ליקוטי הלכות מנוקד - חושן משפט ב
נזיקין ד: · אות לד
וְעַל כֵּן קוֹרִין בְּאֵלּוּ הַיָּמִים פָּרָשַׁת מְצֹרָע שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁחָמוּר מִכָּל הָעֲוֹנוֹת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹב וְכוּ'. וְזֶהוּ, סִגְרוּ וּפִסְחוּ. עַל כֵּן שָׁם בְּפָרָשָׁה הַזֹּאת מְרֻמָּז פְּגַם קֹרַח שֶׁחָלַק עַל מֹשֶׁה שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל הַגָּרוּעַ שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא. וְעִקַּר פְּגָמוֹ הָיָה בְּעִנְיַן הַשְּעָרוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל: