ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
הערות וליקוטים בבבלי · מסכת שבת
מס' שבת י' ע"ב תוס' ד"ה ושל סדום בסוה"ד שהיתה בשלוה שני שני' בתחלה צ"ע הרי מזמן הפלגה מנינן כל החשבון ואימתי היה בתחלה:
י"ט ע"א ברשי' ד"ה מפליגין וזהו ל' ספינה צ"ל הפלגה:
כ"ד ע"א תוס' ד"ה גזירה ע' הגה' דר"ע איגר במשנה א' בפרקי' מם שהק' ע"ד תוס' אלו ומ"ש שם ליישב:
כ"ה ע"א תוס' ד"ה כרת דהיינו מן האב צ"ל מן האם:
כ"ט ע"ב תוס' ד"ה ובלבד ע' מ"ש הר"ן פ' גיד הנשה בסוגי' דריחא מלתא בענין קו' התוס':
ל"א ע"ב גמ' לבנות שלא במקומו צ"ע דמצינו בז' ימי מילואי' שהיה משה סותרו בכל יום ע"מ לבנות במקומו:
ל"ט ע"א תוס' ד"ה מפני שמזיז וא"צ אלא לעפרה ע' חגיגה י' ע"א וע' מג"א סי' שי"ד ס"ק ה' ומחה"ש שם:
מ"ה ע"ב תוס' ד"ה אין לנו בסו"ד אבל לא ישן לא סבר ר' יוחנן כצ"ל:
נ"א ע"ב תוס' ד"ה במה בהמה ומיהו לאו דלא תעשה וע' ע"א ט"ו ע"א רש"י ד"ה גזירה משום שאלה כי בהדיא שלא כד' תוס' אלו:
נ"ה ע"ב רש"י ד"ה והא כ' מעבירים קשה בעיני שם החכם ע' חכם צבי ססי' ל"ג מ"ש בזה:
ס"ד ע"א תוס' ד"ה מידי הרהור הא אפי' יפת תואר צ"ע דבמלחמת הרשות הוא דמצינו שהותרה יפת תואר לא זולת:
ס"ז ע"א רש"י ד"ה שיש בו משום רפואה ע' רש"י חולין ע"ז ע"ב ד"ה שיש בו משום רפואה וצ"ע:
ס"ח ע"א תוס' ד"ה (וגבי שביעי') [דאית בי'] וא"כ גבי מעשר צ"ל וא"ת גבי מעשר:
ע"ח ע"א תוס' ד"ה שופכין ע' חכם צבי סי' קי"ח מ"ש ע"ד תוס' אלו וצ"ע:
פ"א ע"ב רש"י ד"ה אבל לא סורק ומודה ר"ש ע' נזיר שם וע' שם בשטה מקובצת ובד' הרא"ש ביצה ס"פ יו"ט:
פ"ז ע"ב תוס' ד"ה וכ' ששת ימים היכי מייתי מהאי קרא אולי עיקר הסמך ע"פ והיה ביום הששי:
פ"ח ע"א תוס' ד"ה אמר רבא דרבא גופא ובמדרש מבואר דדרשא דהתם מהמסורה יליף דכ' וקבל ולא וקבלו וקאי אהקב"ה:
צ"א ע"א תוס' ד"ה או דלמא מ' דאי בתר השתא צ"ל דאי לאו בתר השתא:
קכ"ו ע"ב תוס' ד"ה וכי תימא בסוה"ד מורה בראשי אצבעותיו ובירושלמי לפנינו הגי' מדדה וע' קרבן העדה שם:
קל"א ע"א גמ' בסוף העמוד שאין קבוע להם זמן צ"ע א"כ למה צריך גזירה שוה לשתי לחם:
קל"ה ע"א תוס' ד"ה בן שמנה בסוה"ד ואשתהויי אשתהי ע' נדה כ"ב ע"א תוס' ד"ה אלא.
קל"ו ע"א תוס' ד"ה ממהיל נדפס בדבור תוס' זה הגה על הגליון ר"ל מדקתני כל ששהה ונדפסה שלא במקומה ומקומה במ"ש תוס' ויש לומר דדייקא מדקתני כל ששהה:
וכסוה"ד נדפס שוב הגה ור"ל דאי לאו הכי מה בא רשב"ג להוסיף על מלתא דרבי וע' רש"א שנדחק וכד' הגה זאת מבואר בתוס' יבמות שם:
קל"ו ע"ב תוס' ד"ה דתניא הזכר ונ' לרבי ע' חולין כ"ב ע"ב רש"א ע"ד תוס' שם ד"ה אצטריך וצ"ע:
קל"ט ע"ב רש"י ד"ה מת ביו"ט ראשון ע' רש"א:
קמ"א ע"א תוס' ד"ה הני פלפלי יהא מותר לקצור ע' ריש ביצה תוס' ד"ה שמא יעלה וצ"ע:
שם בסוה"ד שומין ובצלים ע' נדה נ' ע"א תוס' ד"ה כל שחייב וצ"ע:
ליקוטי רא"ש מסכת שבת
פ"א סי' כ"ט בהג"א ואפי' אם תופסו נ' דחייב מדרבנן קאמר דהרי צדן שלא לצורך פטור:
פ"ב סי' ז' והו"ל כמו קנסא ע' קרבן נתנאל
שם סי' ט"ז בנביא במנחה אבל אנן לא נהגינן לומר במנחה כלל על התורה ועל העבודה.
שם באו"ד ולא מצינו וכו' ולפי"ז ביו"ט מ' דיזכיר של שבת ביעלה ויבא:
שם באו"ד בוידוי שאחר התפלה פי' בנעילה אתה הבדלת:
סי' כ"ג ולענין יחיד קרבן נתנאל שהק' ממ"ש הרא"ש במ' תעני' גבי כל תענית שלא שקעה עליו חמה ונ' דהתם לאפוקי תחלת שקיעה קאמר והרי גם בין השמשות הוה צאת הככבים דקיי"לן כוכב א' יום שנים בין השמשות:
שם באו"ד וחמש מאות ומ"ט אמה צ"ע דהיינו לבד הסיפוג ובלא הסיפוג הוה בציר:
פ"ג סי' י' בירושלמי שהיד שולטת כן הוא בירושלמי שם:
סי' י"א מדרבנן למדנו צ"ל מדבריו למדנו:
פ"ד סי' י' במתני' ומיהו אם כיסהו מבע"י צ"ל אם גלהו:
ליקוטי רש"א מסכת שבת
ד' כ"ג ע"ב תוס' ד"ה גזירה בסוה"ד וד' רש"ל אינן מבוררין פלוגתיי' הרש"א הבין דההוא ולית להו קאי אאביי ורבא לקמן ולזה כ' אד' רש"ל מ"ש אבל הרש"ל הבין דקאי אש"ס לקמן דמס' טעמא משום דאין שורפין ולית להו שמא יטה:
דף קל"ו תוס' ד"ה ממהל ברש"א באו"ד ר"ל השתא ע' יבמות פ' שם תוס' ד"ה כיון ותמצא פי' ד' תוס' דהכא וכבר נדפס בהגהות הגאונים אצל הש"ס:
ליקוטי ר"ן מסכת שבת
פ"א דפוס פ"ב ג' ע"א ד"ה אר"ב הדביק פת א"וו מפני שאינו שבות גמור כל שהוא צורך היום מותר עכ"ל ומ"מ ק' למה לא יהא אסור משום שמא יתקן כלי שיר וצ"ע:
בס' המאור ה' ע"ב במתני' לא ישב אדם לפני הספר בירושלמי זה שטן צ"ל זה שינון וזה שינון:
פ"ב י' ע"א בר"ן ד"ה א"ר ברינא אסרו בלא מבושל צ"ל חלב מבושל:
שם בס' המאור ד"ה למ"ד אסור להשתמש שהם זכו לנרות צ"ל זכר לנרות:
י"א ע"ב בר"ן ד"ה ומדאמרי' נר חנוכה אבל מערבין וטומנין ע' רש"י במתני' שם וטומני' את החמין ובגמ' גבי שש תקיעות על והטמין המטמין וד' הר"ן צ"ע:
דף י"ב ע"א בס' המאור ד"ה ולא בשמן שריפה דילמא ליכא דמלתא צ"ל אלמא ליכא:
ד' ט"ו ע"א בר"ן ד"ה ונתתי את פגריכם הרי שאין גולין צ"ל שהן גולין:
פ"ו דף ל"א ע"א בר"ן ד"ה א"ר פפא בשלשה קמיעי חלוקי' כצ"ל:
שם ד"ה יגיד ויגנוז יקוץ מקום השם כצ"ל:
דף ל"ג ד"ה אבל ר"ח כיון דרבנן לא פליגי עלי' כצ"ל:
פ"ז דף ל"ה ע"ב בר"ן ד"ה א"ר פפא התיר לפרר כצ"ל:
פ"י דף ל"ט ע"ב בר"ן ד"ה ודאמרי' שרא להו הככר אין בו שום הוצאה ואולי ד' הרמב"ם אם אין אנו מתירין לטלטל המת בלא ככר הו"ל הוצאת הככר עיקר ומהי"ת לשתרי:
פי"ב מ"א ע"ב בר"ן ד"ה ואמרי' נמי ולא שידבקו כזה נרשם בטעות וצ"ל ח וכן השין החד נרשם בטעות וצ"ל:
שם בר"ן ד"ה גרסי' בגמרא דהוה מלאכת מחשבת ואף למ"ש רש"י דהוה מלאכה משום דאינו מינה ועובר משום אל תשכן עולה צ"ל כיון דאין בו טעות אף שהוא פסול ל"ש עולה וצ"ע:
פי"ד מ"ה ע"א בר"ן ד"ה אלא וודאי ופרכי' והא מכבה עיי"ש וצ"ע ועיי' תוס' ק"ג ע"א ד"ה לא צריכא וע' לקמן ראיה לערוך מכלאים וצ"ע וע' קרבן נתנאל:
פ' ט"ז מ"ח ע"א בר"ן ד"ה הגליונים בעיין דגליונים דספר תורה כצ"ל:
שם בר"ן ד"ה ושמואל אמר מאחר שפסק מנהג כצ"ל:
נ' ע"ב בש"ג או"ק ה' וכגון שצריך לפעמים צ"ל לפחמים:
שם באו"ד אין ב"ד מצווין:
נ"ד ע"ב במלחמת ה' דאינו אלא אליבא כצ"ל:
פ' כ"ד ע"ו ע"א ד"ה ויתד של מחרישה דכולהו כר"ש וצ"ע לענין שנים שעשו מלאכה פ' המצניע:
דף פ"ט ע"ב חסר מן התוספתא בדפוס ונדפס שלהי עירובין:
ליקוטי בתר ליקוטי
פ"א ז' ע"ב בר"נ ד"ה והך פלוגתא והרשב"א כ' משום הפקר ב"ד כצ"ל:
פ"ו כ"ט ע"ב בר"ן ד"ה אמר שמואל דחיישי' דלמא מפסיק כצ"ל:
פ"י מ' ע"א בר"ן ד"ה מחלוקת ביד ש"מ דה' כוותי' צ"ע הרי הו"ל מלאכה שא"צ לגופה וע' תוס' ד"ה אבל בכלי:
שם בר"ן ד"ה והאידנא וכשנתכבד מע"ש אז אפשר כצ"ל:
פי"ב מ"א ע"ב בר"ן ד"ה גרסי' בגמ' דכל היכא דהוי מלאכת מחשבת ע' רש"י וצ"ע:
פי"ד מ"ב ע"ב בר"ן ד"ה והצדן אפי' לצוד צ"ל אפי' לצורך:
פט"ז מ"ח ע"ב בר"ן ד"ה בצע אכולי' שירותי' פרוסה גדולה שדי לו באותה סעודה כצ"ל:
פ"כ ס"ג ע"ב בר"ן ד"ה, ומדאמר לזרוע לו כלאי הכרם כצ"ל:
גמ' ג' ע"ב רשב"א ד"ה היה טעון אוכלין בסוה"ד דנפקא מנה אם הוציאה כצ"ל:
שם ד"ה כאן למעלה ודוחק הוא להעמידה באור צ"ל באו"ד:
כ"א ע"א ד"ה א"ר ירמי' ועוד ק' נ' כוונתו דהש"ס הוה לי' להק' כאן מיד מאי דמק' לקמן:
שם באו"ד ואמאי ניחוש לנכנסין י"ל דעל שולחנו הוא דליכא היכיר' אבל על פתח החצר איכא היכירא:
ק"י ע"ב ד"ה אין אוכלין מזלפו ע"ג האישים עיין שם וצ"ע וע' תוס' ק"ג ד"ה לא צריכא ועיי' בסוף פרקין הביא ראיה לערוך מכלאים וצ"ע: