אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ב ליקוטי ירושלמי

ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט

ליקוטי ירושלמי

ליקוטי משניות סדר מועד

סדר מועד דפוס וויען

מסכת שבת

פ"א דף ג' ע"א בשירי קרבן ד"ה סמטיות ואולם משום דתני צ"ל ואולי:

פ"ג י"ב ע"ב בשירי קרבן ד"ה אין כאן פחות מששה שבועות צ"ל משתי שבועות:

פ"ד ט"ז ע"ב ירושלמי הא אם חשיכה צ"ל עם חשיכה.

פ"ז כ"ט ע"ב בשירי קרבן ד"ה מה צביעה בסו"ד עיי"ש וצ"ע הרי צבעו תולעת שני וארגמן:

פ"ח ל"ג ע"א בקרבן עדה וכל דבר הנכנס שאין האור ובגמ' בבלי אתמר אפכא אין מקנחין בדבר שהאור שולט בו.

שם בגמ' ומים שאין בהם מ' סאה נ' דר"ל ג"כ אם קינח בהם חבירו:

פי"ד מ"ג ע"א בשירי קרבן ד"ה לוחשין בסוה"ד לפי הגירסא אין קורין וע' בבלי שבועות רפ"ב ריב"ל קרי להני פסוקי וגני עיי"ש:

מ"ד ע"א בקרבן עדה ד"ה ופריך ולא נחש ולי נ' דקו' הגמ' היה והרי נחש נשכו אף שלא פרץ גדר:

פט"ז מ"ה ע"ב בגמ' למה אנו באין צ"ל למחר אנו באין:

שם בקרבן עדה ד"ה שהיינו עסוקים שלא שיירו אלא א"ב אחד צ"ע הרי לא שיירו כ"א זכור שאינו א"ב:

מ"ו ע"ב בקרבן עדה ד"ה עד שלא אכלה בסוה"ד היה ב' סעודות צ"ל ג' סעודות.

פי"ט נ' ע"א גמ' נשאל לחכם ע' ע"א ד' ע"א תוס' ד"ה הנשאל שהיה להם גי' אחרת:

שם ע"ב גמ' לשני שבועות שלא חל וצ"ע:

מסכת עירובין

פ"ב ז' ע"א בקרבן עדה ה"ג בהו דמפשיט לי' אולי צ"ל דמספק לי':

פ"ג ט' ע"א בשירי קרבן ד"ה אבל לא בטבל בעציץ נקוב צ"ל שאינו נקוב:

שם י' ע"ב בשירי קרבן ד"ה עירוב בסוה"ד הרי איתרע י"ל התם משום חסר ואתאי:

יא ע"ב בקרבן עדה בחול אצל שבת צ"ל כחול:

שם באו"ד לכן אסרו צ"ל וכלן אסרו:

פ"ד י"ב ע"ב בקרבן עדה ד"ה מכיון שעוקרין אותו ד"ה צ"ל ד' אמות:

שם בשירי קרבן ד"ה אם היה הים בסוה"ד ואיני יודע וכו' נ' דר"ל ספינה בלא מחיצות ובל' מקרא רפסדות ע' רש"י מלכים א' ואולי לפי' זה לא גרסי' הים כ"א אם היה גלני וקאי אספינה:

פ"ה י"ד ע"א בשירי קרבן ד"ה תלה עיניו בסוה"ד במדרש והוא באבות דר"נ פ' ל"ח אבל הל' שם זחה דעתיך עליך ואין זה ענין לכאן:

פ"י כ"ח ע"ב גמ' מדדיהו בראשי אצבעותיו ותוס' שבת קכ"ו ע"ב גרסי' מורה בראשי אצבעותיו:

כ"ט ע"א גמ' נותנין רטיי' נ' דר"ל רטיי' בלא סם:

שם ע"ב בשירי קרבן ד"ה משבות ור"ע יכול לסבור צ"ע הא ר"ע ס"ל מישאל ואלצפן היו ובר"ח ניסן נטמאו:

מסכת פסחים

פ"א א' ע"ב בשירי קרבן בד"ה כמ"ד כהות בלילה צ"ל ביום:

ב' ע"ב בקרבן עדה ד"ה ייחד לו בית כלומר לא קיבל שנה משנתו כרש"י פסחי' ו' ועיי' תוס' שם:

ג' ע"א בקרבן עדה ד"ה זה י"ד שנ' בראשון בי"ד לחדש צ"ע דהאי בראשון בחדש ניסן קאי והל"ל הראשון אדם תולד כמו דנקיט בבבלי:

שם בקרבן עדה ד"ה לא תאכל עליו חמץ בשעת אכילת הפסח ל' זה צ"ע דקרא כ' לא תשחט על חמץ ולענין אכילת חמץ של נכרי פליגי:

פ"ב ו' ע"ב בקרבן עדה ד"ה ומה שרצי' את האוכל כמאכיל צ"ל המאכיל כאוכל:

ה' ע"א גמ' איסור חמור חל על אי' קל כצ"ל:

שם ע"ב בקרבן עדה סוד"ה אם נטמא חסר בסוה"ד לאו דאוריי':

פ"ג י"ב ע"ב בשירי קרבן ד"ה תני במתני' אינה אלא עד כמה כצ"ל:

פ"ד י"ג ע"א גמ' משפחה ומשפחה צ"ע פרזות בי"ד בהדיא כ' ומוקפין ממילא ידעי' כדאי' בבבלי מגילה ואולי יש לגרוס אלו בי"א:

פ"ד י"ג ע"ב בשירי קרבן ד"ה ומשום הל' שייך לקמן י"ד ע"א:

שם בקרבן עדה ד"ה ומשני בהמה גסה דקעביד בה מלאכה ד' אלו צ"ע:

שם י"ד ע"א בשירי קרבן ד"ה תני דקיי"ל ב"ק צ"ל דס"ל ב"ק:

שם ע"ב בקרבן עדה ד"ה אבל בדבר שדרכו ברותחין עד דידו מתחממת צ"ל דודי ל' יורה בנדה דודי חסרת:

פ"ה ט"ז ע"א בקרבן עדה ד"ה טעמא דהאי תנא כשהתמיד קרב בשבע ומחצה כצ"ל:

פ"ו כ"א ע"ב בשירי קרבן ד"ה מין יבלת ודוחה יו"ט צ"ע דע"כ מטעם מתוך מק' והיכן מצינו תיקון מנא לצורך:

פ"ז כ"ג ע"ב בקרבן עדה ד"ה תוך בר ויל"פ ג"כ המעים שהם תוך נותנין לבר:

פ"ה כ"ח ע"ב בקרבן עדה ד"ה תאכל ממקום מס' לן בה אי ניחא לה כצ"ל:

ב"ט ל"א ע"ב בקרבן עדה ד"ה ואפי' כמ"ד דסובר דיש תחומין ביו"ט ל' זה צ"ע וכי איכא מאן דלא ס"ל הכי:

מסכת יומא

א' ג' ע"א בשירי קרבן ד"ה אלא שהיו אלא בבמות צ"ע הרי באו לשילה נאסרו הבמות:

שם ד"ה ובמעשרות כל ימי השמה צ"ע דהתם עון שמיטה כ':

ד' ע"ב בקרבן עדה ד"ה שלא יבאו הכהנים עוסקים ביו"כ צ"ע מה היו יכולים לעסוק הרי היה חלבי חול ואולי ביוה"כ שחל במוצאי שבת עסקי' וס"ל חלבי שבת קריבין ביוה"כ:

פ"ב ז' ע"א בשירי קרבן ד"ה תפשת מועט דבעי' דווקא כהני' צ"ע דהרי וערכו בקרבן יחיד כ' וא"כ ע"כ לאו לעכב הוא:

פ"ג י' ע"א בקרבן עדה ד"ה אבדו מהו לעשות או של אשכרוע צ"ע הרי בהדיא תנן ונ' דצ"ל איפכא מהו לעשות תרתי הן של אשכרוע ופשיט ולא מורידין והיינו דמייתי ולא מורידין:

פ"ה י"ד ע"א מתני' הל' ב' תפלה קצרה בבית החיצון כצ"ל:

שם ע"ב בקרבן עדה ד"ה נטל דם הפר קן אחד צ"ל כן אחד:

ט"ז ע"א גמ' לא בראש השנה צ"ל בימות השנה:

פ"ו י"ז ע"ב בקרבן עדה ד"ה כאפין יש מתרגמין ערבסין בל' אשכנז:

פ"ז י"ט ע"ב בשירי קרבן עדה סד"ה כד דהיא חד לכל מה שדחק המג"א ע' פני משה סוטה פ' אלו נאמרין ה' ו' מ"ש בזה.

כ' ע"א בקרבן עדה ד"ה פר בפנים לכאור' איפכא מסתברא דמיתת כוה"ג מכפר על השוגג ככ' בפ' מסעי:

פ"ח כ"א ע"ב בגמ' וערלה צריכה צ"ע אי חלה דאוריי' הרי היא במיתה ואי חלה דרבנן הרי ערלה דאוריי':

מסכת שקלים

פ"ב ז' ע"ב בקרבן עדה ד"ה דרכונות שאז היו צריכין הרבה הכוונה משום שעולי גולה מועטים היו הגיע הרבה על כל א':

ח' ע"א בקרבן עדה טבע' בסוה"ד דבנימין לא הי' עמהם אף דראובן ג"כ לא היה עמהם י"ל דמ"מ נתנו לו חלקו המגיע:

פ"ג י"ב ע"ב בביאורי מהר"א כך שמעתי מפי הגאון וכו' וכ"כ חכם צבי סי' קכ"א ול"נ דר"ל ברוך השולח ברכה בכרי זה:

פ"ד י"ד ע"א בשירי קרבן ד"ה א"ל נעשה דכ' ממשקה ישראל ואולי דהתם שה אחת כ' ולא קאי כי אם אטריפה:

פ"ו כ"א ע"ב בקרבן עדה ד"ה לא משו ואס"ד דהארון ע' פני משה סוטה פ' משיח מלחמה מ"ש בזה:

כ"ב ע"א קרבן העדה ד"ה שהוא אלף ות"ק ר"נ מני' לשמן המשחה ע' פני משה סוטה פ' משיח מלחמה מ"ש בזה:

שם ע"ב בקרבן העדה ד"ה ה"ג תן רחבן ע' פני משה סוטה פ' משיח מלחמה מ"ש בזה:

כ"ג ע"א בקרבן העדה סוף העמוד והנראה לי כתבתי ע' פני משה סוטה פ' משיח מלחמה מ"ש בזה:

שם ע"ב בקרבן העדה ד"ה מי קטפריסות ונדה היינו זבה דמה לי זבה או נדה הרי גם זבה א"צ מים חיים:

ב"ה ע"ב בקרבן העדה ד"ה קיני זבים בחד נימנו כצ"ל:

מסכת סוכה

פ"ב ה' ע"ב בשירי קרבן ד"ה אלא אפי' פנוי לפניו טפח לא גזרי' כצ"ל:

פ"ג ו' ע"ב גמ' מה בינו לקטום יש לפ' דאיבש הציציצא קאי ור"ל התיומת וע"ז קאמר דעדן הדר הוא הואיל וכל הלולב לח ולא נקטם ראשו:

ז' ע"א בשירי קרבן ד"ה חירובה הא כ' כתפוח ע' שבת פ' ר"ע על מ' מ"ד כתפוח כ' תוס' שם דתפוח היינו אתרוג.

שם ע"ב בשירי קרבן ד"ה הא בהודו לא בסוה"ד ופי' שבקונטרס עיקר וכ"כ התו"י שם בסוף:

ה' ע"א בשירי קרבן ד"ה בעונה אחרי' בסוה"ד כדמצינו בשבועה צ"ע היכן מצינו בשבועה דעונה אמן על שבועת קטן הוא שבועה:

פ"ד ט' ע"א בקרבן העדה ד"ה וההלל כנגד הלולב צ"ל כנגד הקרבן ע' ערכין י' ע"ב:

י"א ע"א בקרבן העדה ד"ה שלא יהא נראה שהרי ביו"ט היה צ"ע דלמא בחול המועד היה:

שם בשירי קרבן ד"ה מי סוטה בסוה"ד צ"ע דתק' לי' למ"ד אין נפסלין:

פ"ה י"ב ע"א בקרבן העדה ד"ה ממי למדו ע"י גד החוזה לאו דווקא דגד ונתן בבית ראשון הוו ובבית שני היו חגי זכרי' ומלאכי:

שם בשירי קרבן ד"ה וי"א אף קולו בסוה"ד ומ"מ ק' מ"ל לפ' כן:

שם ע"ב בקרבן העדה ד"ה ועם האמהות ולי נ' דר"ל האמהות שרה רבקה רחל ולאה:

י"ג ע"ב גמ' ואחימלך מן המשמר היוצא וק' הרי דוד לא בא אליו בשבת וע"כ נפסל בלינה ואמאי הביאו אחימלך לידי נותר:

שם בקרבן העדה ד"ה מ"ד הילך מצה לולא דמסתפינא הייתי אומר דהגי' צריכה להיות הפוכה חמץ חביב ומצה דהיינו לחם הפנים תדיר דבתדיר של חולין מה הקדמה שייך וכן הוא בש"ס בבלי עיי"ש:

שם בשירי קרבן ד"ה אר"א עיי' בתשו' חכם צבי סי' קכ"ב:

מסכת ראש השנה

פ"א א' ע"א בשירי קרבן ד"ה כההוא דאר"י בר אחא דמיתורא דלכם נ' דהק' כיון דמרבת טפי מחד לרבי טובא ומשני דבאמת רק חד דהיינו רגלי' מרבינן:

שם ע"ב בקרבן העדה ד"ה ל"ב ומחצה שמלך בחברון צ"ל בירושלים:

ב' ע"ב בשירי קרבן ד"ה דבר ויש לפ' דניתן לתשלומין מצות הקרבה כאתמול כן היום אבל מילה כיון שעבר שמיני בטל לי' מצות שמיני והו"ל כלולב לאחר חג:

ג' ע"א בקרבן העדה ד"ה א"ל מכאן ואילך משמות השבטים צ"ל החדשים:

ד' ע"א בשירי קרבן ד"ה ולא שמיע כמה צדיקים שמתו ע' בראב"ד ה' תשובה מה שהשיג על הרמב"ם בזה:

פ"ג ח' ע"ב גמ' לא בסוף הן משמיטין מגמ' הזאת מ' כד' הרמב"ם דגם ולא יגש קאי אסוף שמטה דווקא:

ט' ע"א בקרבן העדה ד"ה לא כן אר"א ואיך מוציא את אביו ונ' דהירושלמי בא לדחות אפי' אכל אביו שיעורא דרבנן דהקטן אינו חייב מצד עצמי כלל:

פ"ד ט' ע"ב בשירי קרבן ד"ה תנא בא' לחדש כל הסוגי' ע"ד שכ' הטו"ז דכל דמפורש בתורה אין רשות לחכמים לעקור ועד"ז יתפרש לקמן ירושלים דבר תורה ואמנם צ"ל דמיירי בבנינה דשייך והקרבתם:

י' ע"א בגמ' אף בהלל כן יל"פ שהנשים מכינים לסעודת יו"ט וע"ז מק' אף בתקיעה כן ומשני שפיר:

שם ע"ב בקרבן העדה ד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת צ"ע הרי גם בחול צריך לערב וכעת מצאתי קו' זו בס' מתא דירושלמי והניח ג"כ בצריך עיון:

מסכת ביצה

פ"א א' ע"ב בקרבן העדה ד"ה קומוי ההוא סבא ר"ח נ' דר"ח אמר כן על ר"י דאתי מטבריא דר"ח היה ראש ישיבה מקמי ר"י ע' בבלי כתובות פ' הנושא:

שם בקרבן העדה ד"ה מאי אכפל לן דקדושה א' היא צ"ע אי קדושה א' היא למה לא יהא מותר כיון דהוקצה לקדושה זו ואין זה ענין לביצה בב' י"ט של ר"ה דהתם אין יו"ט מכין לעצמו ואפשר דה"פ דלמא רב מוקצה לית לי' ובביצה ביו"ט דעלמא שרי והכנה מיו"ט לשבת אי' לי' ולכך פתילה אסורה ומשני לי' דגם התם אי לאו מוקצה לא הוה אסור משום הכנה דהיא היא אלא שמד' ר"ח לקמן מבואר דטעמא דרב משום קדושה א' וא"כ לא מיירי כ"א מביצה שנולדה ביו"ט הסמוך לשבת וצ"ע וגם צ"ע לקמן דקאמר לא דייך וכו':

ב' ע"א בשירי קרבן ד"ה מה אתא משאל בסוה"ד ואולי מה"ט נוטה ד' המחבר בא"ח סי' תרפ"ח להחמיר בסוכה יותר מבאתרוג וע' מג"א שם משום דסוכה מ' בירושלמי דאסור וי"ל באתרוג דרק מוקצה דרבנן לא אסרו:

שם בקרבן העדה ד"ה שהותר מכלל חרישה ובבריי' תניא מתני' היא סוף מכות יש חורש תלם א':

ב' ע"ב גמ' ר"ז ורב המנונא חד אמר כצ"ל:

ה' ע"א גמ' הא ללובשן מותר נ' דלשולחן משום מתנה ביו"ט אסור:

שם בגמ' את שמותר ללובשן צ"ע מ"ט:

שם בקרבן העדה ד"ה עד כדין דלמא משלפי ומחוי צ"ע הרי ביו"ט קאי:

פ"ב ה' ע"ב בשירי קרבן ד"ה היה אוכל בחבורה א' וי"ל דאוכל לאו דוקא אלא רצה לאכול דאי אוכל ממש מאי נמלך דקאמר:

ו' ע"א בשירי קרבן ד"ה דוד מת וכ"מ בבבלי פ' במה מדליקין:

פ"ג ז' ע"א גמ' צידה חייב מכאן מ' דצידה ביו"ט דאוריי' אסור וגם מד' התרצן מ' כן ע':

שם ע"ב בשירי קרבן ד"ה דמאי מדברי' להפריש התרומה י"ל דנותן מיני' בצד זה ואוכל בצד זה ואין כאן לא מעשה ולא דיבור:

שם בשירי קרבן ד"ה תיפתר שעגל נולד הוא צ"ע הרי ר"ש גם נולד לית לי':

מ"ד ח' ע"ב בקרבן העדה ד"ה ומשני מתני' אשר יעשה צ"ל אשר יאכל:

שם בקרבן העדה ד"ה מוקצה שיבש ויש מוקצה לחצי יו"ט צ"ע בבבלי פ' אין צדין דקיי"ל אין מוקצה לחצי יו"ט:

ט' ע"א גמ' ובמגורה משיעגל כצ"ל:

פ"ה י"א ע"א בקרבן העדה ד"ה אזל שילך ללוד צ"ל ללמוד:

שם בשירי קרבן ד"ה מהו מוקשא למטה מטבורו אמה אכתי אין ראי' דתקצץ:

מסכת תענית

פ"א ג' ע"ב גמ' בת"ב מרחיץ ידיו מכאן ק' על הרמב"ם שכ' בט"ב ויוה"כ אין בהם נט"י וע' ב"י או"ח סי' תרי"ג:

שם בקרבן העדה ד"ה מהו מיעבד אין לך דבר וכו' ל' זה לאו דווקא:

פ"ב ה' ע"א בקרבן העדה ד"ה כל שאינה חסה להוציא מעשרותי' ק' א"כ מאי שייכות ליין מחמיץ לכאן ונ' דאינה חסה שפירות שנה שעברה מרקיבין וע"ז קאמר דביין אין סימן:

פ"ג ח' ע"ב בקרבן העדה ד"ה עאל וכו' מוריד גשמים לדרומיים כצ"ל:

פ"ד י' ע"א בשירי קרבן ד"ה לא מצאנו וק' הא כ' נ' דבמקום עבודה לא בעי תפלה והתם וירד מעשות העבודה ומהתם נפקא לן דנשיאת כפים אחר עבודה:

ע"ב בקרבן העדה ד"ה קל הקילו בסוה"ד הבדלה שבתפלה כצ"ל:

י"ג ע"א בשירי קרבן ד"ה ובגליות יום הצום ט"ב ואמנם אי קאי אעשרה בטבת לק"מ.

שם בקרבן העדה ד"ה שביהודה ובא"י מתענין צ"ע למה לא מפ' אעשרה בטבת:

י"ד ע"ב בקרבן העדה ד"ה שיבוטא לילך אלא דרך ירידת המים כצ"ל:

שם בגמ' בי' ר' בא ע' ביצה י"א:

ט"ו ע"א גמ' להיות ערב שבת צ"ל בשבת. שם במתני' בנו ירושלים צ"ל בנות ירושלים:

מסכת מגילה

פ"א ד' א' ע"א בקרבן העדה ד"ה והימים האלה אינן כשרים אף לסעודה כצ"ל:

שם בשירי קרבן ד"ה ליתן להם בסוה"ד כל הפוסקים צ"ע דהיינו מתחלת החדש אבל לא לאחר פורים:

ב' ע"ב בקרבן העדה ד"ה אף וכו' ספיחים בשביעית כצ"ל:

ד' ע"ב בשירי קרבן ד"ה תמן ורשב"ל אומר פטור כצ"ל:

ה' ע"ב גמ' תרשיש כ' צ"ל, כתים:

ו' ע"ב גמ' לא ה"א שלהם ני דצ"ל ח' שלהם:

פ"ב י' ע"ב בשירי קרבן ד"ה ולא חזר דכ' היהודים צ"ע אבל מקרי לא קרינן:

פ"ג מ"ה י"ב גמ' את כל הגדולות ע' גמ' בבלי בזה וצ"ע:

שם בשירי קרבן ד"ה לא דאסור בסוה"ד וצ"ע ונ' דהמג"א לאו קרייה לגברי קאמר כ"א כמו שמעבירין ואכתי יהא נפשם עגומה:

מסכת חגיגה

פ"ב ד' ע"ב בקרבן העדה ד"ה ומה פתחת מה העקמת צ"ל העמקת:

ה' ע"א בקרבן העדה ד"ה לפנים ממנו בבלי סוף חולין כי ר' יעקב בר ברתי' דאחר הוה:

שם גמ' למבקרו לאבוך נ' דצ"ל למקרבא:

שם בקרבן העדה ד"ה כבוד מלכים ונ' דזה ע"ד לעת נעשה כל אזי מלך שמו נקרא:

ו' ע"א גמ' חד מן תלמידוי בגמ' סוטה בבלי אותו האיש היה ורבו יהושע בן פרחיה לא יהודה בן טבאי:

שם ע"ב גמ' גומרא דלא כוויי' כצ"ל

שם גמ' ב"ש אומרי' יום טבוח שלה אחר שבת כל"ל:

פ"ג י"א ע"א מתני' כיצד מעבירין חסר כאן ואומרים להם הזהרו שלא תגעו בשלחן ומנורה ותטמאוהו:

שם בקרבן העדה ד"ה י"ט בערב הרגל צ"ל בערב שבת:

מסכת מועד קטן

פ"א דף א' ע"ב בקרבן העדה ד"ה ה"ג שיוחנן כו"ג אסר מתני' סוף מעשר שני:

שם בקרבן העדה ד"ה ופריך לא כבר כדתנן במתני' ריש שקלי':

ב' ע"ב גמ' ברכת אבלים מתוך ד' הקרבן עדה נ' שחסר כאן שורה שלימה:

שם בקרבן העדה ד"ה אתיא דיחידיי' ור"א וחכמים צ"ל ור"מ וחכמים:

פ"ב ג' ע"ב מתני' או שהטעוהו פועלים כצ"ל:

פ"ג ט' ע"א גמ' אני ה' אלקי כל בשר כצ"ל. דפוס וויען ג' ע"א מלא שבוע זאת ע' לקמן ז' ע"ב אין למדין וצ"ע:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה