ליקוטי השס· רבי חיים ויטאל
מסכת יבמות
ב"ש אומרים ב' זכרים ובה"א זכר ונקבה. הנה האדם ואשתו הם רומזים לשם י"ה וכשיש לו בן הוא ו' וכשיש לו בת הוא ה' והרי יהו"ד שלם ועל כן חייב אדם להסתכל ולהשתדל שיהי' לו בן ובת כמו ב"ה וסימנך יהו"ד הצדיק. וב"ש סובר ב' זכרים מצד ו"ו שהם ת"ת ויסוד שהם ב' זכרים. ובה"א כי זה צריך הצדיק להשפיע לצדק אשר הוא הנוקבא וע"כ צריך בן ובת כי צדק לפניו יהלך לעוה"ב. מהרב:
קשים גרים לישראל כספחת וגו'. שנאמר ונספחו אל בית יעקב. דע כי הענין הוא כי כשהגוי בא להתגייר הנה נכנס בו נפש אחת מתולדות הרוחין של הצדיקים שבג"ע הארץ כמ"ש בפ' שלח לך ואחר שנתגייר זוכה עוד לנפש אחרת קדושה כמו שאר ישראל וזהו הטעם שנקרא גר צדק כי ממש יש לו נפש א' הנק' צדק והנה באותו נפש ראשונה שהיתה בו בהיותו גוי אשר היא החזירתו למוטב להתגיר בהכרח שתהי' בה קצת אחיזה של טומאה וקליפה. ולכן בהכרח שתחטא הנפש השנית דקדושה שהיא כשאר נפש ישראל ובסיבת נפש הראשונה חוטאת גם השניה שנקראת ישראל וזהו קשים גרים לישראל כי נפש הראשונה שהיתה בו קודם שנתגייר הוא קשה לנפש ישראל השנית להחטיא ובזה תבין ענין ר' עקיבא בן יוסף שהי עם הארץ מ' שנה וזהו מפני נפש הראשונה שם כנזכר. ג"ז מהרב ז"ל:
אין מקבלין גרים לימות המשיח. סוד הדבר הוא כי הנה גרים נעשו מבירורי הטוב שבנוגה והנה כאשר יבא המשיח כבר נשלמו בירורי הטוב מהרע ולכן אין מקבלין גרים מהם שחזקות כולם רע ולא טוב. ג"ז מהרב ז"ל:
מנשה בדינא דייניה לישעיה וקטליה וגו' דע כי השגות ישעיה היתה בעולם הבריאה והנה מלכות דבריאה יורדת ביצירה בהיכל ק"ק דיצירה ולכן אמר ואראה את ה' ומנשה טעה בקושייתם כי שאני משה שהי' באצילות וכדי שלא להפריד בין את לה' לא רצה להשיב למנשה ומת על קידוש השם ית' והבן. מהרח"ו ז"ל:
היינו דאמרי אינשי רחילא בתר רחילא אזלא. דע כי ר"ע הוא דוגמת יעקב אע"ה ולכן עקיבא אותיות יעקב א' וכשם שיעקב רועה צאן חמיו כן ר"ע ג"כ והנה כשם שליעקב הי' ב' נשים כן ר"ע נשא בת כלבא שבוע ואשת טורנוסרופוס הרשע לב' נשים והנה בת כלבא שבוע היתה כנגד רחל ואשת טורנוסרופוס היתה כנגד לאה ולכן אמר על ברתי' דר"ע רחילא בתר רחילא אזלא כו' אמא בסוד רחל וכן בתה ג"כ בסוד רחל והנה ר"ע הוא ניצוץ מרע"ה ומה שאירע לו היותו רועה צאן של כלבא שבוע דוגמת מרע"ה צאן יתרו ויעקב צאן לבן וכן קחתו את בתו דוגמת רחל וצפורה וקחתו אשת טורנוסרופוס כמו קחת מרע"ה מלכת כוש. ונדר בין כלבא שבוע הוא כמו ויואל משה וקראן לו ויאכל לחם והמקריי' של ר"ע דומים לשל מרע"ה ואומרו פסוק זה בא לידי ולא אקיימנו שארז"ל שפסוק ותמנע יש בו סודות כמו בפ' שמע כי הוא חטא בגלגול יעקב שלא רצה לקחתה כנזכר בדרז"ל. ובזה תבין היחודים של שמע ובשכמל"ו שהם יחוד ב' נוקבין ויחוד שמע בסוד לאה כנגד פסוק ותמנע ובשכמל"ו הוא כנגד רחל והבן זה. ג"ז מהרח"ו זלה"ה:
דע כי כוונת ההליכה בא"י הם ג' בחי' א' ברחל וא' בלאה והנה תכוון ברחל כי הרגלים ההולכים הם הנ"ה של הזעיר הממשיכין את המוחין אל רחל כנודע. כי אין לה רק ב' מוחין ומוחין אלו הם ב' שמות של יוד הי יוד הי הרי ע' כמנין הליכה. והנה בלאה תכוון למה שארז"ל המהלך בא"י ד' אמות וגו' כי לאה היא באחורי ישראל ואין כנגדה יעקב אך רחל היא כנגדה יעקב ולכן נקרא לאה א"י יותר מן רחל. והנה תכווין כי כאשר נכנסין המוחין בזעיר הן המוחין דאו"א וכבר ידעת איך יוצאין ד' בחי' לאה א' ביסוד דאבא וא' בעטרה דאבא וא' ביסוד דבינה וא' באחורי הזעיר והב' מהם הם הארת האבא ושנים הם הארת דאמא וסדרן הם או"א והנה כבר ידעת כי כל המוחין הם ד' חו"ב וחו"ג והנה האמת הוא כי בלאה שהיא ראשונה הסמוכה אל היסוד דאבא כל סוד הארת' הוא באבא ובשנים נסתלק הארת החכמה ונשארו הג' ובג' נשארו השניים לבד ובחיצונים לא יש רק הארת הגבורות לבד והנה אלו הד' הם ד' אמות ואל תקרי אמות אלא אומות והנה כל ד' אלו הם מוחין דאבא כי במוחין דאמא אין לנו עתה עסק בהם וכבר ידעת שכל כללות אבא הוא שם ע"ב ומילוי שלו הוא מ"ו ואלו הם הד' אמות שהם ד' אומות ואע"פ שהם סוד חו"ב חו"ג להיות כולם בחי' אבא נקראים כולם מלוי ע"ב שהוא מ"ו כמנין אמ"ה ולפי שכל המוחין הם בזעיר אך כשיוצאין אל הנקבה אינו יוצא המילוי לכן אינו יוצא רק כשיעור אמה לבד שהוא המילוי כי מלוי גימ' אלהים שהוא דין וע"כ הנקבה היא דינין והנה ההליכה בלאה אינו כמו ברחל כי שם הם הנ"ה דזעיר וכאן אינו אלא נ"ה דבינה תרין פרקין עלאין כנודע ותכווין בהליכה זו לנ"ה דבינה וגם עוד חילוק אחר כי כאן הם ד' אמות שהם סוד כל הד' מוחין דאבא אך למטה הם הב' מוחין לבד דאמא ולפי שכל הארת היוצאים מאבא אינם יוצאים אלא ע"י אמא לכן נקרא מהלך וזהו המהלך ד' אמות בא"י כי מהל"ך גימ' צ"ה והוא מילוי דאחוריים דס"ג שהיא בינה שהוא גימ' קס"ו כי כשתסיר ע"ב שהם האחוריים מן קס"ו ישאר צ"ד כמנין מהלך והכולל: