אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים א משניות מסכת חלה

ליקוטי חבר בן חיים א· רבי חזקי' פייבל פלויט

משניות מסכת חלה

משניות מסכת מעשר שני

פרק א מ"א בתוי"ט. וגרסתו דלא פליגי בקצירה כצ"ל. שם משנה ט' ואסורים לזרים ע' בר"ב. ולולי דבריו הייתי אומר דאחומש קאי דאיתא במס' תרומות דתשלומי תרומה תרומה:

שם בתוי"ט כ' הר"ב בחנם היא שנויה ולפי פירש"י איש דרישא בכהנים טמאים. ואולי מזו מחומש איכא למידק ויש ליישב:

פרק ד מ"ח שם. של אור. עי' בדברי הר"ב שכתב אחד ווכמד מכ"ד או ממ"ח ותמה התוי"ט דמ"ש משאר חו"ל דמפרישין אחד ממ"ח. ונראה ד' הר"ב דלמאי קבעי שם שני חלות ע"כ משום דאין הטומאה מפורסמת כמו בשאר חו"ל ואי אין מפרישין כ"א אחד ממ"ח הו"ל מפורסמת. וב' חלות למאי אצטריך אלא ודאי דמפרישין אחד מכ"ד. וכי תימא הא גופא קשיא ליתקני אחד ממ"ח ולא ליתקן ב' חלות י"ל בזה ג' דרכים. הדרך הא' דכל זמן בית שני היו מצפים אולי יכבשו גם חלק זה מארץ ישראל ויתחלף באשתקד מה דלא שייך כן בשאר חו"ל. אי כמי היה זמן מה סיפק בידם לכבשה שהרי הורקנוס כבש ארץ אדום ונתנו עליה חומרי א"י וחומרי חו"ל כמו בסוריא ע' תוס' גיטין ט' ע"א ד"ה כיבוש. א"נ בשלמא בני חו"ל רובם אנוסים ללכת לא"י לא פלוג רבנן אפילו בקרובים לא"י ולא קנסום מה שא"כ באותן הדרים בחלק זה מא"י ומבטלי כמה מצות ולא אזלי לחלק האחר לא רצו להקל עליהם כדאמרינן בעלמא דלא ליגררו אבתרייהו. אמנם הרמב"ם בחבורו חזר מפי' בפי' המשנה וס"ל דמתני' בזמן שהיו ישראל שרויין על אדמתן. ומשמע מהני טעמי שכתב אבל בזה"ב דינם כדין חו"ל דמה"ת נחמיר עלייהו. והא דלא מייתי הרמב"ם עכ"פ דין המשנה לפי מה שהיה נוהג בזמן המקדש כדרכו בכל מקום. נראה משום דהכא אין נ"מ לעתיד לבא דאז יהיה הכל איי. אמכם במקום אחר פירשתי כונת הר"ב בעיסה שהוציאוה מא"י לשם במזיד פ"ד מ"ח כה"ג אחד מכ"ד. ומה שגיבלו במקומה אחד ממ"ח. וכ"ת א"כ בחו"ל כמי לא שכיח כ"כ להוציא לחו"ל:

שם מי"א בר"ב אפמיא גרסינן והוא שם מקום. נראה דר"ל לאפוקי אספמיא שהוא שם מדינה ואינה מסוריא:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה