אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ב הערות וליקוטים בבבלי › מגילה

ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט

הערות וליקוטים בבבלי · מגילה

מסכת מגילה

ליקוטים בע"ה

מכור לי תלך א"ל הרי הוא לך בחנם פי' מרן זצוק"ל כי מעולם התנכלו שונאי ישראל עליהם על ב' דרכים מהם אשר באו עלינו להכרית ולכלות ומהם אשר יראו מזה וחשבו להגביה אותנו ולהשוות אותנו עם שאר האומות אולי עד"ז נתפתה לעזוב תוה"ק (ורמז שהע"ה על זאת באמרו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ופי' רש"י דקאי על האומות המריעי' וסיים אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שיתנו לנו כל גדולה וכבוד אשר אתם שנבגוד בתוה"ק בוז יבוזו לו) וזה היה הענין בין אחשורוש להמן גם אחשורוש שהזמין את ישראל למשתה המלך היתה כוונתו לרעה להכשילם ואמנם המן אשר היתה שנאתו כפולה ומכפלת לא היה מעצור לרוחו להמתין עד עת קץ ובא לבקש מהמלך לכלותם חיש מהר וענה לו המלך הלא גם אנכי דמיתי כדעתך ואם אתה מקוה להצליח עס"י דרכך עלה ועשה ולכך משלו חכמים ז"ל ההרמה שהרים אחשורוש לישראל לתל אשר הוא גבוה אבל איננו כ"א תל ואשפה ומחשבות המן לחופר חריץ להפי' בו שונאיו:

י"א ע"א נעשה שונאו של ישראל מך ורש שמעתי מפי כי מיכאל השר הגדול הוא מליץ יושר בעדינו ככ' בס' דניאל ואם אין ישראל עוסקים בתורה מסתלק שם אל משמו ונשאר "מך" ומישראל שם אל ונשאר "רש" והיינו מך ורש:

י"ב ע"ב תוס' ד"ה ממוכן פי' מרן כי דניאל היה שליט תלתא במלכותא מימות דריוש הראשון ואמנם לא בא בכל עת להראו' פני המלך כ"א המן הנקרא ממוכן היה ממלא מקומו ונמצא שני הפי' אמת כי הוא המן והוא דניאל:

י"ג ע"ב בש"הי פה"י ע' רש"י ומרן זצוק"ל פי' שבועות היום פסח היום כי הן יציאת מצרים הן מתן תורה צריך להיות בעינינו כל יום כאלו היום יצאנו ממצרים והיום קבלנו התורה:

שם שני טרסיי' ע' רש"י פי' מרן זצוק"ל דאלו טרסיים שם אומה הרי אמרה כ"א נדמתה לו כאומתו ולא נתקנאו בה א"וו שם מקום ואינה אומה מיוחדת:

ט"ז ידחו עשרה אלפי ככרי כספא ע' תוס' ופי' מרן זצוק"ל השקלי' מתחילין מבן עשרים ומעלה וימי שנותי' בהם שבעים שנה נמצא משלם חמישים שנה שקלים נמצא משש מאות אלף שלש אלף שקלי' והמה מאת ככר ובחמשים שנה חמשים מאות ככר ובככר של חול המה עשרת אלפים ככר כי מנה של קדש כפול היה:

שם אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו זרעו אלא רמז רמז לו ועדן לא תי' הש"ס על השלש מאות כסף שנתן לבנימין ופי' מרן זצוק"ל כי על הכסף מעיקרא לא ק' לן דקיי"ל המוכר עבדו לנכרי קונסי' אותו עד עשרה בדמים וקיי"ל גנב מזלזל שליש נמצא שהשבטים שמכרו את יוסף בעד כ' כסף זלזלו שליש והיה שויו ל' כסף ולזאת נתן יוסף לבנימין שלש מאות כסף ולהם לא נתן ונקנסו כ"א עד עשרה בדמי' דהיינו בעד שלשים שלש מאות:

שם ע"ב ויפול על צווארי בכה על שני בתי מקדשי' פי' מרן זצוק"ל כי ביהמ"ק נמשל לצוואר שמוריד המאכל ומעלה הליחות ורוח החיוני למוח כך ביהמ"ק היה מעלה ריח הקרבנות למעלה והשפע מלמעלה למטה:

ונ' כי ע"י שנודעו עכשו כי במצרים נגזר הגלות הבינו כי טומאת מצרים תגדל כ"כ עד אשר אי אפשר להתגורר שם עם ב"י ד' מאות שנה ועוד יהי' ראוי' לקבל התורה וא"כ יהי' כמ"ש הש"י למרע"ה אהיה עמהם בשעבוד מלכיות כלומר לא יפרעו החוב בב"א וא"כ יהי' עוד חורבן אחר בנין ביהמ"ק:

שם אורה זו תורה כ' דבעת צרה האשימו את מרדכי כי ע"י צדקתו הביא עלי' חושך הצרות ועתה ראו כי התורה אור:

ט"ז ע"ב ששון זו מילה שש אנכי על אמרתיך ע' רש"י ולולא דבריו ילפ' ע"ש הכ' בפ' וזאת הברכה אשר שמרו אמרתך ובריתך ינצורו דשבט לוי מסרו נפשם ומלו בניהם במדבר הרי מילה נקרא אמרתיך:

ומהגאון מוה' שמעון סופר נ"י אב"ד בקראקא שמעתי כי מהל' כמוצא שלל רב דרשי' דשלל הוא דבר הניקח ביגיעה ואין זה מציאה אמנם במילה תרווייהו אתנהו ע"י שפיכת דם המילה נקרא שלל אכן אחרי שיגדל התינוק וימצא בשרו חתום באות ברית קדש נקרא מציאה:

כ"א ע"ב הלכך נימרינהו לתרוויי' פי' דמ"ד האל המושיע טעמי' דלא נאה לברך על מפלת הרשעי' ע"ד מע"י טבעו בים ואתם אומרים שירה אבל מאחר שמברכין על ישועת ישראל שפיר דמי לכלול ג"כ מפלת הרשעי' והיינו הלכך כיון דמברכין האל המושיע שוב נימרינהו לתרוויי':

כ"ג ע"א תוס' ד"ה שבעה רואי פני המלך נ' דלרש"י דאמרי' בפ"ק כל הכ' הזה על שם מה"ש נאמר כרשנה כלום הקריבה אומה לפניך כרים בני שנה והיינו שתקנו חכמים כנגד שבעה המלאכים הנזכרים באחשורוש שבעה קרואי' וארז"ל שם בפ"ק ביום השביעי שבת היה וכטוב לב המלך קאי אהש"י שהיה טוב לב על שישראל עוסקי' בשירות ותשבחו' ע"כ תקנו ג"כ השבעה קרואי' בשבת דווקא:

(שם תוס' ד"ה יעקב נדפס בגליון צ"ע ע"א י"ז ע"א ונ' דלק"מ דהכי ק' לתוס' ל"ל להש"ס להזכיר שם המין השואל לא ה"ל להזכיר כ"א שם רב יודא אבל בע"א שם אמר האי מין דבר תורה ממין אחר וע"כ מזכיר מי הוא שאמר ד"ת משמי' דמין הידוע):

כ"ד ע"ב הרבה צפו ואפ"ה מברכין ברכת התורה על מרכבה דיחזקאל:

כ"ה ע"א תוס' ד"ה יברכוך טובים ובמחזור ר' וואלף היידונהיים שם ביום ב' ש"פ הביא בשם בעל נחלת יעקב כי כוונת הפייטן עפ"י המשנה בחולין כי ד' פרקי' בשנה המוכר צריך להודיע אמה מכרתי היום בתה מכרתי היום שלא יבא לידי אותו ואת בנו וא' מד' פרקי' הוא ערב פסח משום קרבן פסח והיינו צאן לפסח משכו ושחטו אבל צדקו הוו זהירין אותו ואת בנו ביום א' בל תשחטו:

כ"ה ע"א גמ' לא נתכבדתי בקלון חבירי כי הא דרב הונא דאין לפ' כפשוטו דק' מאי רבותא הרי מתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעוה"ב:

ל"א ע"א גמ' האידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא ביאר מרן זצוק"ל כי יש רמז בזה כי הדיוט קונה במשיכה והיינו משך תורא שור נקנה במשיכה קדש בכספא כלומר הקדש נקנה בכסף ונתן הכסף וקם לו פסלא במדברא בהפקר קונה חזקה העודר בנכסי הגר שלח בוכרא רמז על גזי"ש ריקם דהענקה מריקם דבכור מה להלן ה' סלעים אף כאן ה' סלעים.

שם תוס' ד"ה במנחה צ"ע ע"ד המ' מה בין זה למכנה בעריות:

שם ע"ב לפי שאין אומרי' ברכה על הפורעניות הק' תלמיד א' למאי דמסקי' כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניו ומדינא דמתני' רק הפותח והחותם מברך ומאי אין אומרים ברכה על הפורענות שייך ולק"מ דאדרבה מה"ט כשהוא מתחיל לפניו משום דאין אומרים ברכה על הפורענות ומטעם זה י"ל תקנו כן:

בע"ה ליקוטי רי"ף ורא"ש פ' הקורא עומד

בענין קו' הגמ' פ' הניזקין מה"מ הרי מתני' קתני מפני דרכי שלום ואי לאו דמשני הש"ס מוקדשתו היה אפשר לומר דאאחרי לוי פריך ואולי הק' מנ"ל לרבנן לתקוני כלל שיקרא כהן ראשון ואם לא יקרא לא יהי' דרכי שלום וע"ז קאמר מה"מ:

נתפרדה החבילה ע' ר"ן טעם לד' רש"י וק' א"כ בישראל נמי נימא שיחזיקוהו בכהן ונ' דלוי אם יקראוהו במקום שאין כהן יקראוהו תדיר ואיכא חששא טפי שיחזיקוהו לכהן:

אין כותבין מגילה ע' רא"ש בישוב ד' הרי"ף שלא פסק כרבה ויש להוסיף דרבה לטעמא דאסר למקרי בס' דאפטרתא בשבת אף דלא אפשר ש"מ דלא אכפת לי' בין אפשר ללא אפשר:

ברכת כהנים בלה"ק נקט לי' הרי"ף כר"י דיליף מכה תברכו ונ' דטעמא דבקו"ר ג"כ ילפי' מכה וכ' תוס' דכר"י אתיא וא"כ נקיטי לעיקר דרשא דר"י:

ותוס' בסוטה הקשו לילף ברכה מבהמ"ז דבכל ל' וצ"ע הא לקולא ולחומרא לחומרא מקשי' ואולי לא שייך למקרי כי הא חומרא דאם אין הכהן יודע לה"ק יהא יושב ובטל:

וצורבא מרבנן א' שמו היה מוה' מרדכי העללר ע"ה השיב דברכה לישראל מברכה לישראל ילפי' ושאני בהמ"ז שהוא ברכה להקב"ה:

וע' עוד תוס' סוטה ד"ה ואתקש ברכה שנדו שם מפי' רש"י וד' ק' להבין:

ברא"ש ה' אוירים ע"ש מציץ מן החרכים ר"ל ה' חרכים

לסיומא דמסכת מגילה ל"כ למב"י

בע"ה

מגילה ל"ב ע"א א"ר שפטי' אר"י הגולל וכו' נ' להמשיך ד' ר"ש להדדי.

ואמנם תחלה נבין דברי המ"ר פ' ויצא וירא והנה באר בשדה זה בהכ"נ ושלשה עדרי צאן אלו ג' קרואי' והאבן גדולה וכו' זה יצ"ה ונאספו כל העדרים זה הציבור וגללו את האבן ע"י קה"ת הולך יצ"ה והשיבו את האבן כיון שהם יוצאין יצ"ה חוזר למקומו:

ג' בנבאר תחלה ענין שכיבת יעקב ומראה הסולם דהנה הצדיק כ"ז שתורתו אומנתו היא מגינה עליו מיצ"ה כמ"ה מזימה תשמור עליך וכן כל מעשיו אז אלקיים כמ"ה וכל מעשיך יהיו לש"ש כמו שביאר הרמב"ם ז"ל ואמנם כן כ"ז שהי' יעקב בבי"מ של שם עבר לא הוצרך להתבונן במדות גופו ולכבשם כי תורתו משמרתו מכל רע וכן לא נחשב לו שינתו לתענוג עולמיי אמנם כעת פגע במקום ר"ל פתאום מצא עצמו במקום אחר הוא לו ר"ל העוה"ז ושם לן יען בא שמשה של תורתו כי הוצרך לעקור דירתו מביה"מ ולהחל לעסוק בישוב העולם וראה כי צריך להתבונן איזו מן היצר שיכבוש בתחלה טרם יתענג על משכבו וז"ש ויקח מאבני המקום ע"ד לב האבן וישם מראשותיו כי שם שכלו עליו למשול בו ואמנם אמר הכ' ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו כי תשוקת היצר הלואי שיכבשנו האדם כמשל שמשלו עליו בבן המלך והזונה וז"ש התחילו מריבות היצ"ה זא"ז כ"א מבקש אותו יכבוש הצדיק עלי יניח ראשו ואמנם הבא לטהר מסייעי' לו הוא פתר בחדא דלא תיהוי פסיעה גסה והקב"ה עשאן אבן אחת מסר כלן בידו ואמנם אמר וישכב במקום ההוא כי עד שם לא שכב כי נחשב שכיבתו ללמוד ואמנם דבר שנצטער בו אותו צדיק רצה הש"י לנחמו מיגונו והראה לו כי כל העוסק בתורה בלבד אפי' תורה אין לו כ"א ע"י גמי"ח דהיינו העסק ביישוב העולם האדם קונה שלימותו ועי"ז מוסיף ומתיש כח פמליא של מעלה והיינו שהראה לו סלם מוצב ארצה דייקא וראשו של סלם זה דווקא מגיע השמימה והנה מלאכי אלקי' עולים ויורדים היינו שמוסיפין ומתישין כח בו ע"י סלם זה והנה ידוע מד' המ' והרמב"ן כי גלות יעקב רמז היה לגלותינו וכן אמר המקונן שר שמימי ויקונן אין זה והיתה דאגתו היאך תתקיים תורת ה' בבניו כשיגלו בין האומות ואמנם כלפי זה תיקן משה לישראל שלא ילכו ג' ימים בלא תורה וביהכ"נ הוא מקדש מעט ואך לא הקריאה עיקר כ"א נתקן לקרות שם בראשונה מורי התורה היינו הכהני' ואם הכהן ע"ה ראוי שהת"ח יעלה בתחלה להראות כי הת"ח הוא הוא שקיבל התורה כהויתה ואחריו הלוי הוא משרת הכהן הן הם מחזיקי תוה"ק ואחריו הישראל להורות שכלם יכולים להחזיק ולזכות בה כי מורשה קהלת יעקב ואמנם אין שם כהן אף הלוי אינו חשיב כי אם אין ת"ח שראוי להחזיקו מאי חשיבותו של מי שאינו ת"ח בעצמו והיינו אין שם כהן נתפרדה החבילה ואמנם גם הת"ח צריך לזכות רבים דבל"ז אדרבה יצ"ה מתגרה בת"ח יותר מכלם וע"י זכות רבים אין חטא בא על ידו והנה אמרו כי ביהמ"ק כשהוא חרב נקרא שדה וזה שהראה לו הקב"ה מקדש מעט היינו באר בשדה אף כי ביהמ"ק לשדה נחרש מ"מ יש כאן באר מים חיים והיינו ביהכ"נ ואמנם מה תועלתו שלשה עדרי וכו' היינו כהן לוי וישראל רובצים שם כי עי"ז כלם יזכו כמ"ש ואמנם היצ"ה גדול על הת"ח שהוא פי הבאר ודברו והיינו והאבן גדולה על פי הבאר אך ע"י שנתאספו כל העדרים ע"י זכות הרבים וגללו האבן מעל הת"ח שהוא פי הבאר אך כיון שהם יוצאים בשעה שהת"ח ביקש לישב בשלוה מיד והשיבו היצ"ה עליו למקומו ואמנם לאו בקריאה תליא מלתא כי כמה טיפשאי הני דלא קיימו מקמי גברא רבא כי באמת קריאת התורה בנקודות וטעמי' ומסורת הוא מכלל תורה שבע"פ ואמנם אותן שקראו ידעו כן אך אותן שלא קראו כסבורין לפי שעה שתורה מונחת בקרן זוית לזה התקינו רז"ל לגלול ס"ת ולהראות לצבור כי אין בס"ת זולת האותיו' ושאר הקריאה מתורה שבע"פ כבר היא וכבר המה צריכין לת"ח ומפני זה אמרו כי הת"ח בעצמו הוא יגלול ס"ת וע"י גלילה זו כיון דצריך עשרה לקה"ת ולא קראו א"כ כלם אמנם הגולל הוא המראה להם כי אין תורה שבכתב העיקר והוא מזכה לכולם לי' הקוראי' כי ע"י יוכלו הציבור גם להכשל ואך הגולל הוא הנוטל כנגד כלם וע"ז סובבים גם ד' ר"ש לעיל מני' כי הת"ח יסדר לו בשעה זו על איזה דרך ינהיג עדתו ואמר הראשון יעמידנו על התפר ר"ל שישתדל להעמיד השלום בעדתו והיינו שיהיו תפורים שלא יהי' פירוד ביני' וזאת שנית כי אעפ"י שעיקר תלמודו יהי' מתורה שבע"פ מ"מ צריך להיות מקושט בכ"ד ספרים למען יחזיק כל דבריו מתוך תוה"ק והיינו עיקר הגלילה הוא מבחוץ בתורה שבע"פ ומהדקו אח"כ מבפני' מתורה שבכתב וע"ז סובב גם ד' ר"ש אח"ז שאמר משום ר"י כי ב"ק הוא כמה פעמי' ג"כ קול המון נפל קלא בין הבריות והנה הת"ח צריך להשתמש בקול זה כי מנהיג לפי דור ואמנם לאו בקול כל אדם כ"א במתא שהמה כרכי' גדולי' לא יחוש כ"א לקול גברא ואמנם בדברא דהיינו בכפרי' אפי' לקול איתתא יחוש אך היינו דוקא שלא לעבור על ד"ת אם יאמרו וז"ש והוא דאמר על לאו שבתורה לאו ועל הן על עשה חן לא זולת ואמנם אם הת"ח לא יסבור פנים לקריאתו דהיינו ד' אגדה על משנת דהיינו שמעתתא שיהי' עריבי' על שומעי' יהיו חקיו תורה שבכת' שהיא חוק בלי סברא לא טובי' וכן במשפטיו היינו תורה שבע"פ לא יעמוד ויחי' תלמי' והיינו קורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה ואכתי לא ניחא להש"ס וכי מי שאינו פטיט באגדה וחריף כשמעתי' קללו הנביא ומסיק דה"ק דאם הת"ח עצמו אינו מכבד התורה כגון שני ת"ח הדרי' בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהל' עי"ז אומרי' פלוני שלמד תורה כמה מכוערי' מעשיו ואמרו חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר עי"ז נמשך כי קורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה ועד הנה ד' ר"ש ועתה בא ר"פ אר"י לפ' ואמר כי כל מי שרואה הס"ת כשגלל ורואה כי הוא ערום בלא נקודה וטעם וצריך לתורה שבע"פ ובכל זאת אוחזו ערום לזה אין תקוה כי כזה אפיקורס גמור הוא וכעת נ' להוסיף ס"ת מטמא הידי' המה המחזיקין כ"ז שיכבדו לבוש הס"ת דהיינו הת"ח אשרי' ואמנם כשרוצין לזכות בס"ת עצמו לאמור אין אנו צריכין לת"ח הס"ת מטמא אותן וע"ז קאמר ר' ינאי דאם מ"מ יראה הת"ח כי אי אפשר לו לעמוד בשני התורות נוח לו להקדי' תורה שבע"פ ולהניח תורה שבכתב והיינו מוטב תגלל המטפחת ואל יגלול ס"ת והנה מדאוריי' רק לקרות בס"ת בחגי' דבר יום ביומו אך למען ידעו כי אין זה אפי' טפה מהל' החג וידעו מה בין תורה שבע"פ לתורה שבכתב תיקן משה לדרוש ג"כ ביחד וזה שלא כד' רש"י דלא מ' לכאורה דתקנת משה רמיזא בקרא וזה ענין קו' הש"ס לעיל ד' ע"א מאי אריא פורי' דאין קורין פשיטא דדורשי' וכשחל בשבת אפי' יו"ט שקורין מ"מ חייבין לדרוש ונ' דאנשי כנה"ג שתקנו שתי' כחדא הקריאה ודרשת הה' לא הקפידו מה"ט על קריאתה בשבת כיון דמ"מ ידרשו בהו פורי' וזה שלא גזרו בדרשה שמא יעבירנו ע"ד מוטב תגלול המטפחת דתורה שבע"פ חמור לן ואמנם כן מעיקרא לא תקנו קריאתה בשבת כי נחמיה שהי' מאנשי כה"ג גזר שמא יעבירנו כד' מזלל"הה והיינו דאמרי' ד' ב' י"ג זמן קהלה לכל היא נ' דר"ל אם פורי' חל בשבת הרי מעיקרא לא תקנו' לקרות כ"א בערב שבת דהיינו י"ג ואמנם כ"ז משום דמשה תיקן לדרוש הל' החג מלבד הקריאה וע"ז סמכו לתקן שלא יקראוהו בשבת ונמצא י"ג זמן קהלה לכל ול"צ קרא וקרא דזמניהם איתר לי"א וי"ב והיינו משום דמצותן שיהיו קורין תיקן משה ג"כ לדרוש כמ"ש שלא יהא תורה שבכתב לעיקר בעיני ההמון ועי"ז י"ג זמן קהלה לכל ומגילה נקראת בי"א ובי"ב ג"כ והיינו הדרן עלך בני העיר וסליקא לה מס' מגילה בגלך בחל"אד בסתלע"י:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה