ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
פקדון וארבעה שומרים ד: · אות כב
וְקֹרַח בְּמַחֲלֻקְתּוֹ פָּגַם בְּכָל זֶה, כִּי חָלַק עַל מֹשֶׁה שֶׁהוּא כְּלַל הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי זֶה חִלֵּק הַפְּנִימִיּוּת מֵהַחִיצוֹנִיּוּת. וְזֶה בְּחִינַת וַיִּקַּח קֹרַח וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, וְאִתְפְּלֵג קֹרַח שֶׁחִלֵּק וְהִבְדִּיל בֵּין הַפְּנִימִיּוּת וְהַחִיצוֹנִיּוּת, כִּי כָּפַר בָּעִקָּר וְלֹא הֶאֱמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וְכָל זֶה מֵחֲמַת תַּאֲוֹת לִבּוֹ מֵחֲמַת גַּסּוּתוֹ וְגַאֲוָתוֹ שֶׁרָדַף אַחֲרֵי הַכָּבוֹד וּמֵחֲמַת זֶה הָרַס הַגְּבוּל וְהַצִּמְצוּם וְהִנִּיחַ דַּעְתּוֹ לַחֲקֹר בְּטַעֲמֵי מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וְשָׁאַל חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת שֶׁאָסוּר לַחֲקֹר בָּהֶם כִּי הֵם חֻקּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג בָּהֶם טַעַם בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי פָּגַם בְּהַצִּמְצוּם שֶׁל הַמֹּחִין, שֶׁזֶּה הָיָה הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לְתַקֵּן כִּי קֹרַח הָיָה לֵוִי וְלֵוִי הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם בְּחִינַת דִּין, וּבִשְׁבִיל זֶה גִּלַּח מֹשֶׁה אֶת כָּל הַלְוִיִּים עַל פִּי הַדִּבּוּר, כְּדֵי לְבַטֵּל הַשְּעָרוֹת שֶׁהֵם תֻּקְפָּא דְּדִינָא מְאֹד הַנֶּאֱחָז בְּסִטְרָא דְּלֵוָאִי. כִּי מֵחֲמַת פְּגַם הָעֵגֶל הָיָה אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְעִקַּר אֲחִיזָתָם בְּהַשְּעָרוֹת שֶׁיּוֹנְקִים מִבְּחִינַת דִּין וְצִמְצוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּלֵוָאִי. וְעַל כֵּן הֻכְרַח לְגַלֵּחַ כָּל שַׁעֲרוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְבַטֵּל אֲחִיזָתָם שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ הַלְוִיִּים רַק בִּבְחִינַת הַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ בְּלִי אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁזֶּה הַצִּמְצוּם הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג הַשֵּכֶל הָאֱמֶת בְּחִינַת כֹּהֵן כִּי אִם עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה. וְעַל כֵּן הָיָה קֹרַח צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ מְאֹד לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּבָנָיו וְאָז הָיָה נִכְלָל הַצִּמְצוּם עִם הַשֵּכֶל בִּבְחִינַת חֵ"ן הַנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. אֲבָל קֹרַח מֵחֲמַת תַּאֲוַת הַכָּבוֹד פָּגַם בְּכָל זֶה וְחָלַק עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְרָצָה לִהְיוֹת כֹּהֵן וּפָגַם בְּהַצִּמְצוּם, כִּי רָצָה לְהַשִּיג הַשֵּכֶל בְּלִי צִמְצוּם וְעַל יְדֵי זֶה הָרַס שִֹכְלוֹ לְגַמְרֵי וְיָצָא לַחוּץ וְחָלַק עַל כָּל הַתּוֹרָה, וְחִלֵּק הַפְּנִימִיּוּת מֵהַחִיצוֹנִיּוּת מֵאַחַר שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בְּהַתּוֹרָה וְכַנַּ"ל. עַל כֵּן הָיָה עָנְשׁוֹ שֶׁפָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אוֹתָם חַיִּים שְׁאוֹלָה. כִּי כָּךְ רָאוּי לוֹ, כִּי הֶרְאוּ לוֹ מַה שֶּׁפָּגַם שֶׁרָצָה לַחֲלֹק הַחִיצוֹנִיּוּת מֵהַפְּנִימִיּוּת וְאָז בְּחַיָּיו קָרוּי מֵת בִּבְחִינַת רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים. וּמֵאַחַר שֶׁקֹּרַח הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁחָלַק כָּל כָּךְ עַל מֹשֶׁה וְחִלֵּק כָּל כָּךְ הַחִיצוֹנִיּוּת מֵהַפְּנִימִיּוּת, עַל כֵּן תֵּכֶף וּמִיָּד חָטְפָה אוֹתוֹ הָאָרֶץ וּבָלְעָה אוֹתוֹ בְּחַיָּיו לְמַטָּה לַמָּקוֹם הָרָאוּי לוֹ לִבְחִינַת תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת שֶׁהוּא בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת. כִּי שָׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת וְעַל כֵּן הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, כִּי הוּא סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה בִּבְחִינַת חִיצוֹנִיּוּת, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּגוּף, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, שֶׁהוּא הַשֵּכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶלְיוֹנוּת הַדָּבָר בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת. כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ וַאֲזַי הוּא חַי לְעוֹלָם. אֲבָל קֹרַח שֶׁחָלַק כָּל כָּךְ וְהִפְרִיד בֵּין הַפְּנִימִיּוּת וְהַחִיצוֹנִיּוּת, בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, עַל כֵּן פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אוֹתוֹ בַּחַיִּים מִיָּד כִּי שָׁם מְקוֹמוֹ, כִּי שָׁם הוּא תַּכְלִית הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַחִיצוֹנִיּוּת: