ליקוטי השס· רבי חיים ויטאל
מסכת חולין
לכי ומעטי את עצמך וגו'. פי' כי יש מסך בין עולם לעולם ומס"ך וסמ"ך הכל דבר א' הוא כי כולם הם בחי' בינה כי היא המקפ' תמיד וז"ש בזוהר אתפרש חד פרסה וגו' וידוע כי אין אור א"ס יורד מאצילות. גם נודע כי המלכות נקרא חכמה תתאה חכמת שלמה ויש בין האדם קדמון לאצילות מסך וכן בין האצילות לבריאה ובין הבריאה ליצירה וכן בין היצירה לעשיה וכל המסכים הם נקראים מקיפים בחי' בינה ושם בסוף אצילות מכים ובוטשים בחי' אחרונה של גוף כלי המלכות דאצילות ר"ל בחי' הכלי בלבד לא פנימי שלהם ולא המקיף ולא העצמות רק גוף הכלי לבד מכה עם המסך וזהו זיווג חכמה תתאה עם בינה שהוא המסך והמסך הוא דינים אבל הכלי ר"ל לד' בחי' גוף הכלי דמלכות דאצילות אפי' שאינו כ"א כלי לבד הוא רחמים פשוטים בערך המסך ונמצא כי הם ב' קצוות דין ורחמים ובטשין דא בדא. וזהו ענין זיווגו חו"ג בכל מקום באופן כי נקרע מסך זה שבין אצילות לבריאה ולזה נקרא בריאה מלשון וברא אתהן בחרבותיו ויורדים בחי' ז' אחרונות של כלי המלכות בלי אור כלל מתוכיותי' תוך המסך ויורדים בבריאה ומסך זה הוא הבינה כמ"ש ובינה זו היורדת לבריאה וע"ז אמרו שמקננת בכורסייא ולהיות שמסך זה יורד ממנו עם אורו ותוכיותי' בריאה משא"כ במלכות שאין יורד ממנה רק מבחי' הכלים לבד לזה אנו מזכירין אמא ואין אנו מזכירין מלכות ומלכות היורדת היא המחייה את כל העולמות וזס"ה ומלכותו בכל משלה. וזהו פי' לכי ומעטי את עצמך גופך דייקא עצמך שהוא הכלי לבד וזהו המסך שירד עם המלכות שבתוכו מתפשט עם הבריאה ושם יש ג"כ מסך שהוא בין בריאה ליצירה ונעשה בטישה אחרת ונקרא ג"כ זיווג בדרך הנ"ל. ודע כי בטש זעיר דבריאה למסך ויורד מבחי' כל שלו וכמעט ג"כ קצת מאורו תוך המסך ויורדת למטה ביצירה וז"ש זעיר מקנן ביצירה והזכיר זעיר ולא המסך משא"כ למעלה כי פה אינו יורד מבחי' הכל לבד דזעיר וכ"ש המלכות וזהו המסך תוך מסך כי הזעיר תוך מסך בריאה שירדה ומה שירד מלובש ג"כ תוך מסך הב' אשר בין בריאה ליצירה וזהו המסך אינו נקרע בעליו שעבר בו עצם המלכות להחיות העולמות וכן בדרך זה נעשה מסך שני בין יצירה לעשיי' ויורד מבחי' מלכות דיצירה תוך המסך שבין יצירה לעשיי' בעשיי' וזה עתה תוך ג' מסכים וגם מסך הזה אינו נקרע וזה המלכות מקנן באופן שהי' עשיי' ומשה זכה בחייו לעלות אלו הג' מסכי' בק"ך יום שישב בהר סיני כמנין מסך במ' יום הראשונים השיג מסך א' ובמ' יום השניים השיג מסך ב' ובמ' יום השלישים השיג מסך השלישי וזהו ויתן על פניו מסוה מ"ס בחי' בינה ותבונה שבמסך הראשון ו' הוא מסך דיצירה ה' הוא מסך דעשי' וזהו מסוה שמשך אור מאלו הג' מסכים הנרמזי' במלת מסוה. ע"כ מהחכם ר' יוסף ז"ל מהחברים:
דע משארז"ל לכי ומעטי את עצמך וגו' דע כי בחי' אחת יורדת למטה מאחורי העקב דנוקבא דזעיר ומהבחי' זו נעשה פרצוף כנודע אצלינו בסוד הכתוב ואני בתוך הגולה וכמו שלמעלה מבחי' כתר העליון מתפשטים הה' פרצופים שהם אריך ואו"א וז"נ כך מן הפרצוף הזה מתפשט לבי"ע ולבחי' זו נאמר לכי ומעטי את עצמך ודקדק לכי כי הבחי' זו היא המלכות בהיות שהיא מן העקב אשר שם ההליכה וכתר וחכמה של זה הפרצוף הם הכלולים במלכות דאצילות כי המלכות דאצילות אינה יורדת למטה לעולם וכל מה שאנו אומרים שגלתה השכינה עם ישראל נאמר על הבחי' זו ואפילו פרצוף זה אינו יורד כלו כי בינה של זה הפרצוף מקננת בבריאה בסוד נשמה אבל הכתר אינו זז ממקומו והו"ק של הפרצו"ף זה מקננין ביציר' והוא שם בסוד הזעיר ואמנם בחי' האחרונה של זו הפרצוף שהוא בסוד הנוקבא מקננת בעשי' ובחי' זו היא שיורדת בקליפ' וסוף סוף הוא מעצמות הנוקבא דאצילו' אמנם הוא כמו הציפורן שהוא מעצמות אך אינו כמו הבשר ומכ"ש שאינו מן העצם ופרצוף זה הוא נאחז מאות ב' עד ק' ובחי' רגל הק' שהוא בחי' מלכות של פרצוף זה הוא היורד בקליפה ומן הק' ולמטה הם ג' אותיות שהוא רש"ת וזס"ה פרש רשת לרגלי. מהרב ז"ל:
מ"ש רז"ל עובר ירך אמו הוא. דע כי כבר הודעתיך כי תבונה נכנסת תוך הזעיר ונה"י שלה חוזרים להיות בגוף הזעיר גופו ומ"ש עובר ירך אמו הוא כי העובר זעיר הוא בעצמות האמו שהם ירכותים דאמא עילאה שנעשים בו גוף בסוד תבונה בן ובת. ג"ז מהרב זלה"ה:
בג' מקומות הכהנים שומרים במקדש. הנה בהמות הי' לקרבנות ובלילה לא היה נקרב קרבן והי' ח"ו אחיזה אל החיצונים לכן היו שומרים שם ולא היו ישנים במקדש כדי שיהיו מדברים זה עם זה ועוסקים בתורה ובזה היו מבריחים הקליפות משם: