ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
הערות וליקוטים בבבלי · מסכת תענית
ליקוטים
פסקי תוס' פ"א סי' ח' ת"ח כ"א מודה לחבירו בין על האמת בין על השקר ע' חתם סופר חלק ויו סי' ס"ו מ"ש לפ' בד' פ"ת אלו ואני למדתי מדציינו דברי' בין סי' ז' לסי' ט' דקאי אד' רבא ח' ע"א והוה גרסתם כגי' שניי' ברש"י שם ת"ח נוחין זה לזה בהל' ולא ניחא להו כפי' רש"י דמעלין ר"ל מתבטלין ולזה פי' דגם בהאי לישנא מעלין באף כמו לאידך לישנא ופי' נוחין ר"ל מחניפין ומודים זה לזה בין על האמת בין על השקר:
גמ' ה' ע"ב אף הוא בחיים ע' מ"ש רמב"ן בנה בחומש ס"פ ויחי:
ד' ע"א מה אש אינו דולק יחידי כצ"ל:
י"א ע"א רש"י ד"ה בשכר שמצער עצמו כשישראל בצער נ' דרש"י בא ליישב קו' תוס' ד"ה אסור דעם ישראל צריך לצער ובני יעקב עצמם הי' שבעים ויוסף שלא ידע מזה היה מצער עצמו עמהם וע' בר"ן:
שם ברש"י ד"ה חסורי בנים שלא קיימו פריה ורביה מ' אפי' יש לו בן א' שרי:
שם ברש"י ד"ה כפיס ורגילין לתתה בא רש"י ליישב בזה קו' תוס' רפ"ק דבבא בתרא ד"ה כפיסין עיי"ש:
שם ע"ב ברש"י בסוף העמוד ד"ה בחלוק לבן כדי שלא יחשדוהו ע' מ"ש רש"י בזה בע"א ל"ד עיי"ש:
שם י"ב ע"א תוס' ד"ה התם לצעורי כיון שיש שלום דברים אלו צריכין עיון:
שם תוס' ד"ה יאסר וויסר הוה ל' הסרה ונ' דתוס' לא גרסי' מאי לאו ייסר עצמו בצלו:
י"ג ע"א תוס' ד"ה אמר רב חסדא מרחיץ ידיו ע' יומא ע"ח ע"א וצ"ע:
ט"ו ע"א רש"י ד"ה ברחובה של עיר נרשם בטעות וצ"ל לפני התיבה וכוונת רש"י דגם התפלה היה ברחוב וע"ז מייתי ממגילה:
שם ע"ב רש"י ד"ה ואם התחילו בסוה"ד לא כ' בי' יום משתה צ"ע מפורים דכ' בי' משתה ושמחה:
י"ח ע"א תוס' ד"ה לא נצרכה האי כ"ט צ"ע אטו איום דבתר כ"ח ק' לי' הא התם לגופי' אצטריך כ"א אריש ירחא ק' לי' וע' נודע ביהודה מה"ת חלק או"ח סי' צ"ג מ"ש ע"ד תוס' אלו:
שם ע"ב תוס' ד"ה הל' מתענה צ"ע חנוכה היכי כ' בי' שמחה:
כ' ע"א רש"י ד"ה שתיהן לקללה מוסב הדבר על העב דברים אלו צ"ע:
כ"ב ע"ב רש"י ד"ה בראשית בשנים קורין ביום תענית בראשית צ"ע דבראשית קורין ביום א' וביום א' לא היו מתענין:
כ"ט ע"א תוס' ד"ה דכתיב עד חדש ע' נודע ביהודה מה"ת חלק או"ח סי' צ"ג מ"ש בדברי תוס' אלו:
ל"א ע"א רש"י ד"ה צריכין טבילה שלא לבייש ע' בר"ן מ"ש בזה:
ליקוטי הרא"ש מסכת תענית
פ"א סי' ד' ולמה לא נעשה ול' הרמב"ם פ' ב' מה' תפילה מ' ג"כ כהרא"ש:
שם סי' ט' אמר ר' אבא צ"ל אמר שמואל:
שם סי' ט"ז ריב"ל אמאי לא קאמר צ"ל ר"י בר אידי:
פ"ד סי' ל"ט ודלא כהרמב"ן צ"ל כהרמב"ם:
ליקוטי הרי"ף ור"ן מסכת תענית
פ"א בר"ן ד"ה ירושלמי ר' זעירא הלא קציר חטים ע' מ"ש בזה הרשב"א בחי':
שם לפי שיש שבח והודאה במה שאינו נעצר כצ"ל והשאר בנתי' ט"ס:
שם בר"ן ד"ה א"ר אסי וכי היכא דר' יוסי צ"ל ר' אסי:
שם בר"ן ד"ה ואיכ' למידק שואלין ומזכירין ביו"ט ר"ל שואלין במויו"ט:
שם בר"ן ד"ה יחיד שקיבל עליו דלא מבעי ערבית של יציאתו צ"ל כניסתו:
שם באו"ד והא אמר רב חסדא צ"ל ואמר ר"ח:
שם באו"ד ובברייתא דכ' תענית צ"ל ובבתרייתא:
שם באו"ד שלא הביא בהלכות צ"ע דכיון שלא הביא הרי"ף הך דמתענין לשעות לא אצטריך תו לאתויי דרב חסדא:
שם בר"ן ד"ה עד מתי אוכל דדעתו ז"ל כלישנא בתרא צ"ל בלישנא בתרא:
שם בר"ן בד"ה וכ' הרב אלפסי וביה"ש שלו אסור כצ"ל:
שם בר"ן ד"ה ומדאמרי' הכא דבעי רחמי כלומר ועם שאני קורא כצ"ל.
שם בר"ן בסוף הפרק ומתפלל בשבילן הוא מהירושלמי הביאו הרא"ש דעל הצבור דווקא קאמר ואינו נ' כן ד' הרי"ף דמייתי עלה דאביי ורבא דמיירי בנפילת אפים דלאו אציבור הוה:
פ"ב ברי"ף א"מ אין לנו מלך אלא אתה כצ"ל:
שם בר"ן ד"ה ולענין הלכה דאפי' בלפניהם לא בטלה ומ"מ מדברי הרי"ף שהשמיט להא דהל' כר' יוסי מ' דס"ל דגם בחנוכה לפניה מיהת בטיל:
שם באו"ד היה להם ג"כ לומר י"ל דבעי לתרוצי כרשב"ג ג"כ דאמר בהון דווקא ומתורץ קו' הר"ן מרבא דבא לתרוצי לרשב"ג והי' ראי' מזה לד' הרמב"ן במלחמות דקיי"ל כרשב"ג וכ"כ הר"ן בזה בשם האלברצלוני:
פ"ג בר"ן ד"ה דווקא שינו בסוה"ד ופי' רש"י צ"ל ופירשי':
ס' פ"ג ברי"ף מהודו עד על נהרות בבל:
פ"ד בר"ן ומדתמהינן דבתפלת נעילה מיהת מודה שמתפללין כצ"ל:
שם בר"ן ד"ה אלא האדנא דבמנחה דיוה"כ הי' אומרי' כמנחה דתעניתא כצ"ל.
שם באו"ד ואין להם ענין בתענית דיוה"כ כצ"ל:
שם בר"ן ד"ה וגרסי' בפרק יוה"כ ע"כ לשון הרמב"ן ז"ל כצ"ל: