אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ג דרוש לז' אב פ' ואתחנן תרל"ד ובו הספד על הג' מו"

ליקוטי חבר בן חיים ג· רבי חזקי' פייבל פלויט

דרוש לז' אב פ' ואתחנן תרל"ד ובו הספד על הג' מו"

דרוש לז' אדר פ' תצוה תרל"ד ובו הספד על הגאון מו

באויהעל ומו"ה יצחק נתן ליפשיץ אב"ד בסאנטעב והרבני מו"ה רפאל ב"ה בפ"ב:

בתנחומא פ' זו ואתחנן אל ה' למה כדי שיכנס לארץ זש"ה שמעה אלקים רנתי וגו' א"ל מה אתה מבקש א"ל מקצה הארץ אליך אקרא וגו' א"ל הקב"ה רב לך אל תוסף א"ל משה רבון העולמים אתה קראתני משה עבדי שנא' לא כן עבדי משה אני עבד ולויתן עבד ואני מתחנן לפניך והוא מתחנן לפניך שנא' הירבה אליך תחנונים וגו' לויתן שמעת וכרת עמו ברית שנא' היכרות ברית עמך וגו' ואני עבדך ואמרת לי הנה אנכי כרת ברית עמך ולא קיימת אלא אמרת ומות בהר וגו' ולא עוד אלא כתבת בתורתך ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני וגו' ואני אהבתי אותך ותורתך ובניך לא הכי תרי אצא חפשי איני מבקש למות והגישו אדוניו וגו' ועבדו לעולם ולא קיימת עמי ועכשיו בבקשה ממך שמעה אלקי' רנתי וגו' א"ל הקב"ה רב לך בע"ד שלך כבר הוציא עליך גזירה שתמות וכל הבריות כמותך אד"הר אכל מן האילן וגזר מיתה לכל:

ירמי' הנביא התחיל ספרו דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין ויל"ד לאיזו ענין כ' כאן מן הכהנים אשר בענתות מאי נפקא לן מזה הנה בכל הנביאים היה ירמי' קשה יום שלא זכה ששמעו בני דורו לקולו אף כי ראו שהי' החרב מתוחה מול צווארם וכבר גלה יהיקי' וגלה יהויכין וירמיה עומד ומתנבא כי הביהמ"ק יחרב וחנני' בן עזור מתנבא כי הכלים מביהמ"ק שכבר גלו לבבל עוד ישיבו וקבלו ישראל מחנני' ולא קבלו ומירמי' ואמנם כשחטאו בכי עלי נגזר עלי' שיגורשו מלכהן בכהונה גדולה בביהמ"ק ועוד שאר ענייני ובתוך הדברים והבטת צר מעון ר"ל כי מעון הזה הביהמ"ק אשר עד היום נהגו בו בני עלי שררה ויגורשו: ממנו כשיביטו מעון זה והי' צר בעיני' ונתקיימה נבואה זו בימי שלמה שגרש את אביתר מכהונתו וכ' שם ענתות לך על שדך כלומר ליקח קדשי גבול אבל לא תכהן במקדש שלא להביט מעון בצרות עין והנה ירמי' זה הי' מבני בכיו של אביתר ומשו"ה לא האמינו ישראל בנבואתו כי אמרו ע"י שהוא מאותן שנא' עליו והבטת צר מעון הוא מתנבא לרע על ביהמ"ק וזה שהחל ספרו ואמר הענין שלא זכיתי ששמעו בקולי הוא מפני שאני מן הכהני' אשר בענתות והנה הגאון מו"ה ירמי' הוא הי' הראש וראשון שיצא בצבא נגד פריצי עמינו טרם עוד פשתה המספחת הוא אסף חתימות מכמה מאות קהלות על כ' בקשה לשר המלך אז שלא יקום ולא יהי' הקאנגרעס הוא הי' הראש וראשון ליסד חברת שומרי הדת אשר זולתה ח"ו כבר נשרפה תוה"ק ע"י פריצי עמינו והי' כל מאמין בתו"הק ללעג ולקלס בעיני הכל ובכל זאת לא זכה ברוב צדקתו וחכמתו אשר יבצע בתוך העדה אשר שכן בתוכה אשר זמם ואדרבה ע"י שהיה מן הכהנים אשר בענתות עי"ז לא שמעו לקולו להתחבר באגודה אל עם עדת ה' הישרים:

והחל נבואתו ואמר ויהי' דבר ה' אלי לאמר מה אתה רואה ירמי' ואומר מקל שקד אני רואה ויאמר ה' אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשותו וק' הטבה זו מה היא ואמנם הענין אמר הכ' ולמוכיחים ינעם ועליו תבא ברכת טוב וד' רז"ל במ' תמיד מ"פ זה כ"ז שהתוכחה בעולם טובה בא לעולם כ"ר בא לעולם וירמי' אחרי שראה כי הפורענות ממשמש ובא הוכיח את בני דורו בדברים קשים בקר ועכב למען ע"י תוכחה זו יתעכב הפורענות מלבא בימי' והנה הש"י אמר לו מה אתה רואה כלומר מה התועלת אתה רואה לבני דורך והשיב ירמי' מקל שקד כלומר מוסר הנוגע על הלב כמקל מתמיד אני רואה וא"ל הש"י היטבת לראות אשריך שבחרת בדרך זה כי באמת שוקד אני על דברי לעשותו ולולא תוכחתך כבר הגיע הפורענות, והנה זה ירמי' האיש ידוע בבאו לעדתו הי' שם כת א' אשר לולא הגאון בשבט פיו כבר הדיחו כל יושבי העיר ומקל שקד של ירמי' הגין על עדתו אשר התורה והיראה נתקיימו ב"ה ע"ע:

ואמר עוד ויהי דבר ה' אלי שנית לאמר מה אתה רואה ואמר סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה ויאמר ה' אלי מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ הענין בזמן שישראל עוזבין את התורה ואומרים אין לכו חלק בה' ובתורתו עד"ז לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקי' כי רוב עם ב"י יאמרו משה אמת ותורתו אמת אבל כאשר במרמה ידברו גם אנו מאמינים בתורה שבכתב ושבע"פ אבל תוה"ק ארוכה מארץ מדה וגנאי לה שתהי' מוגבל בד' חלקי השו"ע הנה המון עם גם אשר לא מבני עמינו יאמרו מה נשתנו אלו מאלו וכי השו"ע ניתן בסיני אבל עצה זו המסוכנת מכל אשר יעצו ע"ע להפר חק כי כל חיזוק ועיצום תוה"ק הי' ע"ע תורה א' ומשפט א' יהי' לכם וזה הי' אף כי נחלקו מתלמידי שמאי והלל מאילך החכמים בכמה עניני' מ"מ עפ"י רוב חכמי דור ודור נתיסדה הל' כמעט לכל ישראל זולת בענין מעוטא שנחלקו הספרדים מן האשכנזים וידעו אלו באלו מה שני' אוסרי' ושני' מתירין והירא לנפשו נקט בידי' על הרוב חומר שני' אבל אלו פריצי עמינו יבקשו כי כל רב יהי' סורר ומורה בביתו כדעתו ואם ישכח דעה א' שכבר בטלה אלפי' שנה יאמר קים לי כי בשר עוף בחלב מותר וכדומה לזה ותהי' תוה"ק גרועה משיחה בטילה של שאר או"ה הקדמוני' ובכל קהלה יהיה תורה אחרת עד שכלם אחרי יהיה ללעג ולקלס ימירו דת ויאמרו כשם שזה חולק על זה כך זה חולק ע"ז ובד' שני' אין ממש והנה ירמי' ראה עד סוף כל הדורות סיר נפוח הזה אזי מה לעשות למען לא ישפך חוצה וז"ש סיר נפוח אכי רואה ופניו מפני צפונה הפכי' אשר הסיבו נפיחתו צפוני' וכ"ל הרשעים יערימו סוד להיות סיר ישראל נפוח בערמה וחמד רשע מצוד רעי' וא"ל הש"י באמת רק מצפון וערמה צפונה כזאת תפתח הרעה אל כל יושבי הארץ, והנה האיש ירמי' הלזה גם הוא הבין בהשקפה ראשונה רעיותם וגלה קלונם ואז"ל במ' מו"ק א"ל רב אשי לבר קופיק האי יומא מאי קאמרת א"ל אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר ואם לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק הענין תוה"ק הבטיחה אותנו בשמרינו עדות ה' וחקיו לטוב לנו כל הימים ולחיותינו כהיום ואמר הכ' והסרותי מחלה מקרבך ואמנם צדיקי' רובם נתפסים בעון דורם כל העולם ניזון בשביל חנינא בכי וחנינא בכי די לו בקב חרובים ואמר הכ' והוא מחולל מפשעינו ואמנם עיקר הבטחת ה' לצדיקים הוא מה רב טובך אשר צפנת ליראיך עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו והנה כ"ז שזוכה האדם להיות שלם בגופו שלם בממונו ויתקיים בו כארז בלבנון ישגה מה נואל האיש הזה אם יטה אחרי שרירות לבו ולא ידע בין היום בין מחר מה יעבור עליו ואם בכל זאת איש כזה יעזב ארחות יושר מה תימא אם בני אדם עניים דלים ומדוכאים אשר לא זרחה שמש ההצלחה עליו יתנו עורף לתו"הק וז"ש אם בארזים בבני אדם משולים כארזים הרואים הצלחתם ע"ד התורה נפלה שלהבת היצר מה יעשו בני אדם שפלים ומדוכאים כאיזובי הקיר והנה אמונת עו"הב אצל הצדיקי' ברור כשמש כמ' דהע"ה אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך הכוונה ע"ד שבארנו במקום אחר הא דאמרי' במ' שבת כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי ג"ע ואמרי' עלה מאי אמן אל מלך נאמן הכוונה אחרי כי יראה האדם בעולם הזה שלות הרשעים וייסורי הצדיקים ע"כ יאמין בא' משתים או יכפור ח"ו בכל ואם לא יכפור ויאמין בהשגחה ע"כ יאמין כי העוה"ז תהו ובהו ועיקר שברו העובד ה' לעוה"ב כמ' הכ' ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו וזה ענין אמרם כל העונה אמן בכל כחו לא מן השפה לחוץ זה אי אפשר זולת שפותחין לי' שערי ג"ע ואמרי' מאי אמן אל מלך נאמן ועיקר נאמנות הש"י הוא לעוה"ב כי בעוה"ז צדיק רע לו ורשע טוב לו וז"ש דהע"ה אני בצדק אחזה פניך כ"ז שאאמין בהשגחתך ובצדקתך שאתה אל מלך נאמן אזי על כרחי אשבעה בהקיץ גם בעוה"ב תמונתך כי הא בלא הא לא סגי, וזה מ' הספדן הצדיק אשר היה הלויתן שהוא המשל על עוה"ב תמיד מול עיניו והיה מאמין באמונה שלימה כי יפה שעה א' של קו"ר בעוה"ב מכל חיי העוה"ז ובכל זאת בחכה הועלה כשם שת אות הדג להתולעת אשר בראש החכה יגרום מצודתו כן הטתה תאות העוה"ז שסופו רמה ותולעה מן ארחות יושר א"כ מה יעשו אותן שנמשלו לדגי רקק אשר לא יאמינו באמונה שלימה בחיים נצחיים:

והנה בתחלת בריאת העולם ברא הש"י ג"ע לצדיקי' וכ' הרמב"ם באגרת א' אל בנו כי כל אדם לפי כחות גופו ושכלו הוצג לו בתחלת ברייתו תכלית ואם יתאמץ הצדיק בכל מאמצי כוחו יוכל להיות אשר במשך שנים מועטים יגיע עד תכליתו ויש אשר יצטרך שבעי' ושמונים להגיע עד גבולו ולזה כ' שם הרמב"ם אשרי מי שחתמו שנותיו במהרה ואז"ל בירושלמי על פסוק מתוקה שנת העובד אם מעט הרבה יגע ר' בון בי"ז מה שלא יגע אחר בשבעי' והנה בבא יום המעותד לאסיפת הצדיק אל עמיו ארז"ל בכתובות כי העליונים יצפו לקראת בואו והתחתוני' יעתירו בעד משכנו בתוכם וזה ענין מ' בר קפרא בפטירתו של ר' אראלים ומצוקי' תפסו בארון הקדש ונצחו אראלים את המצוקי' ואמנם הצדיקי' גמורי' בעצמם אשר מעולם לא קיוו לשכר ויפה בעיני' שעה א' של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב יתחננו כמו כן אל ה' למען ישאיר הוד בחיים חייתם וארז"ל מפני מה נתאוה משה לכנס לארץ וכי לאכול מפרי' הוא צריך אלא אמר משה הרבה מצות תלויים בארץ אכנס שמה ואקיים וזה ענין מ' תנחומא ואתחנן למה כדי שיכנס לארץ והנה ידע מרע"ה אל איזו טובה הוא נכנס בפטירתו וידע כי העוה"ב המוכן לו מצפה לקראת בואו ואמנם טענתו הי' אמת כי לויתן עבדך ר"ל תכלית עבודת ה' היא לזכות לעוה"ב הנקרא לויתן אבל אני איני חפץ בשכר כ"א אהבתי את אדוני אהבתי אותך ואת אשתי זו תוה"ק הנקראת אשת חיל ואת בני אלו עם ב"י ובמתים חפשי מן המצות לא אצא חפשי וקיים בי ועבדו לעולם: אמנם אחרי כי אדם שהי' יציר כפו של הקב"ה לא עמד בנסיון ואכל מן האילן שוב הן בקדושיו לא יאמין וזו כריתת ברית של לויתן כי הש"י ידע אימתי הגיע הזמן ללקט את תאנתו וזה שא"ל הש"י רב לך פטרון שלך אדה"ר כבר גזר עליך מיתה ואחרי כי הגיע עת קיצך בריתי עם לויתן דוחה בריתי אתך:

באיכה כבתי סוף פ"א מצינו שבדבר שחטאו ישראל בו לקו ובו מתנחמין חטאו בכפלים שנא' חטא חטאה ירושלים ולקו בכפלים שנא' כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתי' ומתנחמין בכפלים שנא' נחמו נחמו עמי:

כ' חטא חטאה ירושלם וגו' הכוונה כי יעקב בחר לו הנה הש"י צוה עלינו במתן תורה ואתם תהיו לי ממלכת כהני' ר"ל שיהיו כל א' מישראל לאות ולמופת היאך יתנהג האדם איש עם רעהו שארית ישראל לא יעשה עולה ולא ידברו הן שלך הן ועי"ז וראו כל עמי הארץ כי שם ה' כקרא עליך ויראו ממך יקבלו יראת ה' על ידינו ויקבלו עלי' ג"כ לקיים שבע מצות אשר צוה ה' לכל באי עולם ועי"ז יזכו לחיי עולם כמ' רז"ל אף חסידי או"ה י"ל חלק לעוה"ב ואמנם צוה עלינו ג"כ להיות גוי קדוש להפריש עצמינו מכל מאכל אי' ומכל בעילה אסורה ומכל דיבור אסור ומלעשות מלאכה בשבת ומועד וכיו"ב והנה בעת חטאו אבותנו בבית ראשון לולא לא עברו כ"א על המצות אשר בין ה' ובין ישראל הנכללים בוגוי קדוש לא היינו לחרפה בעיני העמים אבל באמת חרב הבית בראשונה על גילוי עליות ועל שפיכות דמים וזה הסבה אשר גם העמים בזו אותנו וז"ש הכ' חטא חטאה ירושלים חטא כזה חטאה ירושלים אשר על כן על עסקי חטא זה לנדה היתה כל מכבדי' הזילוה כי ראו ערותה כי הי' חטאם גם קלון בעיני העמים ואמנם עי"ז גם היא נאנחה ותשב אחור מחטאים כאלה אבל טומאתה בשולי' המצות אשר נצטוו עלי' עם ישראל עדן לא שמרו כי חשבו אדרבא ע"י שיתקרבו אל האומות ייקר כבודם בעיני' אבל נהפוך הוא כ' רש"י ס"פ קדושים ע"פ ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי בזמן שאתם מובדלי' הרי אתם שלי ואם לאו שאתם אוכלים ושותים עמהם הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו אמנם סבת דבר זה נעלם מעיני כל חי וז"ש אחרי כי רק טומאתה בשולי' אבל לעיני הגוי' אין בה מתום ואעפ"כ יקוצו מפני בני ישראל ותרד פלאי' ירידתה פלאים אין מנחם לה ואמנם מה שונאי ישראל פותחין בדבר זה יאמרו יען אתנו האומות דת אמת והיהודי ימאנו לקבל האמת הזה גלל כן המה נבזים ושפלים וז"ש הכ' ראה ה' את עניי כי הגדיל אויב כי יאמר אתו האמת והכה זה ענין חטאו בכפלים חטאו בענין הנוגע בדת הישראלי וחטאו בענין הנוגע לכל בני אדם וכמ"ש ואמנם לקו בכפלים הוא בענין זה לולא הי' תכלית הגלות רק לענות גופינו לבד אמנם נפשינו חכתה לה' וקנתה שלימות הנפש לא הי' מר כל כך אבל לא זה כי אנחנו שה אחת בין אלף זאבים גם שלימות הנפש יחסר לנו מכל צד אחרי כי תוה"ק כרוכה ומונחת בקרן זוית והוגי תוכה המה אוכלי לחם העצבים והחכם שבחכמי' לסכל יחשב איזו דרך ישכון אור תורה ונתקיים בכו הכני יוסיף להפליא את העם הזה ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר וזה ענין לקו בכפלים ואמנם בבא קץ הגאולה לא זה שיתקיים בנו הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך והיו מלכים אומניך כ"א גם וכל בניך למודי ה' אמר הכ' כי כולם ידעו אותי למקטנים ועד גדולי' וזה החילוק בין גאולה השניי' שעברה לגאולה השלימה אשר נקוה לה כי רק בגאולה זאת יתקיים ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר וזה ענין הפסקתא כי בתחלה ישלח הש"י הנביאי' נחמו נחמו ולא נקבל מהם ונאמר להם מה לנו ולנחמתכם כך הי' בבית שני ואם הבית חוזר התורה לא חזרה, ותאמר ציון עזבני ה' והנביאי' יאמרו עני' סערה לא נחמה ואז יאמר הש"י אנכי אנכי מנחמכם ואנו נשיב שוש אשיש בה כי עי"ז תגל נפשי באלקי כי גם נפשי אז תגל גם נפשי וזה ענין הכ' מי יתן מציון ישועת ישראל שיהי' ישועת ישראל מציון אשר משם תצא תורה ואז יגל יעקב ר"ל גוף האיש הישראלי וישמח ישראל העובד ה' הנקרא ישראל וזה נחמו בכפלים:

מילי דאגדה לכל נדרי תרל"ה:

ובתוכם מילי דהספיד' על הרב הג' מו"ה צבי אב"ד בליסקא זצ"ל: וידבר ה' וגו' אחרי מות וגו' על הכפורת הביא המג"א בשם הזוהר המצטער על בני אהרן מובטח לו שלא ימותו בניו וצריך ביאור מ"ש בני אהרן משאר צדיקי' כ' רש"י ע"פ אלעזר ואיתמר בניו הנותרים כי באמת נגזר על כל בני אהרן מיתה בחטא העגל אלא שתפלתו של משה עשתה מחצה ויל"ד הרי כ' איש בחטאו יומת ואלעזר הצעיר מנדב ואביהו כבר הי' לו פנחס והיאיך יתפש בחטא אביו אמנם כן צריכין אנו לבאר מ' הכתוב אשר כסיתו במסה תריבהו כ' רש"י:

תריבהו אם משה חטא אהרן מה חטא ואמנם מ"ט באמת נענש אהרן אבל הענין בבא הענן לדבר עם משה גם אהרן השיג ברוה"ק את אשר דבר ה' אל משה וידע כי הש"י צוה לדבר אל הסלע ולא צוה להכות ומפני ענותנותו לא מיחה במשה שבא מכלל כעס לכלל טעות ואמנם במקום שיש חי"ה אין חולקין כבוד לרב ואמנם אילמלא לא צוה הש"י במסה להכות הי' החטא גדול ביותר אבל מאחר דבמסה צוה הש"י להכות כבר עלה בדמיונו של אהרן כי משה הגדול ממנו בנבואה יודע כי גם עתה רצון הש"י במטה להכות ולכך צוה לקחת המטה וז"ש אחר כי כנסיתו במסה תריבהו על מי מריבה והנה ענין העגל אהרן הי' לבו לשמים למען לא תהי' מלחמה בישראל כי ידע כי כיום מחר יבא משה ויבטל מכל וכל אבל מחשבה זו לא ידעה אלא הש"י אבל בני אהרן הרי לא ידעו ממחשבה זו וראו אביהם עושה העגל ולא מיחו בו ולזאת התאנף ה' על בני אהרן להשמידם והנה נדב ואביהו באמת ידעו כי העת להקטיר קטורת כי הי' קטרוג גדול למעלה והראי' כי פגעה מידת הדין בצדיקי' גמורי' כאילו ולא מתו אלא על שהורו הל' בפני רבן והענין כי מאחר שהראו לעת עתה ע"י שקרבו לפני ה' כי אדרבא גדולתם גרמה להם וז"ש אחרי מות שני בני אהרן ולא אמר נדב ואביהו להורות שמתו על שהי' בני אהרן ואמנם בקרבתם לפני ה' וימותו לא פגעה בהם מה"ד כ"א בעת קרבו לפני ה' וידעו מה למעלה והנה המתבונן בענין זה ישים אל לבו אם יחטא כמה נפשות נתבעים על חטאו בני' הקטני' בנקל יתפשו בחטאו ובניו הגדולים אם לא ימחו בו גם הם נענשים עליו ואפי' יהיו צדיקי' כנדב ואביהו ומי הוא אשר לא ירעד בזכרו זאת וישמר מחטוא ואז בוודאי לא ימותו בניו בחייו וכ' רש"י משל לרופא שנכנס לחולה וא"ל אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שוות פלוני זה זרזו יותר מן הראשון הכוונה מאחרי כי אהרן ידע ממ' ה' הלזה כי בניו באמת לא מתו כ"א משום שהיו בני אהרן אבל זולת זה יפה כוונו במעשה הקטורת בשעת מה"ד ויבא אהרן עי"ז בכל עת שיראה כי ח"ו מה"ד מתוחה אל הקדש לעצור במה"ד לא יעשה כן כי עד"ז בנקל מה"ד יפגע בו וז"ש דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת ולא ימות כי ר"ל כאשר בענן אראה על הכפורת כי הענן רמז למחיצה המבדלת בין הש"י לבינינו כמ"ד סכות בענן לך ואמנם ביוה"כ כשצריך לכנוס יכפר תחלה על עצמו ועל אנשי ביתו המה הכהני' כלם ואח"כ על כל ישראל והצריך הש"י שני שעירי' הא' לכפר על עבירות שבין ישראל למקום והשעיר לעזאזל לכפר על עבירות שבין אדם לחבירו ואמנם בזה"ז שאין שעיר כ' כי ביום הזה יכפר עליכם אבל אך מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר ואינו מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום והטעם כי בזמן המקדש הי' כח ביד ב"ד לעשות דין בין אדם לחבירו וכל מאן דלא אזיל לבי דינא טעמו דלא ניחא לי' בזילותא ועכ"פ הוא הגורם אבל חבירו הי' לו לצאת ידי שמי' וע"ז שעיר המשתלח מכפר משא"כ בזה"ז שאין יד ב"ד תקיפא ונתקיים בנו כי יראה כי אזלת יד ועינינו תלויות שיתקיים ג"כ כי ידין ה' עמו בבי"א:

מילי דהספידא יום א' פ' אמור תרל"ה:

על הגאון מו"ה יוסף שאול נאטאנזאהן אב"ד בעיר לבוב והגאון מו"ה שמואל אב"ד בקהל נאדי סולעש והגאון מו"ה אלי' גוטמאכער אב"ד בקהל גרידיץ במדינת פרייסן זי"ע:

במ' יראת ה' טהורה עומדת לעד מתוך היראה שנתיירא אהרן שנא' ואתכם לו מורא ויראני זכה לפ' אמור אל הכהני' לנפש לא יטמא בעמיו ואז"ל במ' ב"ב אותו היום שנפטר אברהם אבינו עמדו כל גדולי הארץ ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו אוי לה לספינה שאבדה קברניטה הענין ארז"ל מרגלי' טובה היתה תלוי' בצווארו של אברהם אבינו כל חולה הרואה אותה מיד נתרפא הכוונה אמר שהע"ה בס' קהלת טובה חכמה עם נחלה וגו' הכוונה כי באמת כבר אמר שהע"ה עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו' הכוונה על עיר קטנה אומה ישראלית שנא' עלי' כי אתם המעט ואנשים אין אנשים אלא צדיקי' זה גם בעיר קטנה זו באומה זו מעט ובא עלי' מלך גדול זו המינות המכחיש מציאות השם ותורה מן השמים ואמנם הת"ח העוסקי' בתורה מתוך הדחק כרחב"ד שהי' די לו בקב חרובי' ע"י מעשיו שרואים בני דורם כי שם ה' נקרא עליו ממלטי' כל העיר בחכמתם כי מעט מן האמת דוחה הרבה מן השקר וכן ראינו בהצדיק הגאון מו"ה אלי' הנ"ל אף כי מושבו הי' במדינה מליאה מינים ואפיקורסי' הכל אמרו לעומתו קדוש וסיים שהע"ה שם וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים אמנם בזמן שהעושר והכבוד יסבבו החכם כאשר הי' בהגאון מו"ה יוסף שאול זי"ע אזי דברי' יעשו פרי ונמצא כי העושר שאז"ל נאה לצדיקי' לא לכבוד עצמם כ"א לטובת העולם אבל לנפשם טוב להם תורת ה' מאלפי זהב וכסף והטעם כי העושר הוא לדאבון נפש העשירי' כמ' רז"ל אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו ואחז"ל מרבה נכסים מרבה דאגה משא"כ החכמה פקודי ה' ישרים משמחי לב תורת ה' תמימה משיבת נפש וז"ש טובה חכמה עם כחלה העושר נאה לחכמים ויתרון הנחלה לא לחכמי' כ"א ויותר לרואי השמש לבני אדם הכהני' יותר מחכמת חכם שהוא עשיר ג"כ להם הוא היתרון אבל לא להחכמים וביאר טעמו ואמר כי לחכמי' עצמם כי בצל החכמה הנ"ר מן החכמה הוא שוה להם כבצל הכסף ואדרבא ויתרון דעת החכמה תחיה את בעלי' הי' להם למשיבת נפש משא"כ העושר הוא לדאבון נפש וכמ"ש והנה בא"א כ' בעת צאתו מחרן ואת הנפש אשר עשו בחרן ת"א דתעבידו לאוריית' וכ' רש"י ופשוטו עבדים ושפחות שקנו להם ושני הפי' אמת כי ע"י העבדי' והשפחות שקנו להם שראו בני דורם גודל העושר האמינו לדבריו ונכנסו תחת כנפי השכינה וכן אמרו בני חת נשיא אלקי' אתה בתוכינו כלומר ראה ראינו כי שמך ה' לנשיא עלינו אחרי כי ברכך בכל וזה ענין המרגלי' טובה רמז על גודל ההצלחה באברהם ועי"ז כל חולה הרואה אותו נתרפא אמנם כשמת אאע"ה והבינו גדולי עולם כי לא יצלח בנו כמהו כאשר באמת לעת זקנתו כהו עיניו והי' לו מורת רוח מכלותיו נשי עשיו דאגו כי ע"י מיתת אברהם תתגבר המינות והכפירה שוב בעולם ולא זו בלבד כ"א כביכול ב"ה וב"ש נקרא אהי' אשר אהי' ופי' רז"ל כשם שאתה הוה עמי כך אני הוה עו ועי"ז שנתרבה המינות והכפירה כביכול מסתיר פניו מן העולם:

ומצאהו ח"ו רעות רבות וצרות וז"ש גדולי עולם כי ע"י מיתת אברהם אוי לעולם שאבד מנהיגו שלא יאמינו אנשי העולם כי יש לעולם מנהיג ועי"ז גם המנהיג מסתיר פניו ואז אוי לספינה שאבדה קברניטה הכל הולך במקרה כספינה בלא קברניט וסכנה קרובה לבא ואז"ל במ' ברכות אם רואה אדם יצרו מתגבר יעסוק בתורה ואי לא אזיל יקרא ק"ש ואי לא אזיל יזכור יום המיתה הפי' כי הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין מן העולם ומול התאוה הוא עסק תוה"ק מזמה תשמור עליך וכמ"ש הרמב"ם בה' דיעות אין יצה"ר מצוי אלא בלב הפנוי מן התורה ומול הכבוד לקרי ק"ש ויקבל עול מלכות שמים וידע בנפשו כמה מתחייב מדי יום בעבודת הש"י ואין בידו לפרוע ולא יבקש כבוד ויהי' נבזה בעיני' ונגד הקנאה הוא זכרון יום המות אין מלוין לאדם לא כסף ולא זהב כ"א תורה ומע"ט בלבד ואדרבה העשיר ימות בנפש מרה בזכרו כי יעזוב לאחרים חילו אמנם הקנאה לא תמצא כ"א במי שעושה גם עבודת ה' קרדום לחפר אזי יתן עיניו באחרים אבל העובד ה' מאהבה ומבין אשר יפה שעה א' בתשובה ומע"ט אפי' מחיי עוה"ב ומכ"ש מחיי העוה"ז אצל עבד ה' כזה לא ימצא קנאה וא"צ לעולם לזכרון יום המות והנה מה שגזרה תורה טומאה על המת בא לעורר כי האדם אחרי מותו גרוע מהבהמה שמתה כי הבהמה הי' חפשי במותה והאדם קשה רמה למות כמחט בבשר החי וזה מטעם כי אין מעשה וחשבון לתקן בשאול ואמנם תכלית כל זה להסיר אבן נגף הקנאה מלב האדם למען לא יפנה כל לבו אל מחמדי תבל אל רהבים ושטי כזב יצבור ולא ידע מי אוספם אבל העובד ה' כאהרן אשר כל מגמתו רק לעבוד את קונו באיש כזה אין קנאה מצויה כמו שאינה מצוי' במלאכי מעלה כמה שדרז"ל על אהרן יראת ה' ר"ל האמתית טהורה עומדת בלא טומאת ולהורות באיזו בחינה יבקש הש"י מבני אהרן לעבוד ה' צוה הכ' עלי' שאסורי' לטמאות למות להורה כי יראתם יהי' עד"ז אשר גם טהורה עומדת לעד:

מילי דהספידא:

על אות ה' מאיר פייש כ"צ בקהלתינו כ"ג למב"י תרל"ה והאיש הזה הי' רה"ק בעת שנתקבלתי לאב"ד פה סוף שנת תר"ט:

בגמ' כתובות אר"א ע"ה אינן חיים עד רבי מקרא אני דורש יחי' מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורות טליך מי שיש לו טל תורה טל תורה מחייהו מי שאין לו טל תורה אין טל תורה מחייהו חזי' דקא עציב א"ל ר' מצאתי להם רפואה כ' ואתם הדבקי' בה' וכי אפשר לידבק בשכינה אלא מי שמהנה ת"ח מנכסיו מעלה אכי עליו כאילו נדבק בשכינה ענין תחי' המתים כ' הרמב"ם במאמר תחיי' המתים אין ספק דקאי על הגוף דכ' מישיני אדמת עפר יקיצו אבל לאיזו ענין זה לא נגלה אם הש"י מוריד הנשמה פעם ראשונה לעולם השפל לכסותה כדי שלא תאכל נהמא דכיסופא פעם שניי' זו למה ונ' לבאר דהנה מאחר דרצון הבורא אשר אחר ביא' משיח צדקינו לא יהי' עוד יצה"ר בעולם ויאמינו כל ברואי עולם בשכר המצות ועונש העבירות לא מצא הש"י דרך לזה יותר קרוב כ"א אשר יבאו אנשי עוה"ב שני' לעוה"ז ויגידו בעולם גודל שכר מעשיו אשר עשו בהיותם בעולם וכן הרשעי' בעונשם על העבירות ועי"ז תתחזק האמונה לנצח ואמנם צריך לזה צדיקי' אשר באמת קבלו שכר גדול בעוה"ב ואמנם מי שלא קיים מצות ת"ת ועבר על מה שנתחייב בק"ש ערב ובקר בכל יום וכי מה שכר יהי' לאיש כזה וא"כ מה ונעשיהו בעוה"ז וז"ש הנביא הקיצו ורננו כלומר ספרו שכני עפר ואמר יחיו מתיך על המתים על מטתם ואמר נבלתי יקומון על הצדיקי' שמתו על קי"ה כדכ' נתנו את נבלת עבדיך וסיים למה זה יקומון ועל מה ירננו כי טל אורות טליך ע"ד תיזל כטל אמרתי כי דברי' יאירו לעולם ואז יאמינו גודל שכר המצות וארץ ר"ל בעוה"ז רפאי' אותן שהי' נרפים ע"ע תפיל שלא יהי' נרפים עוד וע"ז אמר כי מי שאין לו טל תורה שלא יוכל לספר שכר עסק התורה מה יחייהו ואמנם ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לעומלי מצות שמחזיקי' ת"ח אצל עומלי תורה שנא' כי בצל החכמה בצל הכסף וז"ש מצאתי להם רפואה כי אותן המהני' ת"ח מנכסי' כאילו נדבקו בשכינה ושכרם מרובה ויקיצו שוב וירננו כיה"ר בבי"א: מילי דהספידא:

לכ"ב סיון עש"ק שלח על הרב מו"ה וואלף רייכארט דיין דקהלתינו ע"ה: בתנחומא ר"פ זו זש"ה לא ידעו ולא יבינו וגו' מה ראה לומר אחר מעשה מרים שלח לך אלא שהי' צפוי לפני הב"ה שהן באין ואומרין לה"ר על הארץ אמר הב"ה לא לכם פ"פ לומר לא היינו יודעי' ענשו של לה"ר מה הוא לפיכך סמך הב"ה הענין הזה לזה כדי שידעו הכל עונשו של לה"ר שאם בקשו לומר לה"ר יהי' מסתכלי' מה נעשה במרים אעפי"כ לא רצו ללמד לכך נאמר לא ידעו ולא יבינו:

אמרו רז"ל מת בע"ש סימן יפה לו במו"ש סימן רע לו הכוונה הצדיק אשר כל ימיו רעים ימי חייו דומין לע"ש שמכין האדם לשבת ואינו אוכל ממנו עד למחר כך הצדיק לא נהנה בעוה"ז ומה שהכין לו ליום שכלו שבת וזה סימן יפה לו אבל הרשע אוכל עולמו בחייו וכל ימיו בטובה וכשמת כבר אכל שבתו בעוה"ז והיינו מת במוצאי שבת סי' רע לו והנה אמר ישעי' על יסורי הצדיקי' והוא מחולל מפשעינו נדכא בלטונותינו ובחבורתו נרפא לנו הענין הש"י עשה עם כלל עמו ישראל כדרך שיעשה הרופא מומחה בבואו לחולה ומוצא כל גופו בסכנה הוא משתדל ע"י סמים שוני' להמשיך כל החולי למקום א' ועי"ז יוכל בנקל יותר אח"כ לרפאות מאשר הי' אפשר משך היות כל גופו חולה כך הש"י בראותו בעת עם ב"י ח"ו כלם בסכנה בוחר באבר א' מהם הוא הצדיק וזה אבן בעד כל הגוף והיינו ובחבורתו נרפא לנו וזה פי' הכ' פכי ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם אבל צעקו וה' שמע ומכל צרותם הצילם יען קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע אכן על איזו דרך תבא הישועה רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ה' אמנם בעת אשר הש"י שומר כל עצמותי של צדיק אחת מהנה לא נשברה אזי תמותת רשע רעה ושונאי צדיק יאשמו וזה ענין שארז"ל דהני בריוני דהוו בשבבותי' דר"ז דמיד לאחר מיתת ר"ז הדרו בהו אמרו האידנא מאן מגן עלן והנה הש"י אנה למרים הצדיקי' עון זה כי אם הי' עון זה בא ליד אחר הי' אומרים מי יודע בשביל איזו:

חטא נלקה זה אבל מרים הנביאה שהיתה מפורסמת בצדקתה ידעו הכל כי אין בידה כ"א עון זה ואע"פ כן נענשה ראו כמה גדול כוחו של לה"ר ואעפי"כ מרגלים אלו לא ידעו ולא יבינו וגו':

במ' ברכות ס"פ הי' קורא אר"י כד הוה מסיים ר"מ ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות סוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נ"ר ליוצרו וגדל בש"ט ונפטר בש"ט מן העולם ועלי' אמר שהע"ה טוב שם משמן הטוב וגו':

הענין בני אדם נחלקו לב' כתות הכת הא' אחרי שיודעי' כי העוה"ז כלה וילך יתדמה העוה"ז בעיני' רק כיומא דשוקא ע"ד שהמשילו בעל חו"ה בשער חשבון הנפש אשר תכלית הבא שנה הוא לסחור ולהרויח ואמנם בעת הצורך לא ימנע מלאכול ולשתות ארוחתו ארחת תמיד למען לא ייעף ולא ייגע וזה הוא שסחר בעוה"ז והרויח אבל כת אחרת אשר ידמו כי תכלית חיי האדם המה רק לאכול ולשתות ולצבור כעפר כסף אכן ישכח מ' הכ' יצבר ולא ידע מי אוספם ואמר וצפון לצדיק חיל חוטא והכת הזאת כאמר עליו ואויבי ה' כיקר כרים כשם שיקר כר' תכלית אבוסם הוא למען אחרי שחיטתם ישבעו מבשרם וממשמנם ככה ידמו החוטאי' האלו וז"ש סוף האדם תכלית האדם איננו כ"ז שהוא בחיים כ"א למות ואז נוצר תאנה יאכל פרי' וסוף בהמה ר"ל בני אדם הדומים במעשי' לבהמה תכליתה לשחיטה כשם שבהמה עיקר תכליתה לשבוע ממנה לאחר שחיטה ואמר והכל למיתה הן עומדים שני הכתות לכלותן לאחר מיתתן זה לחיי עד וזה לתת לטוב לפני האלקי' וזה הי' חסרונו של איוב שלא הבין תכלית עמידת האדם בעוה"ז לכך לא קיבל היסורין באהבה וזה הי' משום שלא הי' לו חלק בתורה מימיו וז"ש אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה זה מוכן לחיות חיי צער באהבה ועי"ז ג"כ גדל בש"ט ונפטר בש"ט ואז כשהולך לשובע שמחות את פני ה' יתקיים בו טוב יום המות מיום הולדו יען טוב שם משמן טוב:

מילי דאגדתא ליציאת מביה"כ הישנה בבית ה' מנחם בן ברכה עש"ק פ' תזריע תרל"ב:

ארז"ל פ' כל כתבי ע"פ ויהי בנסוע הארון עשה לה סמכיות מלמעל' ומלמטה לומר שאין זה מקומה ומסיים ולמה כתובה כאן להפסיק בין פורענות לפורענות פורענו' שניי' ויהי העם כמתאוננים פורענות ראשונה ויסעו מהר ה' מלמד שסרו וה' והנה הסמניות המה נוני' הפוכין וצריך טעם למה דווקא נונין הפוכין במס' ברכות ארז"ל מפני מה לא נאמרה נון באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, שנא' כפלה לא תוסיף אפ"ה חזר דוד וסמכן ברוה"ק סומך ה' לכל הנופלי' במערבא מתרצי לה הכי כפלה לא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל, הנה עם ב"י מפאת שהם בטבעם עם קשי עורף קשי' לעזוב האורח אשר למדו להם הן לטוב כמ"ש מרע"ה כי עם קשה עורף הוא וסלחת לעונינו כו' איזו עם ולשון הי' עומדים שמונה עשרה מאות שנה באמונתם כאשר עמדנו אנחנו אבל בעת יפרש היצר רשתו לכו ח"ו קשה עלינו לשוב מדרכינו אשר לא טובים וזה הי' ענין אבותינו בכל הנסים אשר פעל ה' למענם עד שהמלך במסבו בעוד השכינה על ראש ההר נרדי נתן ריחו ולא הי' גם אחר מ"ת עת אשר לא הי' בתוכינו שרשים זרים פורה ראש ולענה ואמנם השרשים זרים האלו נחלקו לב' כתות הא' אשר הי' בהם שמץ מינות כקרח ועדתו שאמר הכ' עלי' החטאים בנפשותם כי נפשם הי' במרד ובמעל לחשב על ה' ועל מרע"ה מחשבות בליעל והכת השנית המה הכת אשר נקשרו ברב עז בעבותות אהבת העוה"ז וגלל כן דבר ה' עלי' למשא כמ' הכ' בוכה למשפחותי' וארז"ל על עסקי משפחות ואמנם מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ובעבור זה סבלנו הבנים זרים בקרבינו אולי ישובו אל אלקי אבותם אבל אהה הן המה הי' בעכרינו בחורבן שני המקדשות הן המה אשר בימינו מתאמצים להפיל חומת הדת ארצה ואמנם בכל עת אשר ראינו כי באו בנים עד משבר ויסודי תוה"ק מצות שבת ששקולה כנגד כל התורה הגיע עד לארץ וגם לא יבושו ונערים פני זקנים ילבינו אזי נפקח עינינו ונקומה ונתחזק בעד טפינו בנינו ובנותינו ונבער הרע מקרבינו וז"ש הכ' נפלה לא תוסיף אם תראה אשר בעו"ה ד' ישראל נפלה עד ארצה אזי קום בתולת ישראל אותן שעדן נמלטו כבתולה שלא טעמה טעם חטא והנה דהע"ה אחר שספר בתהלה לדוד נפלאות ה' אשר רבו וגדלו וסיים וממשלתך בכל דור ודור אשתומם כשעה חדא והאיך אפשר אם בתולת ישראל נפלה לא תוסיף קום שיהא ממשלת ה' בכל דור ודור אם בתולת ישראל לא תוסיף וכי מי יפרסם לדור ודור שם ה' בעולם זולת ישראל ולזה בא דוד ללמד כי הכוונה נפלה לא תוסיף אזי קום בתולת ישראל ועי"ז יהא ממשלתך בכל דור ודור וז"ש סומך ה' לכל הנופלים כי ה' לכבודו סומך לכל הנופלי' והנה השני כתות הנ"ל המה הכת הא' ויסעו מהר ה המה שסרו מאחרי ה' והשני' ויהי העם כמתאוננים ובמ' ויפוצו אויביך אלו המכונסים וינוסו משנאך אלו הרודפים הנה המתאוננים המה המכונסים כי ינטורו האיבה בלבבם ואמנם הרודפים אלו האפקורסים אשר בחזק יד מבקשים להפר תורה והנה כראות מרע"ה אלו הב' כתות אמר כ"ז שהארון במקומו וכבוד ה' מלא את הבית אזי יבשו ויכלמו ויחפרו ויאבדו כל שנאי ה' אבל בהגיע זמן ויהי בנסוע הארון ובנקל יתאחדו אלו הב' כתות התפלל עלי' ואמר לא לנו ה' לא לנו כ"א למען יהא מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור וז"ש ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך אלו המכונסים וינוסו משנאיך אלו הרודפים וזה ענין הנונין הפוכין כי תפלתו של מרע"ה עומדת לנו שיתהפך הנון של כפלה וכדמתרצי לה במערבא ואמנם כ"ז בנסוע הארון ואמנם יבא קץ יגיע זמן אשר ישוב ה' לשכון בתוך עם ב"י ובאו האובדים בארץ אשור המה אותן שראו ולא רחוק' האמת מל' אשורנו ולא עתה והנדחים בארץ מצרים הקשורים בעבותות אהבת עוה"ז והשתחוו לה' בהר הקדש וז"ש בעת נסוע הארון אותותינו לא ראינו כדאי שיהא ה' בעזרינו להציל נפשינו אבל ובנחה בעה יגלה כבוד מלכותו עלינו יאמר שובה ה' השב אלינו רבבות אלפי ישראל אשר יתקיים בנו ונדחי ישראל יכנס:

מילי דאגדתא:

לכניסת ביה"כ החדש של הארטאדאקסען בעיר הנ"ל בעש"ק פ' תזריע: מה טובו אהליך יעקב משכנותך ישראל כנחלים כטיו כגנות עלי נהר בילקוט שם אהליך אלו בתי כנסיות מה נחלים אצל בתי כנסיות אלא מה נחלים הללו בכי אדם יורדין לתוכן כשהן טמאים ועולין כשהן טהורים כך בתי כנסיות בני אדם נכנסים לתוכן מלאים עונות ויוצאים מלאים מצות בחרו להם רז"ל שם בית הכנסת לבית תפלתנו והענין בזה כי באמת אין לנו בית לתפלה כי הבטיחנו צורינו בכל מקום אשר אזכיר את שמי ואמנם האדם בתוך ביתו רעיוניו מפוזרין הנה ושוכח אחריתו מפאת טרדת עולמו והבית הזה המיוחד לעבוד ה' מכנס ומקבץ רעיוניו של אדם למען ידע אשר אין תכליתו רק לעסוק בהוית העולם בשעת פטירתו של אדם אין מלוין אותו לא כסף ולא זהב כ"א תורה ומע"ט בלבד וע"כ נקרא בית הכנסת כי זה תכלית הבית הזה מה שלא יתכן לו בביתו ויש לכוין זה בד' דהע"ה תהילים נ"ה אמר ערב ובקר וצהרים שלשה זמני תפלה אשיחה ואהמה וישמע קולי אבל העיקר פדה בשלם נפשי שתהא נפשי בעת תפלה בשלם מקרב לי כי ברבים היו עמדי שלא יקרב לו מה שיקרב כאשר ברבים היו עמדי ואמנם כן אין תכלית הביהכ"נ התפלה שאנו מתפללים כ"א להזכיר אותנו מה תכלית האדם בעוה"ז מה כאשר נעזוב בית הכנסת הזאת יהא ניכר בעינינו משאינו וכל אורחותינו אשר הבית הזה הטיב ארחותינו וכאשר נפנה לביתינו נחקר ונדרוש אם בית משכנותינו הוא לרצון לפני ה' ולזאת המשיל הכ' הביהכ"נ לכחלי' וגנות כי תכלית הנחל להעביר הלכלוך והזיע שעלה על גוף האדם מחמת עבודתו ומשאו ולמען יהא אחר הרחיצה כאילו נתחדשו נעורי' וכן תכלית הגנות לטייל בהם למען שאוף אויר בריא ולחזק חושי המח ע"י זה וז"ש מה נחלין אדם טמא יורד לתוכן ויוצא טהור כן הביה"כ וכן הענין בגנות וכמו שאמרנו וז"ש הכ' מה טובו אהליך יעקב היכן ניכר טובתן של בתי כנסיות בזמן שמשכנותיך ישראל שניכר במשכנותיך שהם משכנות ישראל כי באמת אין הביהכ"נ התכלית לעצמו כ"א כנחלים נטי' לטהר בהן מהליכלוך וכגנות עלי כהר לחזק חושי כוחו כן תכלית הביהכ"נ הזה ויש לכוין זה במ' הכ' שתולים בבית ה' אבל לא יחשב קדושתם שם כ"א בחצרות אלקינו המה הבתים וחצירות שאנו דרים בהם שמה יפריחו והנה אז"ל א"ל לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה אמר על האדמה כ' כיון דחזי דמקדמי ומחשכי לבי כנשתא אמר היינו דאהני להו והענין כי בארץ אשר ה' דורש אותה אם האדם יודע מקום מושבו ויתקיים בו יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז אין תימא אם יאריכו ימינו אבל בחו"ל אשר רוב עסקינו בהבל וריק ומה בצע מאריכות ימינו ואמנם אם ע"י ביהכ"נ הלז האדם יזכור אחריתו ויהא כל ביתו קדש אריכות ימיו כמו כן לטובתו והנה החולה כאשר יראה כי התרופה שנותן לו הרופא היא מרפאתו הוא שואף אלי' וכן אם אנחנו מבינים כי ביהכ"נ הזה הוא מחיה את נפשינו כמו כן אנו מקדמים ומחשכים אלי' וז"ש כיון דחזי דמקדמי ומחשכי לבי כנשתא אמר היינו דאהני להו דאף בחו"ל המה כדאי שיאריכו ימי' וז"ש אם השתולים בבית ה' בחצרות אלקינו יפריחו אזי עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהי' אכי"ר:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה