אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ד דרוש לז' אב פ' ואתחנן תרל"ח

ליקוטי חבר בן חיים ד· רבי חזקי' פייבל פלויט

דרוש לז' אב פ' ואתחנן תרל"ח

דרוש לז' אדר פ' תצוה תרל"ח

ובו הספר על הגאון מו"ה אהרן דוד דייטש אב"ד ביארמוט והגאון מו"ה מאיר אויערבאך בירושלים עה"ק והרב מו"ה שמעון דייטש בירושלים עיה"ק תוב"ב:

ברבה פ' ואתחנן ע"פ ואתחנן זש"ה בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חודו ע"י עון א' שהי' ביד משה שאמר שמעו נא המורים יסרת אותו והוכחת אותו ותונס כעש חמודו כל חמדה שהי' מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן אם כך הגיע למשה הצדיק עאכ"ו שאר הבריות אך הבל כל אדם:

ארז"ל במס' מו"ק כד דמיך ר"ז פתח עלי' ההוא ספדנא ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גידלה שעשועי' אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה הכוונה כי באמת בחו"ל קשה הדבר מאוד לגדל בנים לת"ת כי דאגת הפרנסה ושאר מנועי' ימנעו האבות רובם מלפקח על בני' בקטנותם שיגדלו לתורה אבל האבות אשר זה פרי מחשבותם כל היום וידעו כי זה לבד חלק האדם בעולמו אם יניח אחריו בני' העוסקי' בתורה בא לטהר מסייעין לו והנה המחשבה נקראת הריון וז"ש ההוא ספדנא ארץ שנער הרה חשבה לגדל בן לתורה וילדה וארז"ל חד שכיי' כתרי מנן בחריפות וחד מכן כי סליק לגביי' כתרי מנייהו והיינו ארץ צבי גידלה שעשועי' ואמנם הת"ח במקום אשר נתגדל ועשה חיל בתוה"ק אם גם אחר זמן עזב המקום הזה בכל זאת יזכור טובתו עלי' ויתפלל בעדם ויעמוד להם זכות תורתו אבל בבא יום יאסף הצדיק אזי המקום שנתרוקן מהצדיק מכבר עליו לקונן כי עכשיו אבדה כלי חמדתה וז"ש אוי בא לה אמרה רקת וכלפי בבל אמר זה שנתרוקן בצא' ר"ז מהם כי עכשיו במיתתו אבדה כלי חמדתה וכגון זה מצאנו בהגאון מהר"ם אויערבאך אשר ארץ פולין הרה וילדה אותו וארץ צבי גדלה שעשועי' שם הוציא לאור חבורי' היקרים אמנם כל ימי חייו אף שכבר פנה מעירו קהל קאליש בכל זאת הי' מגין עלי' אבל אוי בא לה אמרה רקת קהל קאליש עיר ואם בישראל כי אבדה כלי חמדתה כמעט נאסף נקבצו עלי' בני בליעל ובזזו ושללו אותם לעיני השמש ונתקיים בהם מפני הרעה כאסף הצדיק: ואמר הכ' ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו הכוונה כי עיקר הנסיון הן לעושר הן לגבור הן לחכם שלא יתגאו במתת ה' כמ' ירמי' ע"ה אל יתהלל חכם בחכמתו ואם האדם יתבונן בכל זאת כי לא כחו ועוצם ידו עושה לו כ"א רצון ה' לבדו שגזר ואמר וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו הגון לא יבא להתגאות במתנת חנם וז"ש ויהי דוד לכל דרכיו משכיל בכל דרכיו הי' מתבונן וה' עמו שלא יתגאה בהצלחתו ועי"ז הגיע למדרגה שאמר על עצמו ואנכי תולעת ולא איש וכן הי' הענין בהצדיק המדובר שהי' עי"ז הענוה מעטה לבושו ואמר הכ' וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד וארז"ל מיתה לא נאמר בו שהניח בן כמותו ומכ"ש כי בישי לא נאמר מיתה שהניח בן כדוד וז"ש וישכב דוד עם אבותיו בשני' לא הי' מיתה אף שמת דוד לעת עתה כיון שהניח בן כמותו ואמנם הי' בדוד עוד מדה אחרת שהניח אחריו העיר אשר התקין בה תקנות רבות ועצומות נקראת לעולם על שמו והוא עיר דוד וז"ש ויקבר בעיר דוד ול' עיר משמש לב' לשונות מל' ער ולבי ער ונקראו המלאכין עירין ג"כ ע"ש שהם ערים בכל עת ואין שינה ביני':

והנה מד' המ' הנ"ל מבואר לכאורה כד' הרמב"ם דחטא מרע"ה הי' על שאמר שמעו נא המורים והרמב"ן בפ' חוקת הק' א"כ למה זה שוב אמר בפ' עקב ממרים הייתם עם ה' ושאר קו' שהק' שם עוד וכן צריך ביאור ל' ויתעבר ה' בי למענכם גם בי התאנף ה' בגללכם והעיקר דק' ל' לא האמנתם בי להקדישני וכ' ד' המ' דהענין עד"ז אמר הכ' כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כי מי גוי גדול אשר לו אלקי' קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו והנה בעת התאספו כל ישראל למי מריבה מן הראוי שיאמר להם כדרך שאמר להם בקריעת ים סוף התיצבו וראו את ישועת ה' באו ונתפלא אליו בכל לב אבל משה לא האמין בישראל וחשבם לפחותם באמונה והאמונה היא עמוד התפלה וכמ"ש החו"ה ואמנם משה אחרי כי הם מעצמם לא נתאמצו בתפלה כמו בקריעת ים סוף דכ' ויצעקו בני ישראל אל ה' כאסף הוא ואהרן אל אהל מועד לראות מה יצוה ה' עלי' ובבא הציווי יצא הסוד מפי מרע"ה ואמר להם שמעו נא המורים כי לולא מורים אתם למה לא התפללתם בעת צרככם אל ה' ואמנם כח הי' לו למרע"ה בעת הקהל כל העדה אל פני הסלע וידע כי ה' יתן מים לעמו שהי' אומר להם בואו ונשתחוה ונכרעה לפני ה' עושינו וה' ירחם עלינו ועד"ז הי' קידוש ה' ברבים כדרך שהי' בימי יואל ובימי חוני המעגל אבל משה לא האמין בישראל שיערבו לגשת ולהתפלל ואמר ע"ז שמעו נא המורים נמצא כי ע"י שאמר שמעו לא האמנתם להקדישני לעיני בנ"י שהי' ע"י תפלת רבים וזה ענין הקצף שהי' על משה ואהרן ביחד כי על שני' הי' מוטל להשתדל בזה וזה ענין שאמר מרע"ה ויתעבר ה' בי למענכם גם בי התאנף ה' בגללכם יען האשמתי אתכם ולא נתתי בכם אמונה להביא:

קידוש ה' על ידכם וגלל כן הי' העונש שלא להביא את העם אל הארץ כי לפי אמונתו בישראל הרי אינם כדאי לכנוס לא"י והנה מזה כ' גודל משא האיש אשר העמידו ה' למנהיג על ישראל כי אפי' בעת יחטאו עם ב"י בכל זאת מנהיגם ידין אותם לזכות ולא יאשמם בתוכחתו כי רק ע"י זאת יסיר ה' שבטו ממנו משל לאב הלוקח פדגוג לבנו יחידי והפדגוג עלי' להדריך הבן בדרך ישרה ואם אמר יאמר הפדגוג לאבי הבן בכך סורר ומורה ולא ישמע לקול מה יעשה אביו יסגור דלת ביתו בעדו ויאמר לו אין לי עסק עמך וז"ש הכ' בתוכחות על עון בעת הוכיח מרע"ה את ישראל על חטאם יסרת אותו כי הי' לו לזכותם ותמס כעש חמודו שלא זכה להכניס אותם לא"י אך הבל כל אדם סלה אם למרע"ה הגיע כך מה יעשו שאר המנהיגים:

ואמנם יש לפ' הפסוק הלז ג"כ ע"ד אחר הכה אמר הכ' בפ' דברי' ואשימם בראשיכם כי מנהיגי ישראל המה ערבים בעד קהל ישראל אשר הועמד עלי' למנהיג וכל זמן שיזכה האדם המנהיג אשר דבריו נשמעי' לעבודת ה' אמר הכ' ולמוכיחי' ינעם ועלי' תבא ברכת טוב כל מצוה ומצוה שיעשה בעירו יש לו חלק קטן בה אבל אם ח"ו אין המנהיג זוכה שישמעו דבריו הלא אין אני גדול הימנו ויושבי כפר אשר לא יביטו איש נח להם וז"ש בתוכחות על עון יסרת איש אשר אין האיש זוכה שיהיו דברי' נשמעין בתוכחות על עון ותמס כעש חמודו ר"ל שיבדלו מתוכחתו אך הבל כל אדם סלה:

בגמ' סוף מכות וכבר היו ר"ג ור"א ור"י ור"ע מהלכין כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קה"ק התחיל הן בוכין ור"ע מצחק א"ל מפני מה אתה מצחק א"ל מפני מה אתם בוכין א"ל מקום שכ' בו והזר הקרב יומת יהיו שועלי' הולכין בו ולא נבכה א"ל לכך אני מצחק דכ' ואעידה לי עדים נאמני' את אורי' הכהן ואת זכריה בן ברכי' וכי מה ענין אורי' אצל זכרי' אורי' בבית ראשון וזכרי' בבית שני אלא תלה הכ' נבואתו של זכרי' בנבואתו של אורי' באורי' כ' לכן בגללכם ציון שדה תחרש ובזכרי' עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים עד שלא נתקיימה נבואתו של אורי' הייתי מספק שלא תתקיים נבואתו של זכרי' עכשי' שנתקיימה נבואתו של אורי' בידוע שנבואתו של זכרי' מתקיימת בל' הזה א"ל עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו:

והנה ר"ע הי' מ' שנה אחר החרבן וכמעט שעברו י"ח מאות שנה מאז יצא השועל מבית קה"ק:

ועדין לא נתקיימה נבואתו של זכרי' ואמנם הענין כלו רק משל וזה בנבאר תחלה מ' במדרש איכה כד דמך ר' יוסי ממלחיא סליק ר"י ור"ל לגמילות חסדא וסליק עמהון ר"י פסאקא והוה תמן חד סב בעי למיעל ומפתח עלוי' ולא שבקונא א"ל ר"י פסאקא קדם אילין אריותא דאוריי' את פתח פומך א"ל ר' יוחנן שבקוני' דהוא גברא סב ייעול ו וישתבח באתרי' עאל ופתח מצינו שסלוקן של צדיקי' ק' לפני הקב"ה יותר מק' תוכחות חסר שתים שבמשנה תורה ומחרבן ביהמ"ק בתוכחות כ' והפלה ה' את מכותך ובחרבן ביהמ"ק כ' ותרד פלאים אבל בסילוקן של צדיקי' כ' לכן כה אמר ה' הכני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא וכ"כ למה ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו אסתתר אר"י פסאקא יהוי דין גברא בריך פומי' א"ל ר' יוחנן אלו לא שבקתוני' מכן הוינן שמעון דא מרגליתא:

ועדין ק' וכי לבתר ר"י ונ"ל לא הוה מצי ההוא גבר סב דריש דרשתו ותו דדברי' אלו הם כנגד הש"ס במ' ר"ה דאמרי צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ולמה נכתב כאן ללמדך ששקולה מיתת צדיקי' כשריפת בית אלקינו וההוא סבא הוכיח דק' עוד יותר וכ' בנבחין בד' רז"ל במ' ר"ה שהם אמרו מיתת צדיקי' וההוא סבא אמר סלוקן של צדיקי' והענין דמה שאמר הכ' בקללות חסר שתים והפלה הכוונה בנתבונן על הרדיפות נקימות שעושי' בנו האומות נמצא כי מוציאי' עלינו עלילות אשר מעולם לא עלו על לב איש הישראלי הנביא צווח ואומר דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה ושונאי ישראל מוציאי' עלילות עלינו מה שלא עלה על לב איש ישראלי מעולם והנה בבוא יום פורעניות על עלילות כאלו על שונאי ישראל כאשר הוא מדי שנה בשנה אזי ישתומם כל איש ישראלי ויאמר על מה עשה ה' ככה לעמו להוציא עלינו עלילות כאלה ולשפוך דם נקי וז"ש והפלה ה' את מכותך ואת מכות זרעיך בעו"ה אמנם בחורבן ביהמ"ק למה הדבר דומה השם ברוב רחמיו בנה לנו את בית הבחינה לכפר על כל עונותינו ואמר הכ' העם היושב בה נשוי עון והי' האיש אשר העיר ה' את רוחו ובא אל הבית הזה ושפך את נפשו לפני ה' וה' שמע את שועתו כדמצינו בחנה וחזקי' וכיו"ב ובחורבן ביהמ"ק חסרנו כל, אלה אין עולה ואין זבח ואין מקום לשמוע אל הרנה ואל התפלה וז"ש בחורבן ביהמ"ק ותרד פלאי' שני פלאי' וכמ"ש ול' פלא מל' היפלא מה' דבר ומתורגם היתכסי והנה מיתת צדיקי' כיו"ב תנן במ' אבות א"ר ינאי אין בידינו לא משלות הרשעי' ואף לא מיסורי הצדיקי' הענין ב' מיני יסורי' מביא הש"י על אנשי כל דור ודור הא' בראותם שלות הרשעים ואמר הכ' ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל ואמר דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד ואם בכל זאת האיש הישראל הולך בתומו ויאמר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"וכ אזי יקבל שכר על זה אבל בעו"ה אין אנו במדריגה זאת כ"א כל או"א ימלא פיהו עתק וישאל שאלות כלפי מעלה ולזאת אין בידינו משלות הרשעים והשנית יסורי הצדיקי' לכפר על עון הדור כמ' הכ' והוא מחולל מפשעינו מדכא בעונותנו ובחבורתו נרפא לכו ואמנם יסורי' אלו מכפרי' על המאמין בצדיקי' ומכבדו יותר מגופו אבל המבזה ת"ח אין בידו מיסורי הצדיקי' אין יסורי הצדיקי' מכפרים עליו כ"א בבא יומו עליו כאמר המבזה ת"ח אין רפואה למכתו והנה אם חטא הדור גדל מאוד אזי יקח הש"י הצדיק מהם למען לא יהי' להם עוד מזבח כפרה והיינו שקולה מיתת צדיקי כשריפת בית אלקינו וזה ענין מ' ההוא ספדנא ב' מו"ק כי נח נפשא דרבינא תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר נשים לילות כימי' על משים לילות כימים הענין כי צדיק כתמר זה הצדיק העושה פירות המשתדל לטובת עם ב"י ואמנם המשל אומר עטלף אחד לא יביא קיץ ואם אין לו חברים לא יוכל לפעול וכל א' מהחברים העוסקי' ברומו של עולם שיעדר ח"ו כלם מרגישי' וז"ש תמרי' הניעו ראש על צדיק כתמר ואמר עוד:

הצדיק הזה ביסוריו הי' נרפא לנו ועי"ז הי' משים לילות שלנו כימים ועתה כי איננו עלינו לשים לילות כימים על העדרו כמ' הכ' קומי רוני בלילה ואמנם כל זה בזמן שהדור בעלי אמונה מאמיני' בה' ובתוה"ק ויודעי' כי תכלית האדם בעולמו לקנות לו חיי עד אמנם כאשר יקום דור ילעג לאב ותבוז ליקהת אם מבזה תוה"ק ובכל מקרה ומקרה יקל בעיני' לעבר על מצותה ותלעג להמביעי תורה וכל יראתם מצות אנשים מלמדה והליכתם לביהכ"נ ותפלתם עלי' למשא ומה יעשה ת"ח השרוי בתוכם הלא יבוזו לקול עלי' וז"ש יען כי נגש העם הזה הכל בעיני' כאלו נוגשים עומדי' עליהם לאמור כלו מעשיכם ובפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממנו לכן הכני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא הענין אם הרופא אומר לחולה אתה חולה ועליך לחיות ע"ד כך וכך למען תגיע לבריאות גופך והחולה ישחק אל פני' ואמר אנכי אינני חולה כלל ולמה זה רופא לאיש כזה ולזה אמר הנני לוקח הרופ' מעמך למען באמת לא תדע כי אתה חולה והיינו הפלא ופלא וע"י מה ואבדה חכמת חכמיו וכזה נקרא סלוקן של צדיקי' הקב"ה מסלקו ולא יקום אחר תחתיו וזה וודאי ק' משריפת בית ה' והנה ר"י הזה הי' נקרא על שם מקומו ר"י ממלחיא כסברי בני העולם אם הצדיק הזה יש לו כ"כ מוניטון בעולם בלי ספק אנשי מקומו כלם ת"ח יריאים ושלמים ואדעתא דהכי אתא ר"י ור"ל להתם והיאיך יעלה על דעתם להביא שום תוכחה בקהלה קדושה כזאת אבל ההוא סבא שהי' מתושבי עירם בא לגלות להם מעמד ומצב המקום ואמר להם לא תדמו כי את ר"י ממלחיא כ"א מיתתו היתה סילוק הק' משריפת בית ה' ומק' קללות חסר שתים וזה שהעיז פני' לדבר בפני ר"י ור"ל וזה ענין ששבחוהו על זאת כי הורה להם הדרך מה יאמרו ואמנם ל' ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר צריך ביאור אבל הענין תוה"ק ארוכה וקצרה תורה שבכתב קצר ביותר וגם תורה שבע"פ איננו ארוך כ"כ ובכל זאת אמר דהע"ה לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך כי העוסק בתורה לשמה נעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק ואר"א וכ"י וכ"ע אלו השמים יריעות והימים דיו ואגמי' קולמסי' וכל בני אדם לבלרים אינם יכולים לכתוב תורה שלמדנו והתורה שהחכם והנבון מחדש היא חכמת חכמי' ובינת נבוני' אבל בעת שירצה הש"י לסלק הצדיקי' מפתה לב העם שיקימו בית ספר בו ילמדו ט' חלקי' חכמות חצוניות וספרי מינות וחלק א' תורה רק להורות הכ' בספר ועמהם תמות חכמה לא ידעו ולא יבינו בחשיכה יתהלכו וזה ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר ועלי' אמר (ישעי' נ"ו) צפיו עורים כלם לא ידעו כולם כלבים אלמים לא יוכלו לנבוח ואמרו רז"ל במ' וכי יש כלב אלם אלא מה כלב זה אתה נותן פרוסה לתוך פיו והוא סוגר פיו כך אלו כלם הוזים שוכבים פי' ת"י נרדמי' ישני' אוהבי לנום תכלית מעשיו לטייל בשוקים ובגנים והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה יש להם מאה כסף מבקשים מאתים והמה רועים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקציהו ראו דבר ה' בפי' ישעי' הנביא לפני אלפים שנה תבנית הדור הרע הזה וע"ז נתנבא אורי' ציון היא תוה"ק שנקראת ציון שער המצויין בהלכה שדה תחרש יהי' רק כשדה לבעליו ועי"ז הר הבית לבמות יער כי חית ויער יתהלכו זו ואמנם המקונן דימה אותם לשועלי' העושים הכל בערמה ורמיה וקונן ואמר על זה הוא חרבן ביהמ"ק הנקרא זה שנא' והבית הזה אשר נקרא שמי עליו היה דוה לבינו כי אבדה מאתנו מזבח. כפרה אבל עדן היו אתנו צדיקי' שהגידו על פנינו דרכינו וידענו לפחות כי אנחנו צריכין לרפואה אבל על אלה חשכו עינינו ומי הם אלה על הר ציון ששמם שועלים מחבלים כרמים הלכו בו ואמר אם ר"ע טעה וסבר שועל ממש הנה טעותו עבר אבל אחרי כי גם הפירוש האמתי נתקיים בנו על הר ציון ששמם שועלים הלכו למה לא תתקיים עוד נבואתו של זכריה אתה ה' לעולם תשב, השבינו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם:

מילי דהספידא:

על מות זקן בן צ' שנה ה' מענקע מנחם שמעלץ עש"ק ה' מרחשון תרל"ט: אלה תולדות נח נח במ' נח לשמים ונח לבריות ויקרא שמו נח לאמר זה ינחמינו והק' רש"י מנחם הל"ל ופי' רש"י דהכוונה ינח ממנו שתיקן להם כלי המחרישה וצ"ל שלא היו קורין שם מיד בשעת לידה עד שראו טיבו של הילד וכ' דהנה למך זה אביו של נח ראה כי כל העצבון הבאה לדורו הי' משום שמלאה הארץ חמס ואמנם סבת החמס הזה לפי שלא הי' קץ לתאותם בעוה"ז ולא ינוחו ולא ישקוטו יומם ולילה אמנם אם יסכימו עם מ' שהע"ה שוא לכם משכימי קום כן יתן לידידו שנה יהי' להם נ"ר בעולם ולא יחמסו איש את רעהו והש"י יקיים בהם והי' ה' מבטחו וז"ש ויקרא את שמו נח כשנולד הבן הזה קרא לו אביו שיהי' כח ושקט וע"ז אמר כי אם יתקיים בו השם הזה שיהי' נח ושקט זה ינחמנו ממעשינו ממעצבון ידינו כי ע"י שאין אנו בוטחי' בה' גם ה' הסיר מבטחו מאתנו ואם נבטח בה' אזי גם ה' ירחם עלינו וסיפר הכ' כי באמת נתקיים בו השם הזה והי' כח לשמים ונח לבריות וכ"כ הי' נח לבריות כי אף שכל דורו היו מלאי' אנשי חמס הוא הי' צדיק תמים אפי' בדורותיו:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה