' כי מן הראוי שיתחטא בו ביום השלישי הכוונה כי השבעים שנה של חיי האדם המה משולים לשבעה ימי' ומשנת עשרים עד שלשים הוא היום השלישי ואז ראוי להתחטא ואמנם אם לא התחטא אז גם ביום השביעי יועיל לו שתצא כשמתו בטהרה ואמנם כ"ז מול המון ב"י אבל הכהנים מורי התורה המה יעמדו על נפשם ויבינו מעצמם כי העולם הזה להבל דמה ולא יצטרכו מעולם לטומאת מת וגלל כן צוה עלי' הש"י לנפש לא יטמא ואם ח"ו הכהן יטמא למת לא תועיל לו לטהרתו כי טומאת מורי התורה הוא בכלל חטא הרבים ואין מספיקין בידו לעשות תשובה ולזה כששאל משה אם נטמא כהן במה תהא טהרתו לא השיבו הש"י אבל מול ב"י א"ל דבר אל ב"י ויקחו אליך:

ליקוטים והערות לפ' בלק:

ממרן זצוק"ל הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ הענין מצרים נקרא ערות הארץ כי היו שטופי זמה כמ' הכ' כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וישראל שיצאו משם לא די שאינם עושים כמעשה מצרים אלא שהם מכסים את עין הארץ ואין בריה דומה להם בקדושה וע"ז השיב לו בלעם אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו אמר גם בישראל אלמלא הקב"ה עוזרם יצ"ה יכול להם אמנם הש"י הוא מורה להם ומבינם הדרך הטוב והישר והנה רא"ם ר"ת ר'בם א'לופם מ'יודעם וז"ש אל מוציאם ממצרים ולא שיצאו ממצרים ואל זה כתועפות ראם לו לישראל:

עוד ממרן זצוק"ל גם קוב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו יל"פ כפל הגם כי כל מה שהיה בלעם מתאמץ לקלל את ישראל ביותר נתהפכו קללותיו לברכות וז"ש גם קוב לא תקבנו אם לא תקללם ממילא גם ברך לא תברכנו: כלביא שכן פי' מרן זצוק"ל עם מה שפי' הגאון מו"ה וואלף באסקאוויץ הפסוק ואשר חרב גאותך הענין כי באמת ישראל לא בחרב ולא בחנית נושעו כי אם בשם ה' כי אמילם ובכל זאת למען לא יאמרו האומות כי ע"י כישוף וכיו"ב ישראל נלחמין וזה יהיה להם לקלון לזאת צוה הש"י ללמד לבני יהודה קשת וז"ש מי כמוך עם נושע בה' וא"כ חרב זה למה אשר חרב גאותיך לגאות לך ע"ד שם[ושמעתי משל לפי' זה מהגאון ר' חיים דייטשמאן זצ"ל אב"ד בעיר מולדתי קאלין כי נער ילד בא בוכה וצועק אצל אביו לאמור כי נער אחר הכהו ואם ילך אבי הילד ויכה הנער עדן לא יתנחם הילד אבל אם יתפוש האב את יד הילד ויכה בו את המכה אזי יתנחם הילד וכן הוא ענין ואשר חרב גאותיך הנ"ל] ופי' מרן כי זה ענין מ' בלעם הן עם כלביא יקום כלביא ר"ת כ'י ל'א ב'חרבם י'רשו א'רץ וגם ר"ת כ"י ל'א ב'כח י'גבר א'יש ומ"מ וכארי יתנשא יעשה גדולות כאלו הנשיאות שלהם ואמר לא ישכב עד יאכל טרף דהיינו בק"ש שעל המטה אבל אין מדרך ההורג ע"י שם שישתה דם חללים ואמנם עם ב"י אף כי עיקר ישועתם ע"י ה' ובכל זאת ודם חללים ישתה:

ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד, הכוונה אמר דהע"ה אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעימו בחילך ואמנם כן לרשע כזה נח לו אם ימיתו אותו ואמנם עלינו עם ב"י שגזר הש"י הגלות יען כשבע לגאלינו אבל עמלק שאין לו תקוה אחריתו כלומר תקותו עדי אובד:

במסרה מושביך ג', משמני הארץ יהי' מושביך, איתן מושביך, כי יפקד מושביך, הכוונה תנן באבות תלמידיו של אאע"ה אוכלין בעוה"ז ונוחלין העוה"ב ותלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהינם הענין תלמידיו של אאע"ה חושבין העוה"ז לפרוזדור בפני העוה"ב ולא יתפתו אחרי תענוגי העוה"ז ואם גם אוכלין בעוה"ז לא יזיק להם וינחלו גם העוה"ב אבל תלמידי בלעם עושין עוה"ז עיקר ויורדין לבאר שחת וז"ש יצחק הכה משמני הארץ יהיה מושביך אמנם תשתדל שיהא השפע מטל השמים מעל אבל אם איתן מושביך בעוה"ז ישים בסלע קניך אזי ונפקדת כי יפקד מושביך כי צדיק אחר יטול חלקיך בג"ע:

עוד סנסן ממרן זצוק"ל ויקוצו מפני בני ישראל הנה פי' רש"י כי בלק היה קוסם יותר מבלעם ויש להק' מדוע לא עלה על דעתו מעצמו עצת בלעם לזכות את בנות מואב ואמנם אחרי כי ישראל שהי' משונים מאנשי מואב בין במלבושיהם בין בכל נימוסיהם קצו בכות מואב בהם וז"ש הכ' קודם שסיפר ששלח בלק אל בלעם כי הוכרח לשלח יען קצו מפני בכי ישראל ואמנם עצת בלעם היה להיפוך כי בנות מואב יפתו אותם ועי"ז יתקרבו אליהם ויחליפו מלבושיהם ויגלחו פאת ראשם ויעזבו נימוסיהם ועי"כ יוכלו להם: ויצמד ישראל לבעל פעור במ' בבעל פעור ויצמד ישראל בה' ואתם הדבקים בה' כתמרה דבוקה ז' בז' ויש לפרש לשבח דתמרה הדבוקה בחברתה כשתפרידין אותה מ"מ משייר מז' לז' כי הדביקות בא מלחלוחית הבא מכאן לכאן וכן ישראל אפי' בעת הפירוד לא יפרדו לגמרי ח"ו מהש"י משא"כ צמיד פתיל כשמפרידין אותו מהכלי לא נשאר רושם דביקות וכן הענין בע"א בזמן שהיצר תוקפו ויצמד ואחרי יעזוב את יצרו לא יראה רושם מהעבר גם זה ממרן הגאון זצוק"ל:

לקוב אויבי לקחתיך והנה ברכת ברך שמעתי בשם הגאון מוה' עקיבא איגר זצוק"ל אב"ד בפוזנא דאי' במדרש קוב לקב לקחתיך והכה ברכת ברך ופי' הגאון הנ"ל כי תכלית קריאת בלעם היה להפך רחמים לדין ונהפוך הוא כי בלעם הפך דין לרחמים וידוע כי קל"ב ימים בשנה שאין אומרים בהם תחנון משום שהם ימי רחמי' ואותן הימים בקש בלעם להפוך לימי הדין ומול זה יש רכ"ב ימים בשנה כמנין ברך שאומרי' בהם תחנון והם ימי הדין והפכם בלעם לרחמים וזה כוונת הא' קוב לקב לקחתיך ביאתך הנה לעורר אותן קל"ב יום של רחמים ואתה בלכת ברך אותן רכ"ב ימים של דין ברכת אותם: אם יתן לי בלק מלא ביתו, לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי לעשות קטנה או גדולה שמעתי בשם הגאון ר"ש אסטערפאלי הי"ד לפ' מ' חז"ל הובא ברש"י וישם ה' דבר בפי בלעם ח"א רסן וח"א חכה הענין כי לקלל היה צריך בלעם להשתמש או בשם אלקים שהוא דין או בשם יה שהוא ג"כ דין ואמנם אם רצה לקלל בשם אלקים נותן לו רסן בפיו ולא אמר כ"א שם אל ואם רצה לקלל בשם יה נותן לו חכה בתוך פיו וע"כ השלים כל השם הוי"ה ית' וז"ש בלעם מה אקוב על איזה אופן אקוב אם רוצה לקלל בשם אלקים לא יעבור פי כי אם שם אל והיינו לא קבה אל ואם ארצה לקלל בשם יה ית' יצא בע"כ מפי שם הויה בשלימות והיינו מה אזעום לא זעם ה' וזה פי' דברי בלעם לא אוכל לעבור את פי כמו על פי, וזה לא אוכל לעבור על פי ה' אלקי לעשות קטנה או גדולה ר"ל לא לעשות משם הויה ית' קטנה דהיינו שם י"ה ולא גדולה לעשות שם אל גדולה לאמור אלקים:

ברמב"ן ד"ה אם לקרא לך ויקם בבקר הוא דבור אחד עם שלפניו:

ד"ה ותרא האתון כאשר תגיע למעלת הנבואה וצריך ביאור לפי דבריו ענין מכוח עם אשתו שלא היו נביאים:

ד"ה וטעם וישם ה' דבר בעבור אמרו שומע אמרי אל צ"ע דזה כאמר בנבואת האחרונות ושם לא כאמר וישם ה' דבר גם יתכן שאמר זה על הנבואה הראשונה בביתו:

סנסן ממני את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר, יל"ד דיבורך הו"ל למימר ונ' דבלק רמז לו למה ביקש מאתו שיקלל את ישראל ולא יבקש שיברך את מואב ואמנם באמת בלק היה בקי במעשה בלעם ולא האמין בצדקתו לאמור כי ברכתו מתקיימת כי אם האמין אשר לקלל ידע איזו סוד שע"י קללתו מתקיימת כמו שהיה באמת שידע לכוין עת הזעם כמ"ש רז"ל במ' ברכות ולזה אמר לו מה שאני מבקש שתקלל את ישראל ולא אבקש שתברך אותי הטעם כי ידעתי את אשר תברך כבר הוא מבורך ואין בברכתך תועלת אבל אשר תאור זה יואר:

סנסן ממני שנים רבים ונכבדים הנה המלאכים השיבו מאן בלעם הלוך עמנו ולא ידע בלק מה כוונת בלעם אם האנשים מעטים בעיניו ומתאוה שיבאו רבים מאלה או נכבדים מאלה ולזה שלח רבים וגם נכבדים מאלה:

ממני אם יתן לי בלק מלא ביתו אחרי כי המלאכים השיבו לו כי בלק אמר כבד אכבדך נתיירא בלעם שמא לפי"ד בלק הכבוד הזה יהי' פרעון כל טרחתי לפיכך השיב הנה בוודאי יתן לי כסף וזהב אבל בכל זאת לא אוכל לעבור את פי ה':

ממני אם לקרא לך הענין כבוד מלכים יקר בעיני ה' כמו שמצינו באלי' וישנס מתניו וירץ לפני אחאב ולזה אמר אם לקרא לך באו האנשי' אין דרך שיסרב אדם ב"פ נגד המלכות:

אל נא תמנע מהלוך אלי א"ל הלא מלך מואב שלח אחריך ומה לך מי הוא השליח אל נא תמנע מהלוך אלי כי די לך כבוד בזה:

ממני ויקם בלעם בבקר כ' רש"י א"ל הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם שכ' וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ד' רש"י אלו נתקשיתי בהם שנים הרבה וכ' כוונת דבריו ע"ד שכ' החו"ה הצדיק הרוצה לצאת ידי חובתו בעבודת ה' ישתכל באנשי הרשע והתאוה היאיך כל יגיעה וכל הוצאה נקלה בעיני' להוציא לאור רשעתם ולהפיק תאותם ולמה לא יעשה האיש אמת כזה עבור רצון קונו והנה בלעם חשב בכל מעשיו להגדיל יותר מאבותינו ע"ה והשכים בבקר וחבש אתונו לאמור וכי גם אבותיהם של אלו עשו כמו זה לכבוד שמים והשיב לו הש"י רשע כבר קדמך אברהם וכו:

עיין ברמב"ן מ"ש ע"ד הנס בפתיחת פי האתון ולי כ' ביאור הענין דרש"י כ' הש"י העמיד בלעם לנביא שלא יהא פתחון פה לאו"ה לאמור אלו היה לנו נביאי' ועדן ק' היה לה' לבחור בחסידי או"ה ולא בבלעם שהיו בו כל המדות הרעות אמנם דע לך כי זולת תוה"ק אין דרך להגיע למעלת הנבואה וכל אשר לא קנה שלימות ע"י תוה"ק אם הצליח לנבואה היה זה רק לעשות שליחות ה' בארץ ולהורות על ענין זה בחר ה' ית' בבלעם שהיה מפורסם לרשע ורע וע"כ לא יאמינו כי ע"י מעשיו זכה לנבואה ויאמרו כי גם זולת התורה יש דרך להגיע לנבואה מה שהיה יכול לטעות אלו השרה הש"י שכינתו על חסידי או"ה ולענין באר ענין זה בפני שרי מואב פתח ה' את פי האתון ואחרי דברה את אשר שם ה' בפיה שב לאתונו ואתון הוה ואתון ליהוי וכן הוא אצל בלעם אף כי לפי שעה נתנבא ככלות הנבואה שב לאיתנו ויעץ על ישראל זמה ותועבה ולא יטעו שרי מואב כי הוא ראוי לנבואה:

לכה ארה לי, פ' בלק תרי"ט זכיתי לישב בסעודה שלישית על שלחן הגאון מסאנז זצ"ל וביאר המקרא הזה כי בלק ובלעם הבינו כל זמן שהקטנים בישראל נשמעים לגדולים אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו ולזה אמר בלק לבלעם שישתדל לעשות פירוד בין הקטני' המכונים בשם יעקב ובין הגדולים המכונים בשם ישראל ועי"ז גם בגדולים יפגע מה"ד והנה שורש ארה הוא לקט כמו אריתי מורי וארוה כל עוברי דרך וז"ש לכה ארה לי כלומר לקוט לי את יעקב שיהא כפרד ועי"ז ולכה זועמה גם ישראל:

ממני, מי מנה עפר יעקב אמר הקטן שבהם מלא מצות כרמון ואי אתה יודע כמה סופר כמו שמצינו כי אתה כמונו עשרת אלפים ואיך יש מספר לרבע ישראל הם הצדיקים:

ממני, לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל הש"י יבקש מעמי הארץ המכונים בשם יעקב שיהיו מאמינים ולא יחשבו מחשבות און אבל שיהא להם אהבת ה' וישמחו:

במצותיו זה רק מתלמידי חכמים יבקש כמ"ש בספרי ע"פו אהבת כיצד אתה מגיע לאהבה זו והיו הדברים האלה מתוך שאתה קורא ושונה אתה מגיע לאהבה ולא תהיה להם התורה לעמל וז"ש הש"י לא הביט און מחשבות מינות בהמון המכונה בשם יעקב ולא ראה עמל בת"ח המכונים בשם ישראל: ובעת זכיתי לישב על שלחן הגאון מסאכז כבדני לאמור דבר אגדה ובארתי הפסוק הלזה במה שכ' הגאון מהרמ"ע בעשרה מאמרות על מה שחתם הושע הנביא ספרו ופושעים יכשלו בם והיה יכול לסיימו צדיקי' ילכו בם אחר ופשעים יכשלו וביאר הגאון כי זה סיום בטובה בנבאר ד' המ' לע"ל יאמר מה"ד לפני הקב"ה הללו עוברי עבירה והללו עוברי עבירה מפני מה אלו נכנסין לג"ע ואלו יורדין לגיהנם מיד אומר הש"י תרד כל אומה עם אלהיה לגיהנם ואף הקב"ה יורד עם ישראל שנא' שם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי וביאר הגאון כי הש"י גלה מה"ט עונשי העבירות אף שלא גלה שכר המצות למען בעת יחטא הישראלי יהי' בלבו דאגת ופחד העונש ולא ישבע מן העבירה כשאר או"ה אשר אין פחד לנגד עיניו ועי"ז ינוכה להם מן העונש וזה ענין שבין חוטאי או"ה אחרי כי אין פחד בקרב לבם טוועמי' טעם חטא ולא כן רשעי ישראל וז"ש הש"י תרד כל אומה עם אלהיה לגיהנם לומר אני מעיד על בני גם בעת חטאם היה פחדתי עליהם ולא טעמו טעם חטא וזה ענין ר' הושע מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי ה' אשר גלה בתוה"ק עונשי העבירות כי עי"ז צדיקים ילכו בם יקנו עי"ז שלימות ופושעים אם גם יכשלו אבל בם בפחד העונש עליהם ע"כ ד' מהרמ"ע מפאני ועתה הן הן ד' הכ' הש"י לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יען בעת האון והעמל ה' אלקיו עמו ותרועת כלומר מורא מלך בו: ממני, כי לא נחש ביעקב אמר אתה בלק סבור כי משה זה ע"י ניחוש וקסם יפעל לא כן הדבר כי לא כחש:

ממני, מה טבו אהליך יעקב הנה הבתי כנסיות שאין דרין בהם כי אם באים לפרקים להתפלל בהם נקראים אהל והמה מוכנים ליעקב שאינו עוסק בתורה אבל הבתי מדרשות נקראי' ביתא דרבנן והם משכנותיך ישראל לת"ח המכונים ישראל ואמר כ"ז שיעקב בא אל אהלו וישראל אל משכנו אזי כנחלים כטיו כי בכל מקום שיבאו הן בארץ הן בחו"ל יקימו אותם להם:

ממני, יזל מים מדליו אמר המים היא תוה"ק שנתן השם לישראל מספקת להם במקום שאר החכמות והעוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וזה יזל מים מדליו וא"צ למים זרים ואמנם וזרעו במים רבים בכל החכמות שאבו ממי התורה:

לכה איעצך, שמעתי בשם האברבנאל שאמר לו איעצך לכה מאתם כי בימיך לא יעשו לך רעה ואשר יעשה העם הזה לעמך יהיה באחרית הימים ולמה תצטער על עולם שאינו שלך:

עוד שמעתי איעצך עצה אשר יעשה העם הזה לעמך שיהיו כלם עם אחד באחרית הימים ע"ד שגזרו על בנותיהם משום ע"א:

ממני, דרך ככב מיעקב דימה בלעם העדר ממשלת ישראל בעקבא דמשיחא דכ' כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ובפתע פתאום כ' ככב א' המאיר להם: אמנם בזהר כי בעת קץ יראה ככב א' מסוף העולם ועד סופו:

ממרן זצוק"ל והמה בוכים פי' בתרגום יונתן קורין שמע ביאר מרן דפנחס המתין עד שיקראו ק"ש ויסמכו גאולה לתפלה והסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק באותו יום וידוע דבק"ש רמ"ה תיבות ועם הג' תיבות שכופל הש"צ המה רמ"ח וזהו ויקח רמח רמ"ח תיבות של ק"ש בידו:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה