ליקוטי חבר בן חיים א· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטי מסכת ביכורים
פ"א ה"ד בביאורי מהר"א פולדא א"ל רב ביבי לא ידענא אמאי לא מפ' לה אכהן עצמו שאמר כן:
במנין מצוות להרמב"ם:
מצות עשה צ"ח להיות האוכלין מתטמאין שנ' מכל האוכל אשר יאכל צ"ע מאי מ"ע שייך בזה בשלמא טומאת אדם לאו הבאה מעשה אבל אוכל הא אינו מטמא לאדם מן התורה כלל:
בכ"מ שם מצוה כ"ז וכל יאכלוהו אינו ל' מצוה צ"ע למה יגרע משאר אכילת קדשים:
מל"ת ס"ז שלא להשבית שמירה סביב למקדש שנ' ושמרתם את משמרתי צ"ע היכן רמז בזה ל"ת:
מל"ת ק' שלא להקריב אתנן זונה ומחיר כלב חשיב להו בחדא משום דכ' בכ' אחד ולקמן מל"ת קמ"ג קמ"ד חשיב למע"ש ולבכור תמים בתרתי אף דכתיבי בכ' אחד וצ"ע:
מל"ת קכ"ט שלא יאכל אדם שנטמא קשים שנ' והנפש אשר תאכל מבשר זבח השלמים צ"ע דהתם עונש שמענו אבל אזהרה לא שמענו ואזהרה מקרא מלא בפ' אמור ולא יאכל מן הקדשים:
מל"ת קל"א שלא לאכל נותר שנ' ואוכליו עונו ישא גם כאן עונש שמענו אזהרה לא שמענו ומקרא מלא בפ' צו ושרפת את הנותר באש לא יאכל: מל"ת קצ"ח שלא לאכל תערובת חמץ שכ' כל מחמצת לא תאכלו ע' מ"ש ה"ה ה' חו"מ פ"א ה"ו:
ס' המדע ה' יסודי התורה:
בכ"מ פ"ה ה"ד בסוה"ד ליראה את השם ולאהבו בכל לבם ויש קצת ראיה מחמו"ע שלא שמעו ליחזקאל הנביא שא"ל חבי כמעט רגע:
שם פ"ו בכ"מ ה"ד ובירושלמי הכותב אל מאלקי' כצ"ל וכן הוא בירושלמי שם:
ה' תלמוד תורה:
פ"ג ה"ד היה לפניו עשיית מצוה ות"ת מו"ק דף ט' ע"ב:
לחם משנה פ"ב ה"ג בסו"ד שהכריחו למזה וכן הוא בחי' הרמב"ן ב"ב שם: פ"ה ה"ב בכ"מ ד"ה כתב הרמ"ך ולי כ' כי הר"מ כיון למ"ש ברכות כ"ז ע"ב החולק על ישיבתו של רבו עיי"ש:
ה' עכו"ם:
בכ"מ פ"ב ה"ה הכי אמרי' בפ' חלק כצ"ל:
בכ"מ פ"ז ה"י מצריך שלשה כפשט הבריי' כצ"ל:
שם בטור יו"ד סי' ק"ב כ צ"ל:
בכ"מ פ"ח ה"א מדלא מיירי ר"נ אלא בישראל אבל לא בעכו"ם כצ"ל: בסוה"ד ובין לית לי' וע' פ"ז מה' חובל ומזיק ה"ו:
לח"מ שם דאיהו פסק כרב הונא כצ"ל:
ה' תשובה:
בכ"מ פ"ג ה"ח בסוה"ד מ"ש כ' מדאמרי' בפ' חלק ודע מה שתשיב כו' ה"מ נכרי אבל ישראל כ"ש דפקר טפי מבואר דיש עוד מין אפיקורס ישראל מלבד מבזה ת"ח:
שם פ"ה ה"ב בכ"מ יש חלוק בין סכל לנפש הנ' ע"ד רז"ל כי סכל הוא אדם נבער מדעת ההיפך מן חכם שקנה חכמה:
באו"ד דאין ענין סכל ליראת שמים לא ידעתי מדוע החליט הרב כזה הלא ד' רז"ל ע"פ הן יראת ה' היא חכמה בל' יוני קורין לא' הן לומר חכמה ויראה א' הן:
שם פ"ז ה"ה בכ"מ ואין ישראל נגאלו פ' יוה"כ ולי כ' שכיון לפלוגתא דר"א ור' יושע פ' חלק דאין הדבר תלוי אלא בתשובה אלא שהקב"ה מעמיד מלך קשה כהמן ומחזירן למוטב:
פ"ח ה"ו בפירוש בר' אבהו דעיילי' צ"ל ברבה בר אבהו:
פ"ט ה"ב בפירוש והקב"ה משפיען צ"ל משביען:
ה' ק"ש:
פ"א ה"ח בכ"מ דחתים האמור צ"ל האמור כאן:
באו"ד אלא ה"ט לפי שחתם וצ"ע א"כ מאי מק' הש"ס הניחא לרב:
פ"ב ה"א ברמב' ע' מ"ש הרשב"א רפ"ב דברכות ע"ד רמב"ם אלו:
שם ה"ה בכ"מ דירושלמי מיירי וכ' דהירושלמי לטעמי' שכ' גבי ת"ת ג"כ דאינו מפסיק מי שתורתו אומנתו ואמנם מ"ה צ"ל דהרמב"ם דייק כן מההיא דעיבור החודש וד' הב"י סי' מ' צ"ע:
שם ה"ו בלח"מ אפילו לק"ש אין מפסיקין כצ"ל:
שם הל' י"ג בכ"מ עי' מ"ש הכ"מ בענין זה סוף ה' ברכות:
פ"ג ה"א בכ"מ משום דק"ש זמנה קצר צ"ע א"כ ק"ש של ערבית יהא חייב לאהדורי:
פ"ד ה"ח בכ"מ אינו דבר מורגש אלא דבר שכלי צ"ל ולא דבר:
ה' תפלה פ"ח ה"ב בכ"מ בדעייל מצי למרהט צ"ל מצוה למרהט:
שם ה"ט בכ"מ דאניסי ולא דאניסי צ"ל דאניסי ולא מצי למיתי דאניסי במלאכה: פ"ט ה' י"ג ברמב"ם סדר היום ודבר תחנונים כ' דר"ל ואני תפלתי וגו': פ"י ה' י"ב בכ"מ אבל לא מתפלת המוסף צ"ע דעכ"פ במנחה לא יזכיר מקרבן מוסף:
שם ה' י"ד בכ"מ וכן תעניות ומועדות צ"ל ומעמדות:
פי"א ה' י"ב בכ"מ אמר ר' צ"ל איכא דאמרי:
באו"ד ופוסק רבינו צ"ע מ"ט לא הביא הא דרבינא בשרגי לבני:
פי"ג ה"ו בכ"מ בסוה"ד שיהיו עשרה ויל"ד הרי בכל קריאת התורה דינא הכי אם באמצע הקריאה יצא א' גומרין הקריאה בפחות מי' ועל תי' שני ק' טפי וכי יתחילו לקרות באותן שמנה פסוקים:
שם ה"ז בכ"מ בגמגום ר"ל בחשאי:
ה' תפילין:
פ"א ה' י"ג במשנה למלך ה' קציצות צ"ל קטנות:
שם ה' י"ג בכ"מ מומר לכל התורה ע' בר"ן פ' השולח שלא כ' כן: שם באומד שלא להרגילן ע' רשי' במתני' שם:
שם בהגהת מיימוני או"ק י' צ"ע שלא הביא הרמ"בם דין זה:
פ"ד ה"ו בכ"מ בשעת סילוקו וצ"ע מאחר דהרמ"בם פסק לילה לאו זמן תפילין מקרא דחקה אמאי לא הביא דמברכי' בשעת סילוק לשמור חקיו: פ"ח ה"ד בכ"מ הוה לו להרב להביא הך דאמרי' פ' הקומץ מלך בו"ד עבדיו שומרים אותו מבחוץ והק"בה עבדיו מבפני' והוא שומר אותן מבחוץ: הערות על ס' אהבה:
ה' ס"ת פ"י ה"ב בכ"מ וכ' הר' מנוח צ"ע דג' דהרב מנוח חולק על הרמ"בם וע' טו"ז יו"ד ע"ר ס"ק ג':
באו"ד ס"ת דומיא דביתו צ"ל דומיא דבתו:
שם ה"ד בכ"מ שהוא ז"ל המתיק המימרא ד' אלו צ"ע:
ה' ציצית:
פ"א ה' י"ח בכ"מ בתחלת פ' זה התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת כצ"ל:
ה' ברכות פ"א ה"ה בכ"מ דקאמר אלקי צ"ע הלא בכל ברכה אמר אלוקינו ולמה צריך מלכות:
פ"ה ה' ט"ו בכ"מ וחבריו אכלו כדי שבען יש להשיב דלמא אכלו משאר מינין כדי שבען ולא מפת:
פ"ו ה"א בכ"מ חגיגה י"ח כצ"ל:
שם ה"ג בכ"מ שאין זה אכילה צ"ל נטילה:
שם בלח"מ וכ' דהראב"ד למד מד' הרמב"ם שהי' גורס כל המלח ר"ל ל"ד מלח סדומית ומשו"ה ק' לי' אם כן מאי כ"ש דקאמר לי':
שם ה"ח בכ"מ דדוקא בשאובים צ"ע הרי בשאובין אפי' בקרקע פוסל הרמב"ם לעיל ה"ה: שם ה"ט בלח"מ אפי' ממקוה צ"ל למקוה:
שם ה' י"א בכ"מ בכלי המיותר צ"ל המיוחד:
שם ה' י"ח בכ"מ שרב אוכל חולין בטהרה צ"ע הא רב ושמואל בבבל הוו ובחו"ל מאי טהרה שייך ור' חייא בא"י הוה מפקיד לרב:
פ"ז ה"ה בכ"מ ורבי' יהונתן צ"ל ורבי' יונה:
פ"ח ה"א בכ"מ והשותה מים ומ"מ ל' הרמב"ם צ"ע:
שם ה' י"א בלח"מ מ"מ אין זה שקר ע' בזה בכ"מ ה' ק"ש שם וצ"ע: באו"ד ואומר בורא פרי הגפן צ"ל העץ:
פ"י ה' י"א בכ"מ אע"ג דבבבל הוו אולי באמת מה"ט יהבו בי' עינא ונעשה גל של עצמות עיי"ש פ' הרואה:
שם ה' י"ד בכ"מ הים שעוברים לא"י ולמצרים צ"ע:
פי"א ה"ט בכ"מ ומילה יתבאר וכן פה"ב מבואר שלהי פסחים:
שם ה' י"א בכ"מ אך ק' וכן קשה מפדיון הבן דמברך בעל ע' רמב"ם ה' בכורים וכן ק' ע"ש מזוזה ומעקה משחיטה ונ"י:
שם ה' ט"ו בסוה"ד שהיא מדבריהם צ"ע א"כ ל"ל בנט"י טעם אחר: הלכות מילה:
פ"ג ה"ו בכ"מ וכתב לדידן צ"ל וכי תימא לדידן:
באו"ד ועוד כיון דמברכינן וצ"ע דהרי ללי"ק בסוכה שם רב ס"ל שביעי לסוכה לברכה ושמיני לברכה לומר שמיני חג עצרת ע"ש:
בסדר תפלות:
ברכת המזון שבכל יום ויום גומלינו צ"ע הא בעי' ג' גמולות:
ס' זמנים:
ה' שבת פ"א ה"ה בלח"מ אלא יחוף צ"ל לא יחוף:
פ"ב ה' י"ח בכ"מ תשעה עכו"ם צ"ע התם משום קבוע משא"כ בסתם ספק: שם ה' כ"א ברמב"ם שנעקרו כלם כצ"ל:
פ"ג ה"ה בכ"מ דעביד היכר נראה דהרמ"ך לטעמי' כמ"ש הכ"מ ה' ד' בשמו והרמב"ם לטעמי':
פ"ד ה"ד בכ"מ אלא ע"י חליף כצ"ל:
פ"ו ה"ט ברמב"ם וכן הלוקח ע' מג"א סי' ש"ו ס"ק כ' וצ"ע:
שם ה' כ"ג בלח"מ והרמב"ם ז"ל צ"ל והרמב"ן:
באו"ד סוף סוף נתבשל צ"ל נתבטל:
פ"ח ה"ה לא חילק הרמב' בין ארעא דידי' לארעא דחברי' וע' נו"ב מה"ת ח' או"ח סי' ל"ד:
פ"י ה"ו דמ"מ פוסקין צ"ל פוקקין:
פי"א ה' ט"ז דיו ע"ג סקרא ע' גיטין י"ט ע"א רשי' ד"ה שאנו מדמין וצ"ע:
פי"ב ה"א בלח"מ לא קאמר ר"י וצ"ע הרי גרירה דרבנן ואסר ר"י וע' תוס' פ' כירה שם ד"ה מיחם:
שם באו"ד אינו דומה לקטימת קוסם צ"ל אלא לקטימת קיסם:
שם ה"ז ע' במשנה למלך ה' מלוה ולוה פ"ה:
שם ה"כ בכ"מ עכ"ל ותי' ע"ז ע' בה"ה:
פי"ו ה"א ובירושלמי ס"פ עושין פסין מבואר דבית סאתים כיותר מבית סאתים ועי' קרבן עדה שם:
פי"ז ה' כ"ב ע' ב"י שס"ג:
פ' כ' ה"ג בכ"מ דכיון דהאי לאו לד' הרמב"ם לכאורה שביתת בהמתו עשה ומחמר הוה לאו:
פ' כ"א ה' ל"א בכ"מ לפיכך נ"ל רבינו גורס כצ"ל:
פ' כ"ג ה"ה בכ"מ אלא משום דסבר דהוו מטפחי כצ"ל:
פ' כ"ד ה' י' בכ"מ דרבינו סתם צ"ל דרבי. וצ"ע דרבי לא אמרה כ"א גבי עירוב:
פ' כ"ז ה"ג המעיין בתשובת הרמב"ם בין הנמצא באגרת הן בכל בו ימצא כי בהדי' אוסר הרמב"ם לירד לנמל אם לא היה תוך התחום מע"ש ועיי"ש גם כ' מדברי הרמב"ם בתשובה שם דאפי' בדרבנן אזלי' לחומרא וע' באגרת שם שכ' דבמים לא אבעיא לן כלל ועיי"ש וצ"ע:
שם ה"י בהשגת הראב"ד מי שישב צ"ל שישן:
שם ה' י"א בכ"מ איני יודע עי' קרבן עדה ירושלמי עירובין פ"ד ה"ה: ה' ערובין:
פ"ד הי"ד בכ"מ הא קיי"ל ע' ירושלמי עירובין פ' כיצד ה' ד' וע' קרבן עדה שם:
פ"ו ה"י בה"ה בשעת קניית העירוב אין מותר לו כצ"ל:
שם באו"ד ואינו כן בשאר אילנות כצ"ל:
שם ה' כ"ג בה"ה דהוא בתרא צ"ע דרבה גרסי' מדנקט לי' הש"ס קודם רב יוסף ואמנם אי רבה גרסי' בלא"ה א"ש דהל' כרבה לגבי רב יוסף בר מתלת: ה' שביתת עשור:
פ"ב ה"ג בלח"מ בסוה"ד דמוכרח לומר כן ע' בתוס' שם תי' אחר וכן בחי' ר"י בן מיגאש:
שם ה' י"א אלא מדברי סופרים אולי לטעמי' אזיל דס"ל ס' דאוריי' מן התורה לקולא דאל"כ חיישי' שמא נשרו:
ה' יו"ט:
פ"א הל' ד' בה"ה בסוה"ד נ"ל לד' רבינו פשט ד' הזה וכ' דהרמב"ם מתיר כל נר של בטלה ולא בעי' בהבערה צורך כלל א"כ בפ"ב בשבת גבי שריפת תרומה וקדשים ביו"ט מסיק רב אשי דה"ט יו"ט עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה הרי לענין הבערה ליכא לא עשה ולא ל"ת בשלמא אי מדרבנן לכה"פ בעי' לצורך ל"ק כ"כ דהרי גבי אין שטין על פני המים גבי שופר במס' ר"ה ג"כ אמרינן עשה ול"ת והיינו דתיקן רבנן כעין דאוריי' משא"כ אי מדרבנן ג"כ שרי וכן ק' היאך יליף רבא בשבת שם שריפת קדשי' מלבדו כיון דהבערה לאו מלאכה היא וכן ק' ממאי דמקשה הש"ס פ' כיצד צולין וניתי עשה ונדחה ל"ת מאי ל"ת איכא בהבערה בשלמא בשבת שם י"ל קושי' הש"ס הוה דלא כפי' רש"י כ"א למה לא יהא מותר הרי הבערה לאו מלאכה אבל בפסחים קשה:
פ"ב ה' י' בלח"מ כפי' רש"י אין זה שם ברש"י כ"א ברא"ש:
פ"ג ה' י"א בלח"מ היינו ללישנא ע' ברא"ש שם וד' הלח"מ צ"ע וכבר עמד על דבריו מחצית השקל סי' תק"ח ושו"ת חות יאיר סי' קנ"ח וסי' קנ"ט: באו"ד דכל ליבון אינו מחסם כצ"ל:
פ"ד ה"ט בלח"מ מבואר בדברי הר"ן ע' בר"ן וצ"ע:
שם בכ"מ דסתם משחזת אינה של אבן כצ"ל:
באו"ד דשפוד שנרצף משמע ע' ר"ן שם ולק"מ:
באו"ד בנפגמה בעיו"ט צ"ל ביו"ט:
שם ה' ט"ז בכ"מ מקרי קרצוף צ"ל מקרי קירוד:
ה' חמץ ומצה:
פ"א ה"ו בכ"מ אין בו כרת כ"ש לבאין בו כצ"ל:
באו"ד כד' התוס' נזיר שם ד"ה הנח:
באו"ד כדברי התוספות צ"ל בתוספות:
שם בלח"מ כזית וח"ש צ"ל כוי וח"ש:
באו"ד דגלה דעתו צ"ל דבטלה דעתו:
שם ה"ז בכ"מ דלא יאכל י"ל דלא יאכל הנאה מ' וח"ש ג"כ הנאה הויא: שם במשנה למלך דס"ל לר"א צ"ל לר"ל:
שם בסוה"ד אך במצות עשה לכאורה תק' לי' לר"ש דע"כ ס"ל אכילה בכל שהו ואטו יוצא ידי מצה ופסח ג"כ בכל שהו:
פ"ב ה' י"א בלח"מ גבי שני ציבורין וכן הק' הדרכי משה:
שם ה"ו במשנה למלך איכא לעיונא טובא ע' מ"ש ה"ה לקמן דין י"ב: שם הי"ד בהשגת הראב"ד אף זה צ"ל אין זה:
שם ה"ז בה"ה נ"מ דליתא לשאלו כצ"ל:
פ"ד ה"ג בלח"מ דקאמר זקוק לבער צ"ל אין זקוק:
באו"ד ואינו אלא שומר צ"ל ולא שומר:
באו"ד אפי' בייחד צ"ל לא ייחד:
שם ה"ה בלח"מ דקתני אפי' עכו"ם צ"ל דקני:
באו"ד קנינא דישראל מעכו"ם כצ"ל:
באו"ד הוא דין כולל כצ"ל:
שם ה"ח בכ"מ שאין בהם כזית צ"ל שיש בהם:
באו"ד נקיט סתמא ד' אלו צ"ע:
פ"ה ה"ז בלח"מ בסו"ד אלא במים צ"ל כמים:
שם ה' כג' ברמ"בם וכלי אבנים צ"ע אמאי השמיט כלי עצים ואולי סמך אכצב של סכינין:
שם ה' כ' בלח"מ א"כ היכי קאמר צ"ל דאל"כ היכי קאמר:
שם באו"ד בפושרין מותר וצ"ל אסור:
פ"ו ה"ה בלח"מ דנילושה במים צ"ל דלא נילושה:
פ"ח ה' י' בכ"מ וזה מבואר אולי ד' הראב"ד דהתם שכבר שתה ד' כוסות כהאי דירושלמי דאם אמר הלל בביה"כ יצא ושותה על הסדר:
שם בנוסח ההגדה צוה ה' אלקינו אותנו צ"ל אתכם:
שם צא ולמד חסר כאן וד"ל:
שם ד"ה ויוציאנו גם כאן חסר וד"ל:
ה' שופר:
פ"א ה"ג בלח"מ דיש דיחוי לקולא צ"ל דאין דיחוי:
שם באו"ד כיון דהוה קו' ע' בחי' ר"ן ר"ה תי' מספיק בזה:
שם באו"ד לתת טעם זה קאי אגזל:
שם בסו"ד שהם קדשים צ"ל קדשים קלים:
שם ה"ד בלח"מ בסו"הד משופר בפירוש כצ"ל:
פ"ב ה"ד בלח"מ היה מגוהה ע' מה שכ' הכ"מ בה' ק"ש שם ולק"מ: שם בסוה"ד משו"ה הוצרך רבינו לחלק ע' רש"א פסחים שם וצ"ע:
שם ה"ז בכ"מ שאינו ר"ה ע' בד' ה"ה:
באו"ד וא"ת מ"ט שופר ע' תוס' ר"ה שם:
שם ה"ח בה"ה וכן פי' בתוס' לפנינו ליתא:
ה' סוכה:
פ"ד ה' ט"ז ברמ"בם ואפי' מבע"ח ע' סוכה כ"ג ע"ב ורמ"בם ה' תרומות פ"ט וצ"ע:
פ"ח ה' י' בהשגת הראב"ד למה כ' צ"ל למה לא כי:
ה' לולב:
פ"ו ה"ז בכ"מ עשה מצוה מן המובחר צ"ל לא עשה:
שם ה' י"א ה"ה אמר רבא להנהו דמגדלי צ"ל רבה וכן לקמן:
שם ה' י"ג בה"ה נטילתן דוחה ר"ל בלא טלטול:
באו"ד ולא דחי שבת צ"ל ולדחי:
פ"ח ה"א בה"ה הביא הראי' מן הירושלמי צ"ל מאנשי ירושלים: