אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים א משניות מסכת תרומות

ליקוטי חבר בן חיים א· רבי חזקי' פייבל פלויט

משניות מסכת תרומות

משניות מסכת שביעית

פרק א מ"א כתב הר"ב דאצטריך לקטן איש משום דאיכא קטן שהגיע לעונת נדרים. ויל"ד א"כ אפכא ק' מאחר דכ' רחמנא איש נילף כולהו מאיש וידבנו לבו ל"ל וכ"כ רש"י בגיטין ה' גבי שליחות איש בעי' ומ"ש הכא. ונראה דבאמת. אי לא דאייתר בתרומה חד קרא הו"א. דאיש היינו בר דעת. וכיון שהגיע לעונת נדרים אם יש לו דעת לא בעי' ב' שערות. אך מדכתב רחמנא בתרומה תרי קראי. וע"כ קרא דאיש ליש לו דעת ושוב ידבנו לבו לאין לו ב' שערות אתי' ש"מ דבב' שערות תלי' מלתא.ובדעת יותר בעינן וממילא אמעטי מאיש אף חש"ו נהי דיש להם ב' שערות הרי לית להו דעת. וצ"ל דמ"מ סריס לא ממעטי' מאיש כיון שיש לו כ"כ דעת שרגיל להיות בכל איש ואיש שי"ל ב' שערות שפיר איש מקרי:

שם מ"ג בר"ב ר"י לא דריש יל"ד מנ"ל דלא דריש איש דלמא איש דריש וידבנו לבו לא דריש. וא"כ לית לי' אלא חד קרא. וא"כ לא ממעט הגיע לעונת נדרים. וכמ"ש לפני זה. ועוד מ"ט דוקא הכא פליג ר"י ולא פליג בשליחות דקטן מופלא כשר לשליחות דקדושין ובגירושין ונראה דבחדא קושיא מיתרצא חברתא דאי הוי טעמא דר"י דס"ל ידבנו לבו לא דרשינן ואיש היינו מופלא. א"כ ל"ד בתרומה קאמר ר"י למלתי' כ"א אפילו בשליחות דקידושין וגרושין. אבל השתא אמרינן דמעולם גם ר"י מודה דאיש היינו ב' שערות. אפילו אינו יודע להפלות.ומכל מרבה ר"י יודע להפלות אפילו לא הביא שערות ודוקא בתרומה דכתיב כל והיינו דדייק הר"ב ר"י לא דריש כל איש פרט לקטן ר"ל דס"ל אדרבא כל רבוייא היא. אמנם מובן ממילא דכל שלא הגיע לחינוך אינו בר דעת כלל שוב מלבו ממעטי' ולא צריך לפ':

מ"ה תוי"ט דחה דברי הר"ב דא"כ פשיטא. ומסיק משום פטור על החיוב ויל"ד אכתי פשיטא מ"ש מהפקר דהא גם בזה כחלה ללוי ועי'. ואפשר לתרץ ד' הר"ב דמיירי שמעולם לא בא ליד העני כי הבעה"ב לקחו ממנו במחובר וזה לא פשיטא כ"כ:

שלהי פ"א עיין בד' הר"ב. יל"ד כיון דמקרא ילפי' מכדגן וכמו שפי' הר"ב מנ"ל לחלק בין היכא דאיכא פסידא להיכא דליכא פסידא ונר' דמן התורה אינו חייב אלא דגן תירוש ויצהר והני כולהו במחובר לא. גמורים יל"ל תרי קראי חד לגמור וחד לתלוש לא לכתוב כי אם גמור ותלוש ממילא ידעינן. אלא ודאי דבפסידא תליא מלתא. וזה אתא קרא לגלוי. וכר' דה"ט דלא מחלקין בין שוגג למזיד כדלקמן. גבי מן הטמא על הטהור משום דדאורייתא הוא. ומה דלא גלי קרא לא גלי. משא"כ לקמן. אמנם איפשר דמשו"ה דוקא לקמן מחלקין דשוגג דהכא היינו אומר מותר דבאופן אחר לא שייך. וקי"ל דאומר מותר קרוב למזיד. משא"כ סתם שוגג דלא ידע שהוא טמא:

פ"י מ"י עיין ס' לחם שמים מ"ש ע"ד התוי"ט כאן:

פי"א מ"ט בר"ב והנה לד' רש"י פ' אין צדין במתני' דחלה שנטמאת דמאכילין תרומה טמאה לבהמה א"ש דלעיל תנן גבי כרשינין כל מעשיהם בטומאה אמנם אי לא נימא כד' רש"י ואין מאכילין תרומה טמאה לבהמת כהן יל"ד למאי נ"מ כ' תורה וכהן כי יקנה נפש לומר דאפילו נפש בהמה הא מה"ת אין חייב בתרומה כ"א דגן תירוש ויצהר. והני מאכל אדם נינהו ואין מאכילין לבהמה. ואפשר דאשבולת שועל קאי קרא שהוא בכלל דגן דהיינו מין שעורים. א"נ הא דמאכל אדם אין מאכילין לבהמה לאו דאוריי':

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה