ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
פקדון וארבעה שומרים ג: · אות ה
וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין שׁוֹמֵר חִנָּם לִשְׁאָר שׁוֹמְרִים שֶׁשּׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר מִן הַכֹּל וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּפְשִׁיעָה. וּשְׁאָר שׁוֹמְרִים בְּשָֹכָר, חַיָּבִין בִּשְׁאָר הֶזֵּקוֹת, כִּי כָּל הַהֶזֵּקוֹת הַבָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים הֵם תְּלוּיִים בִּשְׁמִירַת הָאָדָם כַּנַּ"ל וְהָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר מֵהֶם וְזֶה חַיָּב גַּם הַשּׁוֹמֵר חִנָּם, כִּי גַּם הוּא חַיָּב בִּשְׁמִירָה לִשְׁמֹר הַפִּקָּדוֹן הֵיטֵב מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת בְּעֵינָא פְּקִיחָא כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים, כִּי אֵלּוּ הַהֶזֵּקוֹת תְּלוּיִים בִּשְׁמִירַת הָאָדָם כַּנַּ"ל. אֲבָל יֵשׁ הֶזֵּקוֹת שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לִשְׁמֹר מֵהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן וַאֲפִלּוּ אִם יִשְׁמֹר בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לָבוֹא הַהֶזֵּק כִּי אֵלּוּ הַהֶזֵּקוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁשָּׁם אֵין דַּעַת הָאָדָם מַגִּיעַ לִשְׁמֹר וּלְהַצִּיל מֵהַהֶזֵּקוֹת הַבָּאִים מֵהַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל. וּמֵאֵלּוּ הַהֶזֵּקוֹת אֵין מִי שֶׁיִּשְׁמֹר כִּי אִם ה' יִתְבָּרַךְ לְבַד וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן עַל אֵלּוּ הַהֶזֵּקוֹת אֵין הַשּׁוֹמֵר חִנָּם חַיָּב אִם בָּאוּ כִּי מַה לּוֹ לַעֲשֹוֹת כִּי הוּא שָׁמַר כָּרָאוּי וְלֹא פָּשַׁע בִּשְׁמִירָתוֹ. וְאִם עַל כָּל זֶה בָּא הַהֶפְסֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּגוֹן אִם שָׁמַר כָּרָאוּי וְאַף עַל פִּי כֵן נִגְנַב אוֹ נֶאֱבַד בְּלִי פְּשִׁיעָה רַק מִן הַשָּׁמַיִם מִכָּל שֶׁכֵּן אִם נֶאֱנַס, עַל כֵּן הַשּׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר בָּהֶן כִּי מַה לּוֹ לַּעֲשֹוֹת מֵאַחַר שֶׁשָּׁמַר כָּרָאוּי וְהַהֶפְסֵד בָּא מִן הַשָּׁמַיִם. אֵינוֹ חַיָּב בָּזֶה כִּי אֵין הַדָּבָר בְּאַחֲרָיוּתוֹ לְעִנְיַן הַהֶפְסֵד וְהַהֶזֵּק הַבָּא מִן הַשָּׁמַיִם לְבַד שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַקְּלִפּוֹת הַבָּאִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, וְאַחֲרָיוּת זֶה הַהֶזֵּק וְהַהֶפְסֵד אֵינוֹ חָל עַל הַשּׁוֹמֵר חִנָּם כְּלָל מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל שָֹכָר עַל שְׁמִירָתוֹ. אֲבָל שְׁאָר שׁוֹמְרִים שֶׁמְּקַבְּלִים שָֹכָר, כְּגוֹן שׁוֹמֵר שָֹכָר אוֹ שֹוֹכֵר בְּהַהוּא הֲנָאָה דְּקָא אָגִיר לֵהּ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אוֹ הָאֻמָּנִין וְכָל שֶׁכֵּן שׁוֹאֵל שֶׁכָּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ. וּמֵאַחַר שֶׁקִּבֵּל שְֹכַר הֲנָאָה שֶׁהוּא גַּם כֵּן שָֹכָר מִן הַחֵפֶץ עַל כֵּן חָל עָלָיו גַּם הָאַחֲרָיוּת שֶׁל הַהֶפְסֵד הַבָּא עַל יְדֵי חָלָל הַפָּנוּי. וְעַל כֵּן חַיָּבִים גַּם עַל גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה שֶׁלֹּא עַל יְדֵי פְּשִׁיעָה אוֹ אֲפִלּוּ בְּאוֹנְסִין כָּל חַד כְּדִינוֹ, כִּי זֶה הָאַחֲרָיוּת שֶׁל הַהֶפְסֵד הַבָּא מִשָּׁם מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי אֵינוֹ חָל עַל הָאָדָם כִּי אִם כְּשֶׁהַמָּמוֹן שֶׁלּוֹ אוֹ מְקַבֵּל הֲנָאָה מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּחְשָׁב כְּמָמוֹן: