ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
שכירות פועלים א: · אות ה
וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְֹכָרוֹ רָאשֵׁי תֵּבוֹת שַׁבָּת. כִּי הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת מַמָּשׁ שֶׁהִוא שְׁבִיתָה מִן הַבֵּרוּרִים, כַּמּוּבָא וְכוּ', כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָיָה מֻשְֹכָּר וּמְשֻׁעְבָּד לַחֲבֵרוֹ הָיָה מְבָרֵר בֵּרוּרִים וְכוּ' וּכְשֶׁנִּשְׁלַם פְּעֻלָּתוֹ וְיוֹצֵא לְחֵרוּת אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת שַׁבָּת, כִּי גָּמַר הַבֵּרוּר וְהוֹצִיא הַטּוֹב שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהִוא כֻּלּוֹ טוֹב וַאֲזַי הַשְּׁבִיתָה כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לָתֵת לוֹ שְֹכָרוֹ בְּיוֹמוֹ תֵּכֶף כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִגְמַר הַבֵּרוּר וְיִהְיֶה בְּחִינַת שַׁבָּת בְּחִינַת שְׁבִיתָה כַּנַּ"ל, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין חוֹזֵר הַטּוֹב, דְּהַיְנוּ שְֹכַר הַפְּעֻלָּה לִמְקוֹמוֹ אֵין שְׁלֵמוּת עֲדַיִן: