ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
הערות וליקוטים בבבלי · מסכת פסחים
בעז"ה ליקוטים
ד' ע"א תוס' ד"ה בלבער במ' שבת פ' ר"א דמילה הגי' בתוס' רבי' שמואל:
כ"ד ע"ב תוס' ד"ה אלא הכא בסוה"ד ע' ב"ב צ"ו ע"ב תוס' ד"ה א' שכר תמרים בסו"ד ותמצא על ענין ברכה תי' על קו' זו אבל לא לענין אי' ע':
כ"ו ע"א תוס' ד"ה שאני היכל ע' בזה ד' הקרבן נתנאל בשמעתין:
כ"ז ע"א תוס' ד"ה עד שיהא בו והא דתנן בסוף וכו' ע' תמורה שם בתוס' שדחו פי' זה במתני' שם ופי' פי' אחר.
שם ע"ב תוס' ד"ה חוץ ותני אפר הקדש כצ"ל:
באו"ד כדאמרי' פ' כל הצלמים אליבא דר"ל וצ"ע:
שם רש"י ד"ה ודנו דין אחד אלא גזירה שוה נ' דגזי"ש ל"ד כ"א מה מצינו:
ל' ע"ב תוס' ד"ה התירא בעי התם רמי ב"ח כצ"ל:
שם באו"ד דחשוב כאחד צ"ל כאחר:
ל"א ע"ב גמ' דפוס וויען חמץ שנאמר שם צ"ל שנמצא שם:
ל"ה ע"ב תוס' ד"ה מי פירות בסוה"ד וזו מצה עשירה היא צ"ע אם גם לד' רש"י נקרא מצה עשירה וטעמא בעי:
מ"ג ע"ב ברש"י ד"ה עירובו מניין מנחה הוגנת של מצה כצ"ל:
מ"ו ע"ב רש"י ד"ה לוקה משום לא תעשה כל מלאכה נ' דצ"ל כל מלאכה לא יעשה בפ' בא או לא תעשה מלאכה בפ' ראה דהני קראי ביו"ט כתיבי משא"כ לא תעשה כל מלאכה דבשבת כ' וע' בהגהת החדשות בש"ס:
שם תוס' ד"ה הואיל ואי בעי וא"רי צ"ל רש"י:
שם תוס' ד"ה רבה אמר דאמר בהמצניע ועיי"ש בתוס' ביאור קו' זו:
ס"ד ע"ב רש"י ד"ה אי נימא בסו"ד והו"ל מורידין בקדש ע' בירושלמי הל' זו בקרבן עדה וד' רש"י צ"ע:
ס"ו ע"ב תוס' ד"ה ואין צבור בסוה"ד ואיכא דממעט התם שבט כצ"ל:
ס"ח ע"ב רש"י ד"ה הא והא ביד הואיל ומצי למעבד מאתמול ע' ירושלמי פ' המוצא תפילין הל' י"ב ובקרבן עדה שם וצריך עיון:
ע"א ע"א תוס' ד"ה לרבות והתם ימים ולילות צ"ל ולא לילות:
ע"ו ע"ב תוס' ד"ה אסרה רבא יש להרחיק הגיה מרן זצוק"ל בשם הגאון יעבץ דצ"ל יש לה ריח חזק:
קו ע"א תוס' ד"ה זכריהו ועוד מצינו למימר ע' נזיר ד' ע"א תוס' ד"ה מאי היא יצ"מ:
ק"ח ע"ב תוס' ד"ה אל תרא פי' רשב"ם עיי"ש וצריך עיון:
קי"ב ע"א רשבם ד"ה בלילי רביעיות בלא נר צריך עיון:
קי"ד ע"ב תוס' ד"ה א זכר לפסח דדמי לחיבי' צ"ל לחוכא:
ליקוטי הרא"ש פסחים
פ"א סי' ד' בהגה בשם קרבן נתנאל ואף דלא קיי"ל וכו' ותימא על הרי"ף ע' בבעל המאור:
שם פ"א סי' י' ומה שאין מברכין על הלל צריך להיות על מקרא הלל:
פ"ב סי' ג' ראוי להחמיר ולשורפו בהגה בשם קרבן נתנאל לצאת מדי הפוסקי' כר' יהודה וצ"ע כי ד' הרא"ש קשורין בסופן לתרץ הקו' לרבנן:
ס"י סי' כ"ה אכלו בלא מתכוין ע' קרבן נתנאל:
שם סי' ל"ג אבל בכוס רביעית התירו צריך להיות בכוס חמישי:
שם סי' ל"ז דקרי לי' ועני כצ"ל ואח"ז ולא ידע לאהדורי סברא:
בפי' המשניות להרמב"ם
פ"ח מתני' האומר לעבדו כשאמר לו רבו כ' הכ"מ רפ"ג מה' קרבן פסח כי דברי הרמב"ם אלו בפי' המשנה צריכין ביאור ועיין שם:
ליקוטי רש"ל פסחים
כ"א ע"א בתוס' ד"ה לכתוב רחמנא ושם מפרשי' התוס' לפנינו שם אין תי' כ"א קו':
כ"ג ע"א בגמ' ולא בעי לכם אפי' נזדמנו זה אינו כצ"ל:
ליקוטי רש"א פסחים
ה' ע"א בתוס' ד"ה למעוטי חולו ש"מ דקרא ושמחתם צ"ע דההוא קרא במקדש מיירי דכ' לפני ה' וגו':
כ"א ע"ב בתוס' ד"ה בשלמא לר"מ ואינו אלא ד' נביאות וע' תוס' ע"א כ' ע"א ד"ה להקדים ועיין שם:
ב"ב פ"א בתוס' ד"ה מועלין בהם מוכחת הסוגיא דפ' הוציאו לו עיין שם וצריך עיון:
כ"ג ע"ב בד"ה ומה חלב דלר"י לא הוה חלב בכלל כצ"ל:
כ"ד ע"ב בד"ה לרבות אוכל אימורין בטומאה כצ"ל
כ"ו ע"א בד"ה לאותן העומדים אפשר לאוקמי' הך כצ"ל:
כ"ז ד"ה תוס' בד"ה עד פ' כל הבשר צ"ל פ' כל הצלמים וע' ע"א י"ח ע"ב תוס' ד"ה ולר"ש דע"כ ל"ש זוז"ג ביש בא' כדי לחמץ וכוונת תוס' בזה משום נטלפ"ג וכן הבין דברי' הש"ך והטו"ז ביו"ד סי' פ"ז ועיי"ש בטו"ז:
כ"ח ע"ב ד"ה בד"ה חד לפני זמנו דאיכא הכא שום מיעוטא נ' דא"צ מיעוטא דבהדי' כ' קרא בפ' בא ונכרתה מיום הראשון עד יום השביעי:
ל"א ע"ב ד"ה ע"ב תוס' בד"ה שקונה הך מלתא בהלוהו נכרי ע' בראש פ"ק דמכלתין ה' ע"ב וצ"ע:
ל"ג ע"א ד"ה תוס' בד"ה ומינה אתיא כרבנן ואולי לענין אכילה דבמיתה הוא דלא אמרי' צירוף:
שם ע"ב ד"ה ע"ב בתוס' בד"ה אמר קרא בסוה"ד וצ"ע משום דגם לר"י הגלילי מצות חמץ בשריפה:
ל"ד ע"א ד"ה בד"ה בשלוקא' בסוה"ד ויש ליישב נ' דר"ל דלמא בשמן הנשרף ובחיטים הנרקבי' אלא דמסיפא לא מ' כן וע' מהר"ם לובלין:
מ"ד ע"א ד"ה בד"ה לענין חמץ אי' חמץ ע"י תערובות ע' ר"ש מ' טבול יום מתני' ד"ה מקפה שדחה דברים אלו ועיי"ש:
שם ד"ה באו"ד והואיל דלא בסוה"ד ועיי' בתוס' פ' ג' מינים וצ"ע שם דלא מ' כד' רש"א כאן עיי"ש:
שם ד"ה בד"ה אלא מאי היתר דההיא דמקפה לאביי וכ"כ תוס' בנזיר שם.
מ"ז ד"ה באו"ד אבל אלאו דמעילה לפירש"י אלא אמאי כצ"ל:
ע"ו ע"ב ר"ה גמרא אא"א דפסיקא לי' לתלמודא ע' ברש"י שלא כ' כן:
ק' ע"ב ד"ה בד"ה ידי קידוש עיין מ"ש אלי' רבא סי' רע"ג ס"ק א' על ד' רש"א אלה וצ"ע
ליקוטי ריף ור"ן פסחים
פ"ק ד"ה המשכיר בית לחבירו כיון שהבית של המשכיר חמץ שלו כן היא הגי' בב"י עיי"ש:
באו"ד שהמפתח בידו של משכיר על המשכיר לבדוק כצ"ל:
בעין משפט טור או"ח סי' תל"ו כצ"ל:
שם ד"ה ואמרי' נמי בגמרא שמתוך שבדיקת חמץ וע' ר"ן ריש חולין וצ"ע:
שם ד"ה וקשיא להו לרבותי ובאותן שא"א להפטר כצ"ל:
באו"ד כיון שאינו יוצא אלא בשל עצמן וצ"ע מפדיון הבן וכן צ"ע מפדיון הבן אמ"ש שאחר יכול לפטרו מהם שלא מדעתו:
ד"ה ולענין ברכת נישואין אפ"ה צריך להיות אפי' הני נמי רשאי' ברך:
פ"ב ד"ה אם נאמר בכל נפשך בנערה המאורס' ונ' דס"ל לרבינו כצ"ל:
שם באו"ד שדינן בצנעא כצ"ל:
שם ד"ה תנור שהסיקוהו בגי' ד"ת הנקחי' צ"ל הנקברי':
שם בחי' א"ש או"ק א' דלמטה מ' אפכא ר"ל בקדירות בפסח לקמן עיי"ש ואמנם ד' הר"ן שם לקוחי' מתוס' משם והמעיין בתוס' שם ימצא שישבו קו' זו דק' ג"כ על דבריו:
שם ד"ה ואני חוכך וע' בר"ן בע"א פ' השוכר במתני' ואלו אוסרין בכל שהן וצ"ע:
שם בד"ה והאי בוכיא צ"ע דלעיל גבי תנור כצ"ל:
שם בר"ן ד"ה אבל רש"י ז"ל בסוה"ד אפי' בשרא דהתירא צ"ל דתורא:
שם ד"ה נקוט האי כללא בידך וטמא משום כלי מתכות ע' ר"מ ור"ש שם בפי' המשנה דהך וטמא קאי אכלי מתכות ושל אבן אינו מקבל טומאה כלל וצ"ע:
שם ד"ה ומיהא שמעי' שאסור להגעיל צ"ל שמותר:
שם ד"ה והתורה העידה קדירות בפסח צ"ל של מקדש:
שם ד"ה נכרי שהלוהו וטעמא דמלתא צ"ע הרי בנכרי לא שייך קונה משכון ושפיר הוה אסמכתא וכן הק' הקרבן נתנאל:
שם ד"ה ויוצאין בדמאי אבל בסוף דמי' וכו' ר"ל בסוף דהיינו בהמ"ז:
שם ד"ה עיסה שנילושה ואם איתא דר"מ צ"ל דר"ל:
שם ד"ה נסתפק רש"י בסוה"ד אבל זו מצה עשירה היא צ"ע:
שם בחי' מהר"ן שפירא או"ק א' וא"כ ממילא מפ' הבריית' ע' רש"י בבריי' ותמצא מבואר דבחדא מחתא נקיט להו:
שם ד"ה ת"ר לחם עוני בחי' א"ש ד"ת אות ד' היינו שלא נטל וכן פי' הרא"ש:
בר"ן ד"ה תניא לאחר עריבתה צ"ל עריכתה:
פ"ג ר"ן ד"ה וכ' הרב אלפסי דלא אמר הואיל ע' תוס' פסחים ס"ב ע"א ד"ה מחוסר וצ"ע:
שם ד"ה איתמר האופה בסוה"ד אבל בתוס' במס' ביצה כתבו עיי"ש וצ"ע:
פ"י ר"ן ד"ה אין אומרים מדאמרי' בפסחים ר"ל בירושלמי:
ברי"ף ד"ה אמר ר"י אמר שמואל יין הנמכר כל ג' ימים הראשוני' וודאי יין צ"ע דאי קתני הכי בבריי' בהדי' מ"פ ר"י וריב"ל:
שם בר"ן ד"ה ואיבעי' לן בגמ' חי' א"ש אות א' בסוה"ד וכ"כ הרא"ש וכ"כ הרי"ף ור"ן במתני':
שם ברי"ף ד"ה אר"ח רביעי' של תורה חציין ג' טפחים על ג' טפחים צ"ל על טפח ומחצה:
שם בר"ן ד"ה ומאי ברכת השיר שאל"כ לא היה מקום לאותה קו' כצ"ל.
ליקוטי השגת הראב"ד פסחים
פ"א ד"ה ואמרי אנן בדיקני' הימנינהו רבנן בדרבנן ונ' דאפי' כצ"ל:
שם ד"ה ט' ציבורי' כמה ניירי' הפסיד כצ"ל:
ליקוטי הרז"ה פסחים
פ"ב ד"ה ואעפ"י שפי' בהל' נוטעים ייחור כצ"ל:
שם ד"ה אתמר ב"ח נמצא דין חמץ בין לא א"ל מעכשיו כצ"ל:
פ"ג ד"ה אלו עוברין בסוה"ד הוסיף ר"א אף תערובות נוקשה הרי אילו כצ"ל ותיבת בעינא ט"ס:
שם ד"ה וכ' הרי"ף ואוקמה ר"י כר"מ כצ"ל:
שם ד"ה והאופה מי"ט ואי הות בריי' פליגא עלי' דרבה כצ"ל:
שם באו"ד במחוסר מעשה בגוף הזבח כגון הגרלה וצ"ע משלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל דמדמי לה התם ביומא להגרלה והתם לא הוה מחוסר מעשה בגוף הזבח וצ"ע:
פ"י ד"ה כ' עלה הרי"ף ובתלמוד ירושלמי הוא בפי':
שם בסוף מכלתין במנחות אמימר מני יומי כצ"ל:
ליקוטי מלחמות פסחים
מ"א ד"ה ועוד האמר רב גידל ור"ג נמי כר"ש ס"ל כצ"ל:
פ"ב ד"ה ועוד אמר רבא הל' לימא כלישנא קמא צ"ל דקאמר:
שם באו"ד ולא להוציא מן הכלל צ"ל ובא להוציא:
באו"ד ועוד אתמר ר"ח קס"ד ואוקי צ"ל והכי קס"ד אבל למסקנא:
שם באו"ד בין גבו קרקע וכו' וצ"ע א"כ ק' לאביי מהתם:
פ"ג רי"פ ד"ה דרמא הא וכו' דאמרי' במס' נזיר עיי"ש:
שם באו"ד ס"ל לר"י דכי היכא כצ"ל:
שם ד"ה ועוד אתמר האופה או אפשר דאתי כצ"ל:
פ' כיצד צולין ד"ה אמר רב ומניחים פיהם כצ"ל:
שם באו"ד וכך הוא בלשונה במס' תרומות:
בע"ה
ליקוטי פרק ערבי פסחים
ק"ב ע"א ת"כ דר"ח מכאן יל"ד על פי' הר"ן דכל עיקר קו' הש"ס לעיל היה מכשהן יוצאין א"כ מאי ת"כ דר"ח דקאמר ונ' דהר"ן והרי"ף ל"ג כלל להאי ת"כ ומסולק בזה תלונת הרא"ש על הרי"ף:
שם בתוס' ד"ה ועקרו רגלי' מכאן מ' וכו' הנה לא הק' תוס' במכלתין משמע קול רעמי' כמו שהק' על הר"ר יו"ט פ' כיסוי הדם היינו דמ' להו דה"ר יו"ט לא קאמר כ"א היכא דאיכא חיובא להפסיק וא"כ דלמא דוקא בדליכא שהות דחייב להפסיק קאמר ובשמעתין בתפלה עם הצבור איירי אבל לא בליכא שהות ומיושבי' ד' הר' יו"ט ועד"ז חולק הרא"ש בענין פורס מפה ומקדש לסלק קו' הרז"ה שם:
ק"ב ע"ב תוס' ד"ה דאית לי' בסוה"ד ובשמיני של חג וכו' וצ"ע הרי יו"ט ראשון של סוכות אינו מד' פרקים משום דהכל טרודי' בסוכה ולולב ואינם מכינים לשמחת יו"ט ולישני לי' דמיירי ביו"ט ראשון של סכות ונ' דבסכות מברכים שהחיינו בשעת עשיי' ופוטרים זמן של יו"ט כמבואר ר"פ לולב וערבה:
ק"ג ע"א תוס' ד"ה לא הוי ידעיתו בסוה"ד והיו מסתפקי' והנה א"כ המברך ברהמ"ז דג"כ לא ידע שיתנו לו לברך היה מברך אכוס ברהמ"ז ואמאי לא אי כוונו אינהו לצאת מס' וש"מ דס"ל לתוס' דאם בשעת ברכה אסתפיק אם יחול חיוב ברכה עליו אינו יוצא בברכה זו כ"כ תר"י גבי שמש מברך על כל פרוסה:
ק"ד ע"ב ד"ה חוץ ור"ת אומר ובד' ר"ת יש ליישב ג"כ קו' הרשב"ם אמאי ברכת יוצר אור וברכת אבות פותחת בברוך וה"ט ביוצר אור דליהוי אהבה רבה סמוכה לארוכה וכן אבות דליהוי אתה גבור סמוכה לארוכה:
ק"ה ע"א כשם שהשבת קובעת ע' תוס' ורשב"ם דלדדהו קאי האי לא צריכותו אנקבעי' לשבתא אמנם לד' הרי"ף והרז"ה קאי אאי מקדיש יומא ומה שהביא הרי"ף מאין מעשרין ר"ל דטעמא מאי אין מעשרין משום דנ' כמתקן ש"מ דגם אכילת ארעי אסורה דאל"כ מאי מתקן שייך:
שם ע"ב תוס' ד"ה ש"מ תמני אך ק' על פירושו ע' ברא"ש פ' אלו דברים בענין יישוב ד' רבינו נסים ולי נ' עוד ליישב דה"ק הש"ס כיון דאסור להתחיל לאכול קודם ע"כ לאו במתחיל מיירי כ"א בנכנס מביהכ"נ שהלך שמה להתפלל ולמאי הל' נקט לה בהאי לישנא אלא ש"מ לאשמעי' דהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס:
ע' בר"ן דמ' לי' מד' רש"י פ' השואל דהמבדיל רק לעשות מלאכה כדרך הנשי' אינו מברך בשם ומלכות ונ' דדייק לי' מדכ' רש"י שם וכ"ש אתה חוננתנו ואי ס"ד דבעי' ברכה גמורה בפ"ע מאי כ"ש שכ' רש"י:
ק"ו ע"ב תוס' ד"ה טעם אינו מקדש ד' צ"ע דע"כ מל' אף מוכח דר"י כרב ס"ל מדי קידוש יצאו ואמאי כשהוא לעצמו כבר יצא לא יוכל לקדש להוציא אחרים שלא טעמו הרי כל הברכות אעפ"י שיצא מוציא וצ"ע:
ק"ז ע"ב תוס' ד"ה מיני תרגימא אילו ד' הרשב"ם כיון דמיני דגן אי קבע עליי' מברך המוציא וג' ברכות לא שרית מניי' בע"פ אפי' עראי:
ק"ח ע"א ד"ה רב ששת לכאורה לתי' קמא אסור לישב בתענית בע"פ כמו בשאר ימי ניסן ולתי' בתרא שרי:
שם גמ' תלמידא אצל רבו ופשט הש"ס מאביי וק' הרי רבה ור"י הל' כרבה ואפשר דל"פ כ"א ר"י ס"ל דהרב צריך למחול בהדי' ואי לאו לא בעי הסיבה ורבה ס"ל דאפי' סתמא בעי הסיבה כ"ז שאין הרב מקפיד:
ע' בר"ן שכ' דלא אפשטא בעיין דסמוך למנחה וד' צ"ע וע' ברי"ף במתני':
בענין מצות צריכות כוונה ע' מ"ש בסוגי' זו בליקוטי חבר חלק ראשון:
קט"ו ע"ב תוס' ד"ה צריך שיטול וד"ה אסורים י"ל דמיירי במי שאינו יכול לאכול מצה ואוכל רק ירקות ואעפי"כ צריך ליטול בטיבול שני משום אסוחי אסח ומיושבים בו קו' התוס':
קט"ז ע"א תוס' ד"ה מה דרכו מ' שירד ביו"ט אולי ממרה עד מ"ת דהיינו מט"ו אייר עד ז' סיון היה יורד ביו"ט שלא נצטוו ובשבת נצטוו ולא היה יורד: