ליקוטי חבר בן חיים ד· רבי חזקי' פייבל פלויט
דרוש לחינוך ס"ת
אצל הקצין ה' ברוך קליין פ' ויחי תרל"ה:
ויברך את יוסף ויאמר האלקי' וכו' המלאך הגואל וגו' הענין החילוק בין הצדיקי' להמוניי' ההמון רובם בעלי משכונות שמבקשי' מה' ית' למלא בתי' טוב והמה יטמנו ידם בצלחת ואח"כ גם הם יעשו מצות ה' כמצווה עלי' וגם אז לא יבזבזו על מצות ה' כברכת ה' עלי' כ"א יעשו הכל בצמצום לא כן הצדיקי' לא ימתינו עד מלאת אוצרותי' טוב כ"א יותר מאשר לאל ידם יבזבזו על מצות ה' כמ' דהע"ה ואני בעניי הכנותי לבית ה' גם לא ימתינו עד בא המצוה עלי' כ"א גם קודם הציווי כמ"ש עקב אשר שמע אברהם וגו' ואז"ל קיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה ובענין פרנסתם יקיימו בנפשם למעוטי בניסא עדיף וגדול הנהנה מיגיע כפו וכל אשר יבקשו מה' הוא לשמרם מכל רע ואמרו רז"ל בשוח"ט ע"פ ה' רועי אין אומנות פחותה מן הרועה שהולך היום במקלו ותרמילו ודוד קורא להקב"ה רועה אמר דוד מזקני' אתבונן יעקב קרא אותו רועה שנא' האלקי' הרועה אותי וגו' אף אני קורא אותו רועה וק' על יעקב גופי' ואמנם הענין ביאר דהע"ה בעצמו אמר אם אומר ה' רועי לא אחסר בזה מבחינת אמונה שלימה כי הנני מאמין אשר הש"י מבקש מהאדם שיצא מדי יום לפעלו ולעבודתו ואז בירכו ה' בכל אשר תעשה וה' עומד לימינו לשמרו מכל רע וזה ענין הרועה כי הבהמה תרעה מעצמה אך הרועה ישגיח עלי' שלא תרעה במרעה רעה ולא תשתה מים באושי' וז"ש בנאות דשא ירביציני על מי מנוחות ינהליני וזה הענין שבירך יעקב את בנו ואמר האלקי אשר התהלכו אבותי לפניו טרם נצטוו מה' על המצות כבר השכילו ועשו ובענין פרנסתם האלקי' הרועה אותי וגו' כי בזעת אפו עבד יעקב אצל לבן וה' הצילו מיד לבן וז"ש האלקי' הרועה אותי וביאר הדבר ואמר המלאך הגואל אותי כי ההטבה הגדולה שבגדולות שעשה הש"י עמו הי' ששלח מלאכו לגאלו הוא יברך את הנערי' שיהי' ג"כ הולכי' לפני' ולא יבקשו מאתו ית' רק לכופף ידו עלי' ואז ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק יהי' ראוי' להקרא בשם בני אברהם יצחק ויעקב ואמר וידגו לרוב ולא אמר וירבו כדגים הענין ארז"ל ע"פ ותעש אדם כדגי הים הפי' שא' בולע את חבירו ואמנם עם ב"י נוצרו לכך שיהפכו כל האומות לקבל אמונתם כמ"ש אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' וז"ש וידגו לרוב שיבלעו האומות לרוב בקרב הארץ ואמנם לא נתקיימה ברכה זו כ"א ביהושע שהי' שמעו בכל הארץ ובאו הגבעוני' לכרות ברית וכיו"ב אבל לא בגדעון וזה שהניח יעקב בברכה זו ימינו על ראש אפרים כי ברכה זו וידגו הי' על יהושע וז"ש אולם אחיו הקטן זרעו יהי' מלא הגוים עליו אמרתי וידגו לרוב ואמנם עדן צריך ליישב למה מתחילה אמר ויברך את יוסף ובירך למנשה ואפריס ואח"כ אמר ויברכם לאמור בך יברך ישראל הענין כי ברכת האב עקרה אם זוכה לבנים מהוגני' וכן אמר הכ' הנה נחלת ה' בנים אזי שכר פרי הבטן נמצא כי ברכת יוסף הוא אם אפרים ומנשה מבורכים ואמנם לאפרים ומנשה בירך בך יברך ישראל ישמך אלקי' כאפרים וגו' ואם לאו ששים אפרים ומנשה הלא לא יתברכו בהם ישראל וממילא תוכן ברכה זו שיהי' להם בני' מהוגני':