ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
פקדון וארבעה שומרים ד: · אות ג
וּכְלַל הַכַּוָּנָה שֶׁל הֲנָפַת הָעֹמֶר שְֹעוֹרִים וּסְפִירָה הוּא לָצֵאת מִזֻּהֲמַת וְטֻמְאַת מִצְרַיִם וְלִזְכּוֹת לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עִקַּר הַחָכְמָה וְהַשֵּכֶל כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר וּלְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה לַה' יִתְבָּרַךְ. כִּי כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ וּלְעָבְדוֹ עַל יְדֵי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל אֵין זוֹכִין לָזֶה כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה מַכְנִיעִין מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁהִוא בְּחִינַת כְּסִילוּת רוּחַ שְׁטוּת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַתַּאֲוֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם רוּחַ שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן מַמָּשׁ, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. וְזֶה עִקַּר זֻהֲמַת וְטֻמְאַת מִצְרַיִם שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְהִטָּהֵר מֵהֶם בְּאֵלּוּ יְמֵי הַסְּפִירָה כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּסְּפִירָה כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאָתֵנוּ וְכוּ':