אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ב שולחן ערוך אורח חיים › הלכות שבת

ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט

שולחן ערוך אורח חיים · הלכות שבת

שולחן ערוך אורח חיים

בע"ה ליקוטי' והערות ש"ע או"ח

סי' רמ"ב במג"א ס"ק ד' דביתהו דר"ח ב"ד כצ"ל:

סי' רמ"ד מג"א ס"ק ו' אלא מפני מראי' העין כצ"ל:

שם ס"ק ח' ע' ח"ס חלק או"ח סי' ס':

סי' רמ"ו בטו"ז ס"ק א' לא ישאל צ"ל לא ישכיר ובאו"ד מותר להשאיל צ"ל להשכיר.

שם ש"ע סעי' ג' ע' צמח צדק סי' ל"ה:

שם טו"ז ס"ק ה' להלות בריבית וע' יו"ד סי' קע"ד שם. באו"ד סי' קע"ג צ"ל רכ"ג:

באו"ד שבסי' מ"ב צ"ל שבס' משאת בנימין:

שם מג"א ס"ק י"ב ולהשתמש בבע"ח צ"ע דלא קאמר הש"ס בביצה אין רוכבין משום משתמש בבע"ח ואולי יוכל לרכוב באופן דליכא משתמש שיושב על דף הסמוך לאוכף והו"ל צידי צדדין וצ"ע:

סי' רמ"ח מג"א ס"ק ז' שמד' הרי"ף צ"ל תוס' שבת ק':

מג"א ס"ק ט"ו וי"א דאפי' ע"מ להחזיר כצ"ל וכן הוגה בדפוסים חדשים.

סי' רמ"ט שו"ע סעי' ג' להתענות בכל ע"ש כאן שייך מג"א ס"ק ז':

שם מג"א ס"ק ז' משום שהיה אסטניס דגם מה דאבעי' לן בעירובין האי ברבי רב דיתיב בתעניתא ג"כ משום אסטניס וצ"ע וכ"כ הטו"ז:

שם טו"ז ס"ק ג' ולענין תענית יארצייט ע' מ"ש רמ"א ביו"ד ססי' ת"ב ובבאר הגולה שם:

שם מג"א ס"ק ח' בסי' תקע"ט צ"ל תק"פ:

סי' רנ"א מג"א ס"ק א' בסוה"ד וחנויותי' אפשר דמשום אותן החנויות המוכרות לצורך שבת התירו כלם וד' הפמ"ג כאן צ"ע:

סי' רנ"ג מג"א ס"ק ה' לסמוך לה מבערב ע' דג"מ ומ"ז בהגהות כ' עליו דממ"ש מג"א ס"ק ז' לא מ' כן ונ' דגם ממ"ש מג"א כאן דלסברא שניי' שרי ג"כ לא מ' כן:

שם מג"א ס"ק ח' שנתקרר לגמרי צ"ע הרי הרמ"א בתבשיל שהטמינו מע"ש מיירי:

סי' רנ"ד מג"א ס"ק י"ג בסוה"ד תפוחי יער שאינן נאכלין כצ"ל וכ"ה בדפוסי' חדשים:

שם ס"ק כ"א העיקר תלוי באם פשע ע' בזה בב"י ססי' ש"ו:

שם ס"ק כ"ב למה לא העמידו ע' ברי"ף ור"ן פ"ק דשבת שם:

שם ס"ק כ"ו דקבעו לי' להדחה ובש"ס מיירי בנחתום דבעי להו ללישה למו"ש וצ"ע:

סי' רנ"ז מג"א ס"ק י"ח אין ראוי להטמין כצ"ל וכן הוא בדפוסים חדשים:

סי' רנ"ח טו"ז ס"ק א' ע' א"ר ופמ"ג מש"ז:

באו"ד שבימות החורף וכו' לכאורה היינו מעשה אנשי טבריא פ' כירה שם:

סי' ר"ס מג"א ריש הסי' לקוץ צפרני ידים ורגלים ע' נדה י"ז שם:

סי' רס"א מג"א ס"ק ו' רש"ל בתשובה סי' מ"ז כצ"ל ואח"ז כל דבר שאם לא בא כ"ה בתשובת רש"ל שם:

שם מג"א ס"ק ז' נרשם בטעות ושייך לקמן בהגה לומר להדליק:

שם במג"א ס"ק ט' והאמת הוא צ"ל והוא:

סי' רס"ג מחבר סעי' ב' ע' פנים מאירות ח"ב סי' קנ"ב בענין לבישת בגדי' לבני' בשבת:

שם סעי' א' רמ"א כי יכולין להוסיף קאי אמה דפתח ויכולין להוסיף:

שם מג"א ס"ק ב' ז' נרות ובלבד שלא יעשו מנורה בת ז' קניס דאסור כדאי' בפ"ק דע"א והובא ביו"ד שם:

שם מג"א ס"ק ט' קו' הוא מנ"ח ע' מחצית השקל:

שם מג"א ס"ק ט"ו שמשתמש קצת לצורך הלילה כצ"ל:

שם מג"א ס"ק כ"ט ססי' תרנ"ב כצ"ל:

שם מג"א ס"ק ל"ג ע' מ"ש מרן בהגהותיו דבהדלקת נר מקילין במו"ש אם הדליק מי שהבדיל לו הנרות גם מי שלא הבדיל דלא שייך שמא ירבה אבל לא בבישול דשייך שמא ירבה זה תו"ד קדשו וצ"ע בתוס' פ"ק דמגילה בסוגי' דלמא יעבירנו דכיון שכבר עבר היום תו לא גזרו שמא יעבירנו כיון דלא הוה קודם הבדלה כ"א דרבנן וא"כ למה שמא ירבה נגזור ונ' כוונת מרן דודאי מרבה וי"ל מאחר דלד' הרא"ש אם מברך ביהמ"ז כשהוא לילה שוב אינו אומר רצה וא"כ לד' הרא"ש אין חשש לד' הלבוש דמפסיד רצה כדאי הרא"ש לסמוך עליו בדרבנן ונהירנא בימי בנו של מרן הגאון כתב סופר היינו מסובין בשבת לערב על סעודת בר מצוה של הרב מוה' דוד ברילל בפ"ב וכל המסובין היו ת"ח ולאחר שחשכה הלילה הביאו טעם שנתבשל ע"י אנשים שהבדילו ולא רפרף א' מן המסיבה בדבר:

סי' רס"ד מג"א ס"ק ט' ועוד יש ט"א קאי אצרי מחה"ש:

שם טו"ז ס"ק ד' וא"ל הא גם וכו' ע' שבת כ"ג ע"ב תוס' ד"ה גזירה וצ"ע:

סי' רס"ה סעי' ב' מחבר קערה צ"ע אם הקערה גדולה כ"כ עד שאפי' אם יסתפק ממנו יהי' דולק כל השבת אם מ"מ גזרו משום קערה קטנה.

שם מג"א ס"ק ד' ד' הרב כמ"ש חסר כאן המ"מ וכן הגי' בלבושי שרד:

סי' רס"ו מג"א ס"ק ז' והא דלא קאמר ברוכב י"ל כל דאי לא נקיט דעכ"פ איכא אי' רכיבה:

באו"ד והא דלא קאמר בספינה ע' מחצית השקל:

באו"ד ובעגלה ליכא וכו' עוררני חד מן חבריא הרי כל בהמה כשמושכת העגלה ע"כ יש עליה חבלים ורצועות הצריכין לכך ואמאי ליכא בהנך חבלי' ורצועות משום שביתת בהמתו.

סי' רס"ז ס"ק ב' מג"א ואע"ג שיבא וכו' יש להשיב דבשלמא לאלתר דלא חיישינן לשמא ימות הוא דיוצא בדרבנן משום דיבא לידי חיובא דאוריי' אבל בקטן דלזמן מרובה הוא וחיישי' שמא ימות כה"ג לא מקרי אתי לידי חיובא דאוריי':

שם מחבר סעי' ג' ע' פמ"ג לענין יו"ט ומ' מדברי פמ"ג דביו"ט עכ"פ צריך להזכיר ענין שמירה ואפשר דמה"ט גם בשבת אמרי' ושמור צאתינו:

סי' רס"ח טו"ז ס"ק ה' ואומרי' אותו ביחד כצ"ל:

מג"א ס"ק ג' בסוה"ד וינוחו בם נ' דהכוונה בתיבת בם ע"ד שארז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלין וע"ז תקנו כי בם בשתי שבתות ינוחו מן הגלות וכלפי שאמרו במנחה ובא לציון גואל תקנו לומר כן:

שם מג"א ס"ק ה' דין זה צ"ע עסי' תפ"ז מג"א ס"ק ב' וצ"ע ועכ"פ מ' מדברי' כאן ושם דאם חל יו"ט בשבת והזכיר של יו"ט באמצע אף שלא חתם כ"א בשל שבת יצא:

מג"א ס"ק ט' בסוה"ד נ"ל דחוזר ע' מחצית השקל:

מג"א ס"ק י' בסוה"ד שבקידוש מעומד זה דלא כטו"ז ס"ק ה' עיי"ש:

סי' רס"ט מג"א ס"ק א' ע' בזה הגהות מרן ומחצית השקל ופמ"ג:

סי' רס"ט מג"א ס"ק ד' דבביהכ"נ אסור והר"ן פ' בני העיר כ' דאכילת מצוה כגון להאכיל לעניי' שרי עיי"ש:

סי' ע"ר מג"א ס"ק א' אין חוששין ולמ"ש הטור דטעם אמירת במה מדליקין משום ג' דברי' צריך לומר אין ד' מג"א מספיקין:

סי' רע"א מג"א ס"ק א' וכ"מ בתוס' פ' ערבי פסחי' ק"ו ע"ב:

באו"ד ודע וכו' ע' הגהות מרן ז"ל ופמ"ג ואמנם ד' רש"י בשבועוי שם מ' דזה פי' מקרא קדש דכ' רחמנא וא"כ לרש"י בכל יו"ט הוה דאוריי':

באו"ד ומוציאות ע' פמ"ג והגהות מרן ז"ל. שם מג"א ס"ק ט"ז ואינו שותה ע' דעכ"פ לא יקדש על כוס בהמ"ז משום דאין אומרים ב' קדושות על כוס א' וא"כ ה"ה לא יבדיל עליו לאפוקי מהנוהגין להבדיל על כוס בהמ"ז במו"ש:

שם רמ"א סעי' י' כי מתחילין יום הששי עיי' חתם סופר ח' או"ח סי' י':

שם מג"א ס"ק כ"א תוך הסעודה ע' אלי' רבא:

סי' ער"ב מג"א ס"ק ו' ונ' לי דאין מקדשין כ' מרן ז"ל בהגהותיו ודלא כטו"ז סי' ר"י דס"ל דלא בעי רביעי' ולי נ' דכאן גם הטו"ז מודה דבקידוש בעי רביעית:

סי' רע"ג מג"א ס"ק ה' אפי' שהו בדרך כצ"ל:

שם מג"א ס"ק ו' נרשם בטעות ושייך סו"ד רמ"א ואם הי' בדעתו:

שם מג"א ס"ק ז' ע' מחצית השקל:

שם מג"א ס"ק ט' צריך לברך בהמ"ז כאן כצ"ל:

סי' רע"ו טו"ז ס"ק א' דגם הר"י נתכוון צ"ל דהב"י:

שם בטו"ז ס"ק ה' ונ' דכ"כ ולי נ' דס"ד משום דגוי ששבת חייב מיתה אסור לומר לו לשבות:

שם מג"א ס"ק ו' בסוה"ד סי' תקט"ו כצ"ל:

סי' רע"ז טו"ז ס"ק א' נרשם בטעות ושייך בסוף הסעי' באחורי הדלת אסורי':

סי' רע"ח מג"א ס"ק א' וכ' תוס' ד' צ"ד כצ"ל וכ"כ ד' ל"א:

סי' רע"ט טו"ז ס"ק א' וזהו וודאי טעות ע' א"ר סי' זה מ"ש ע"ד טו"ז אלו:

שם מג"א ס"ק א' בסוה"ד ע' מ"ש א"ר ס' סי' זה ע"ד מג"א אלו:

סי' ר"פ מג"א סוף הסי' מן המעין ע' מג"א סי' תר"ו וצ"ע וע' מחה"ש:

סי' רפ"ב טו"ז ס"ק א' שאין מוסיפין על חמשה צ"ל על שבעה פמ"ג:

מג"א ס"ק ב' שלא להוסיף ביוה"כ ע' חתם סופר חלק או"ח כו' ק"ע וקע"א:

שם מג"א ס"ק ו' ע' פנים מאירות חלק ב' סי' נ"ד:

באו"ד מ' מכאן צ"ע הרי גם קטן עולה ומ"מ ל"ש חיובא גבי' ואולי התם משום חינוך וצ"ע:

שם ברמ"א סעי' ג' אם אמו מישראל צ"ע א"כ היאך הוא עבד כנעני:

מג"א ס"ק ח' וכ"מ ביומא וע' תוי"ט במשנה שם:

שם ס"ק י' באו"ד דווקא למפטיר ע' מחה"ש:

שם טו"ז ס"ק ו' שצריך להוציא אחרת ע' מג"א סי' ק"מ ס"ק ד' ופמ"ג כאן:

מחבר סוף הסי' חוזר וקורא ע' פנים מאירות חלק ב' סי' קפ"ט בענין שעוה שנטף על האותיות:

שם מג"א ס"ק י"ד דלא יעלה ומרן זל"הה העיד על רבו הגאון ר"נ כ"ץ אדלער ז"ל שהי' עולה בביהמ"ד שלו בכל שבת ב"פ לכהן ומפטיר ופ"א אירע לו אבל ואפי' בשבת תוך ז' עלה ב"פ:

ואמנם טעם המנהג שיקרא הרב מפטיר בשבת חזון נ' משום דכ' שריך סוררים ומוטב שיתבייש ע"י עצמו משיתבייש ע"י אחרים וכן מה שקורין בשבועות ברוב קהלות להרב מפטיר נ' משום דסתם מתני' אין מפטירין במרכבה אלא שר"י מתיר והל' כר"י וראוי במלתא דתמוה שיפסוק הרב ככה לא אחד העם:

וכ' מג"א בסוף הסי' דמילה בזמנה עדיפא וכ' א"ר דה"ה בר מצוה בזמנו:

סי' רפ"ד טו"ז ס"ק א' כנגד ז' שקראו וביו"ט משום לא פליג:

מג"א ריש הסי' היא עיקר ע' א"ר ופמ"ג:

באו"ד ר"ת אני אומר אמנם בכלבו כ' בהדיא אי אפשר ואולי הוא שם ט"ס:

באו"ד בקצת מקומות חסר כאן במג"א וע' במחה"ש:

מג"א ס"ק ג' ולא דמי ע' פי' ד' מג"א בפמ"ג:

מג"א ס"ק ו' וגם בבהמ"ז אומרים צ"ע דהרי אומרים תחלה ככ' ואכלת ושבעת וגו' הוה מעין חתימה על הארץ ועל המזון:

באו"ד ומפטירין וכו' וצ"ע אי שרי להביא חומש ע"י גוי:

מג"א ס"ק ח' ר"ח אייר וה"ה אב מחה"ש:

בשבת שלפני ר"ח א"א ר"ת אז אומרים מחה"ש:

סי' רפ"ה מג"א ס"ק י"ב לא יקרא לעולם צ"ע דבפ' נצבים עכ"פ יקרא אותה:

באו"ד פשיטא דיקרא וכן ראיתי נוהג מרן זצל"הה:

סי' רפ"ו רמ"א סעי' א' יצא כ' מרן זצוק"ל בהגהותיו דאפי' לא נתכוין לצאת ידי מוסף דמצות דרבנן א"צ כוונה כמ"ש מג"א סי' פ' ע"כ ולא זכיתי להבין דאם הזכיר מוסף הרי הוזכר ואם לא הזכיר מוסף בכ"ג לא יצא וצ"ע:

סי' רפ"ח מג"א סס"ק ד' וה"ה בע"פ צ"ע הא אין ע"פ בא' בשבת וצ"ל דלענין מיתב קאמר דהמתענה ת"ח בע"פ א"צ למיתב תענית לתעניתו:

שם מג"א ס"ק ד' אינה מצוה וע' רמב"ם ה' תענית שקבעו חובה וצ"ע שלא הביאוהו הפוסקים.

שם טו"ז ס"ק ג' ועל ל"ת צ"ע במשנה כריתות דתנן חייבי חטאות ואשמות שעבר עליו יוה"כ חייבין לאחר יוה"כ והך דטו"ז מיירי כ"ז שלא נודע וצ"ע:

שם מג"א ס"ק י"ד בסוף הסי' אינן בני עונשין צ"ע שבת קי"ט ע"ב אין העולם מתקיים אלא בהבל תשב"ר וע"ש וע' מחה"ש ומ"מ צ"ע מאי הכרעה שייך במאן דלא עביד מצוה בעולם:

סי' רצ"א טו"ז ס"ק ב' שלא ליטול דבעי' היסח הדעת לנט"י:

שם מג"א ריש הסי' יחלקנה לשנים והש"ס דלא משני הכי היינו משום דאי לאו דר"ע דעשה שבתך חול הייתי אומר דג' סעודות שלימות בעי':

שם מג"א ס"ק א' ר"ע דאמר ע' מחה"ש:

מג"א ס"ק ב' סי' תקכ"ט כצ"ל וכ"ה בדפוסים חדשים:

טו"ז ס"ק ד' וא' בליל שבת צ"ע א"כ יקח בליל שבת ג' לחמים:

טו"ז ס"ק ה' צריך לעשותה בפת צ"ע הרי גם במן כ' ועשו אותו עגות ובשלו בפרור:

מג"א ס"ק ג' ע' מחה"ש ופמ"ג ועדן ק' כיון דבסעודה ג' בעי' מעט יותר מכביצה למה יהא רשאי לכתחלה ליטול ידיו שנית אחר חצות:

מנ"א ס"ק ד' בסוה"ד וכי בשביל זה תדחה צ"ע למה לא כיון דלר"ת יש סכנה בדבר משום שהנשמות חוזרות ולמעלה בתר ציבור אזלא:

רמ"א סוף הסעי' הי בה' פסח וע' סי' תמ"ד מג"א ס"ק ב'. מג"א ס"ק י"א וע' מ"ש המחבר לקמן ססי' רצ"ו:

סי' רצ"ג מג"א ס"ק א' ע' פמ"ג:

סי' רצ"ד מג"א ס"ק א' מפני שאסור וע' בגמ' ברכות שם מתוך שהיא חול קבעו' בברכת חול:

מג"א ס"ק ג נרשם בטעות ושייך סוף סעי' ב' צריך לחזור:

סי' רצ"ה טו"ז ס"ק א' לא יאמר ואתה קדוש צ"ל ובא לציון ומ"מ יל"ד דבט"ב שמדלגין ואני זאת בריתי ומ"מ אומרים ובא לציון וזה שלא כד' הטו"ז:

סי' רצ"ו מג"א ס"ק ד' וע' הטעם בשל"ה ולי נ' הטעם כדי שלא יבדילו לעצמן כד' הרמ"א סוף הסי':

מג"א ס"ק ז' שיאמר המבדיל ע' פמ"ג:

מג"א ס"ק ט' אבל אם מצפה שיהי' לו למחר כצ"ל מחה"ש וכ"ה בדפוסים חדשים.

מג"א ס"ק י' סי' רצ"ח סעיף י"ד כצ"ל:

באו"ד לא ידעתי למה אפשר הטעם משום דרוב העמים אין שותין בביהכ"נ שיעור ברכה:

טו"ז ס"ק י, בכל ברכה של מצוה צריך ביאור למה של מצוה דווקא:

טו"ז ס"ק ז' לפטור שהוא מדרבנן ע' פמ"ג וצ"ע מהלל שהוא דרבנן ומ"ע שהז"ג ונשים מברכות:

מג"א ס"ק י"א שאין בה אלא הברכה ע' פמ"ג וצ"ע:

סי' רצ"ז מג"א ריש הסי' שלא יכוין ע' מחה"ש ופמ"ג:

סי' רצ"ח מג"א ס"ק י' נרשם בטעות ושייך תחלה מעכו"ם אין מברכין:

מג"א ס"ק י"ד נרשם בטעות ושייך סעי' ח' ומהאבנים מברכין:

טו"ז ס"ק ו' אותן שמברכין צ"ל שאין מברכין:

טו"ז ס"ק י' שייך לסעי' י"ד אחד מברך:

סי' רצ"ט מג"א ס"ק ב' דלמא מפשע ע' סוכה ל"ח ע"א תוס' ד"ה מאי קו' וצ"ע:

מג"א ס"ק ז' נרשם בטעות ושייך לקמן שני כוסות מברך:

טו"ז ס"ק ו' ויין קידוש צ"ל הבדלה:

טו"ז ס"ק ח' דזהו גופי' צ"ע א"כ אפי' אינו רוצה לסעוד תיכף צריך לכסות ונ' כוונת הטו"ז דגם מוקדם לא שייך כ"א אם רוצה לאכול שני':

מג"א ס"ק ט"ז בסוה"ד במו"ש כצ"ל:

סי' ש' נסתפקתי הלוקח לסעודת מו"ש ג"כ לחם משנה אם אינו עובר על בל תוסיף:

שם טו"ז כדי צ"ל כמו:

סי' ש"א מג"א ס"ק ו' ול' רמ"א וע' טו"ז שם ס"ק ח':

טו"ז ס"ק ד' דמסקנתו דבאשה צ"ל דבאיש:

שם מחבר סעי' ל"ז ע' ב"י דמאן דמתיר לא מתיר אלא מפני הצינה דאז היה מלבוש ולא כמו שנושאין בזמן הזה לתכשיט:

שם טו"ז ס"ק כ"ו אבל בערבי' שלנו ע' פמ"ג מש"ז:

שם מג"א ס"ק נ"ד שאם יצאה ע' מחה"ש ופמ"ג ולי יש להשיב דשמא תפלין כיון דשבת לאו זמן תפלין לאשה אפי' מלבוש לא הוה משא"כ ציצית דשבת זמן ציצית וכיון דקיי"ל נשים סומכות רשות למה לא תהא מותרת להתכסות בו בשבת:

באו"ד ביו"ד סי' קפ"ב כצ"ל:

שם טו"ז ס"ק כ"ז ונ"ל ללמד היתר וצ"ע מביעתא פוריא קדרא וחביתא דע"כ לא מכוין לאהל:

שם סעי' מ"ג ע' ירושלמי פ' המוצא תפלין הל' א' וקרבן עדה שם:

שם מג"א ס"ק נ"ט ע' מחה"ש דלא כפי' לבושי שרד בדפוסי' חדשי':

סי' ש"ג טו"ז ס"ק ג' צ"ע אטו בימי רז"ל לא היתה זקינה צריכה טבילה הרי כל משמשת צריכה טבילה וכיו"ב בשאר טומאת דאיתרמי לי' וכיון שגזרו עלי' בגזירתה עומדת:

סי' ד"ש מג"א ס"ק י"א דהוה כשבות הגי' בדג"מ ופמ"ג כשכרו ונ' דיוכל להיות כשבוי:

סי' ש"ה מג"א ס"ק ז' מפני שביתת בהמתו הנה וודאי בבהמה של גוי מודה הירושלמי דצריך לטעם דיחתוך זמורה אלא דבבהמת ישראל קאמר הירושלמי דהוה אי' דאוריי':

שם מג"א ס"ק י"א עסי' תצ"ח כצ"ל:

סי' ש"ו טו"ז ס"ק ב' שלא נהגו אמנם הנותן ס"ת לביהכ"נ צריך לתנו רק בשאלה דאם נתנו במתנה חייב לכתוב לו ס"ת אחרת:

שם מג"א ס"ק ט"ו כ' היש"ש ע' בזה שו"ת פנים מאירות חלק ב' סי' כ"ה:

שם רמ"א סעי' י"א דאינה אסור וע' בית שמואל אה"ע סי' קכ"ו ס"ק י' ומג"א סי' ש"מ ס"ק י' וצ"ע:

שם מג"א ס"ק כ"ט דשבת חמיר מע"א אפשר יליף לה רש"י מהא דפ' כל כתבי דאמרי' כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"א כדור אנוש מוחלין לו ש"מ שבת חמירא אמנם לפנינו הגי' ברש"י חולין שם כע"א וכ"מ בעירובי' ס"ט ע"ב עיי"ש:

סי' ש"ז מג"א ס"ק א' ע' מחה"ש:

שם מג"א ס"ק ז' או מצטער צ"צ ומצטער:

שם רמ"א סעי' ה' ועיין שם סעי' ג' וע' היטיב מג"א שם:

שם טו"ז ס"ק ח' נקט נמי כאן חוץ לתחום כצ"ל:

מג"א ס"ק כיד וגם מותר לטלטלן כצ"ל וכ"ה בדפוסי' חדשי':

שם רמ"א סוף הסי' והישראל רואה ע' ש"ך יו"ד סי' קט"ו ס"ק כ"ו דאוסר גבינות כאלו עיי"ש:

שם מג"א ס"ק א' במעשר פירות ע' ירושלמי פ' בכל מערבין הל' ב':

סי' ש"ח טו"ז ס"ק א' צ"ע לפי"ז ע' מג"א ס"ק א' וצ"ע:

שם מג"א ס"ק א' שבת לאו זמן ע' תוס' ר"ע איגר במשניות ספ"ק דביצה מ"ש בזה:

שם טו"ז ס"ק כ' שאני בשר חי צ"ל בשר אווזא:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה